"ענוים, הגיע זמן גאולתכם" | טור מיוחד מהרב מנחם ישראלי בעקבות המצב

הלב שותת דם, אש ותמרות עשן מבצבצים מכל עבר. מה קורה כאן? 

ומה אני מבלבל את המוח על גאולה? 

לפני 3,337 שנים הגיע משה רבינו לפני המושל בכיפה, פרעה מלך מצרים, והודיע לו נחרצות: אלקי העבריים שלחני אליך, שלח עמי ויעבדוני. 

פרעה האכזר (זה התקלח בדם של ילדים יהודיים, פעמיים ביום) מתפקע מצחוק, מי זה אלוקים??? פרעה מגרש את משה מעל פניו ומערים קשיים על בנ"י המסכנים והסובלים. 

העבריים בצר להם צועקים על משה רבינו, למה אתה כזה משיחיס'ט? בגללך עכשיו יהודים סובלים...

משה חוזר אל הקב"ה בכאב ומספר: "מאז באתי אל פרעה הרע לעם הזה . . למה זה שלחתני"???

ולפני שניגשים לתשובת האלוקים, חשוב להזכיר את עוצמת כאבו של משה רבינו. הרי כאשר ה' נגלה אליו בסנה וציוהו ללכת לגאול את ישראל, משה לא רצה ללכת, ומכמה סיבות (אני לא ראוי, אני מגמגם, שלח את אחי הגדול אהרון, שלח את יהושע, שלח את משיח צדקנו ועוד).

לאחרי כל זה הקב"ה פוקד עליו ללכת לגאול את בני ישראל, ומשה רבינו נכנע, והולך. 

משה הולך למשימה בעל כורחו, כשלעצמו הוא סבור שהוא לא ראוי להיות הגואל, אבל הוא מבין את גודל השעה והאירוע הניצב לפניו: אני משה הולך בדבר האלוקים להביא גאולה לאחיי הנאנקים תחת עול המגף המצרי. 

ואז. שוד ושבר. התוכנית מתפרקת מול עיניו. "מאז באת אל פרעה הרע לעם הזה" ב ג ל ל י .

אז למה? ריבונו של עולם: למה שלחת אותי? ל-מ-ה?

ומה עונה לו הקב''ה: 'עתה תראה". (סוף פרשת שמות ותחלת פרשת וארא). 

נכון. יותר משנה עברה מאז הכריז משה רבינו "פקד פקדתי" עד שיצאו בפועל ממצרים. במשך השנה הקשה הזו, בתחילה משה רבינו ברח ממצרים (כמסופר במדרש) בהמשך התחילו המכות למצרים. ואז הגיע אסון בלתי נתפס (80% מהעם היהודי מת במכת חושך).

והנה סוף סוף מכת בכורות, הנה יצאנו ממצרים. ומה עכשיו? הכל פיקניק? לא ולא. 

בתחילה מצרים נוסע אחריהם, יש כבר את המפקפקים שרוצים ומעדיפים לחזור למצרים, יש את המיואשים שרוצים לקפוץ לים, יש את הדפוסים שרוצים להתפלל, ויש את הלאומניים שרוצים להלחם. מלא מפלגות רעיונות וא ז' צ ד/ידאות. 

אחר כך אין לחם, אין מים, והנה מגיע עמלק ומזנב בעם ישראל. 

"והקב"ה מצילנו מידם".

סוף סוף, לרגע נדיר אחד התקבצו כל בני ישראל "כאיש אחד בלב אחד" מול הר סיני. רגע נדיר במיוחד, רגע של חסד. הקב"ה ניצל את חלון ההזגמנויות שנפתח והשחיל את התורה הקדושה. 

אין מנוס, כדי לקבל תורה אלוקית, חייבים אחדות. 

זהו סיכומון של תהליך גאולת מצרים. 

בסוף התהליך כולם יכולים לומר בלי בושה ופקפוק, הכל החל במילים: "פקד פקדתי".

זה בסוף. אבל בהתחלה, אוי, בהתחלה זה היה קשה. כאשר הגיע משה חשבו שהוא ליצן. ליצני הדור קראו לו עב"ם (עצם בלתי מזוהה), איש לא ברור כזה, הוא חתן של האפיפיור במדין, לדבריו הוא גדל בארמון פרעה (המלך הגדול בעולם), אבל הוא בכלל - לטענתו - הבן של עמרם (המנהיג היהודי של אז).

והאיש המוזר הזה מספר חלומות משיחיים גאולתיים, "הגיע זמן גאולתכם".

ומה קורה לנו היהודים??? נעשה קשה יותר בגללו!!! פרעה מתעצבן ומכריז "תכבד העבודה על האנשים". מה יהיה? 

אבל משה קיבל משימה, להפיץ את האמונה!!! 

"כימי צאתך מארץ מצרים, אראנו נפלאות"

הרבי שליט"א מלך המשיח נעמד בתש"נ נ"א נ"ב והכריז: 

"ענוים, הגיע זמן גאולתכם".

נכון. זה לא בדיוק נראה גאולה. 

אמת. מאז היו הרבה אסונות. פיגועים. אוסלו. רציחות. סבבים וטפטופים, מבצעים ומלחמות. 

אם נסתכל במיקרו (קרי: על הפרטים), לא תמיד רואים גאולה. לפעמים רואים אסונות נוראויות זוועתיות. אוי טאטע. עד מתי? 

אבל אם נעבור למאקרו (קרי: על גורל האומה בכללותה), עם ישראל נמצא ברגע אחדות נדיר. עומדים בסוף הגלות, לאחר אלפיים שנות פוגרומים ורציחות, אינקוויציות מסעי צלב עלילות דם ושואות. 

אבל, הנה אנחנו כאן. נצבים ועומדים, חיים וקיימים. פה בארץ הקודש. בניסי ניסים. מוקפים באוייבים מבית ומחוץ.  

מימיני מצרים. משמאלי חיזבאללה וסוריה. מלפני ירדן. מאחורי ים. לאן נברח? 

אין לנו לאן לברוח אלא לאבינו בשמים. והוא כבר שלח לנו את הרבי שליט"א מלך המשיח שהבהיר בצורה חד משמעית "דורינו דור הגאולה".

ועלינו לחזק ולהתחזק. בתורה. בתפילה. בצדקה. במעשים טובים. בתפילין. במזוזות. באמונה ובביטחון ש"הנה הנה משיח בא"!!!

"אוטוטו" נוכל כולנו בפה מלא, בלי פקפוק ובלי בושה להכריז לכל באי עולם "אמרנו לכם".

המשימה העיקרית כרגע לחזק את האמונה שלנו של ילדינו של מכרינו ושל כל הסובבים אותנו שזה האמת: "הנה הנה משיח בא".

אותו רבי שניבא את ניצחון מלחמת ששת הימים ויום הכיפורים, הוא הרבי שהזהיר מפני מסירת שטחי ארץ ישראל לאויבים, שזה יכניס לסכנה מיליוני יהודים, והוא הוא אותו רבי שניבא והבטיח לנו ש"הנה הנה משיח בא".

יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד!