דעה / ללכת עם האמת: דווקא חי וקיים! דווקא חלוקת דולרים!

החי וקיים בגוף גשמי זה אבן יסוד בהבנת ענינו של משיח. ענינו של המשיח, להעביר את העולם לאותו מצב של אדם הראשון בגן עדן לפני החטא, באופן שאי אפשר לחטוא.

משיח צריך לתקן את כל הפגמים שהיו בעבר, כמו חטא העגל, חטא המרגלים, ולתקן גם את החטאים לפני מתן תורה, כמו חטא דור הפלגה, וכיו"ב. כאשר כל זה מתוקן, מגיעים למצב של "בלע המות לנצח". מי שמוביל את המהלך, ומביא את האנושות למצב הזה, הוא בעצמו - בוודאי חי וקיים בגוף גשמי.

במשך השנים, הרבי שליט"א מלך המשיח הרבה לדבר על החיים הנצחיים של צדיקי הדורות ולבאר את הענין, יעקב אבינו לא מת, רבי יהודה הנשיא, כאשר הוא מדבר בעיקר על הרבי הקודם, הדבר מודגש בעיקר בשיחות על משפט הספרים. בכל אופן, כל אלה דיבורים על צדיקים שהיו,

הביטוי המיוחד של הרבי שליט"א מלך המשיח לעניין הוא, "עוברים לחיים נצחיים בלי הפסק בינתיים", ביטוי שנאמר עשרות פעמים, לא רק באופן של "הדור השביעי אחרון לגלות וראשון לגאולה", שגם זה צריך הסבר בפני עצמו, אלא מדבר על עצמו.

ומדגיש בחלק מהפעמים "ובנוגע לדורנו נשמות בגופים בלי הפסק בינתיים",

שביטוי מסוג זה לא שמענו מרבותינו נשיאינו (ואולי אפילו סותר את האגרת קודש בנוגע לתחייה"מ שצדיקים חוזרים לעפרם שעה אחת קודם תחייה"מ), וביטוי כזה יכול לומר רק מי ש"תופר" ומחבר את ה"עולם הזה" עם זמן תחיית המתים. ולכן הוא עצמו חייב להיות כזה - חי בגוף גשמי.

דווקא ב-770

איפה הוא חי בגוף גשמי – הרבי מלך המשיח שליט"א אמר בקונטרס בית רבינו שבבבל – שמשיח נמצא שם מחכה לגאול את ישראל, ולכן זה "בית רבינו שבבבל", ולכן משם יתגלה (התגלה) המקדש (במקומו) ויבוא משם לירושלים. אז מה יש לחפש במקום אחר.

מקומו ורצונו להיות עימנו

גם לפני שהפסקנו לראות את הרבי שליט"א מלך המשיח בעיני בשר, היה הכל, ברצונו של הרבי שליט"א מלך המשיח, על פי ועד המסדר.

חוץ אולי, מהתוועדות שניה בשבת נשא תנש"א, ואולי עוד כמה פעמים בודדות, כל חלוקות הדולרים, התפילות, וההתוועדויות, הסדר היה על פי ועד המסדר. אז אם יודעים שהרבי שליט"א מלך המשיח - זה מקומו, וזה רצונו, ונותן את הכח לועד המסדר, מובן שנמצא בכל מעמד וכו' בפועל ממש.

ואדרבה בחלוקת "כוס של ברכה" ובהתוועדויות הגדולות במוצאי החגים, כולם באים, אז למה זה כן וזה לא?

אנחנו עם הרבי

ועוד יותר. יש ביטוי "הרבי איתנו". כל מקום שחסידים נמצאים,, הרי שריבוי הקהל עצמו מביא את הרבי (כביכול) להיות עמם. וזה לכאורה היפך הענין. ובמיוחד לפי אגרת קודש המפורסמת, של בחור שלמד בתומכי תמימים וביקש רשות מהרבי להיכנס ללמוד מקצוע ב"קולג'", והרבי כותב לו - אתה לוקח איתך את הרבי (הקודם) ומכניס אותו לקולג'. ועל דרך מה שכתוב בתניא, באגרת התשובה, טומן ראשו של מלך כו'.. ה' ישמור – על אותו משקל אפשר לומר "הרבי איתנו"...

- באמת צריך להיות כמו שאמרו הילדים למרדכי היהודי, "עמך אנו" בין לחיים בין כו', הם לא אמרו "הרבי איתנו", הם אמרו "אנחנו עם הרבי".

דווקא התמימים

מי שזוכר איך התחיל ה'שביל' ועוד לפני זה, לגלות את הסטענדר לפני כל תפילה, או חלוקת הדולרים, מי שהתחילו עם זה, זה דווקא התמימים.

התמימים זה פרחי כהונה, ויש להם את הכח. וכהשיחה המפורסמת.

דרך אגב, הלשון "הם הכירוהו תחילה" נאמר על אנשים שהיו לפחות בני 80. זו אחת הדעות שמביא הרבי שליט"א מלך המשיח, שאלה התינוקות ש"דבש וחלב תחת לשונך", הקב"ה האכיל אותם במצרים והם ינקו מהאבנים דבש וחלב, אז שהם עברו בים, וראו את הקב"ה הם הכירוהו תחילה כאותו אחד שהביא להם, וחשבון פשוט שהגזרה על כל הבן הילוד הייתה בשנת הלידה של משה רבינו, 80 שנה לפני כן...

דגלים וחלוקת הדולרים

מפורסם מר' ראובן דונין, על הדגלון. ששאל / ענה למתנגדים לענין, "מה יש בזה". מה כתוב כאן. "משיח". אף אחד לא נגד.

וזה היה שזה רק התחיל, הדגל הצהוב וכו', זה עדיין לא היה כל כך "מפלגתי". אבל לאחר זמן, לא יודע למה, אבל בהשגחה פרטית, דגל משיח הצהוב עם הכתר וכיתוב משיח, באופני הפירסום השונים שלו, נהיה "מפלגתי" ומזוהה עם "מפלגה" מסויימת עד כדי כך שגם בין הקרויים "משיחיסטים", יש כאלה שמתנגדים לדגל. וגם, אני לא יודע למה, אבל טוב שכך, שאלה שמארגנים את חלוקת הדולרים, שייכים לאותה "מפלגה" (של הדגל משיח).

ושמעתי באחד מהכנסים של "האגודה" ב-ג' תמוז מהרב בצלאל קופציק, שאתה צריך להחליט לאיזה צד אתה שייך. ללכת על הגדר - כמשל הידוע של ר' ראובן דונין - זה הכי גרוע. כל ענין התורה ומצוות זה בחירה. וכל רגע יש בחירה. אז איפה הבחירה שלך זה מה המקום שלך. כתורת הבעש"ט כו', איפה שרצונו כו'.

ממילא מי שהולך עם הדגל משיח, מאמין בחלוקת הדולרים, כי זה ללכת עם הרבי שליט"א מלך המשיח, בחרו להיות עם המלך, בלי להתבלבל, לאן אנחנו שייכים.

המבחן זה בזמן שבינתיים

למשיח יש שתי התגלויות. בפעם הראשונה הוא נקרא "בן דוד", והפעם השניה שהוא "דוד בעצמו". הרבי שליט"א מלך המשיח מדבר על זה כמ"פ, מביא את זה מהרבי הרש"ב.

הענין הוא, לפני ג' תמוז, כולנו היינו בטוחים באמונה שלמה שהרבי שליט"א מלך המשיח יבריא בבת אחת, ויתגלה מיד כמלך המשיח. 

שזה לא קרה, אז לא חשבנו שטעינו, כי ההבנה הזו לא היתה שלנו, אלא שהרבי שליט"א מלך המשיח "סחב" אותנו לשם, כמו בכל השנים, שלפחות מאז שנות המ"מים, הרבי שליט"א מלך המשיח "משך אותנו" שמשיח בא עכשיו, ממש, וכו', האם אתה לא מאמין לו? – 

אז אחרי ג' תמוז, זה אותו דבר, רק שיקח קצת זמן.

ואז רק אז התחילו להתפרסם הזוהר, האברבנאל, פירש"י על הפסוק האחד לפני האחרון בדניאל וכו'

ואחד מהדברים הוא, שלדוד המלך, מאז שנמשח ע"י שמואל, עברו עוד כמה שנים עד ששאול מת בגלבוע, ועוד שש וחצי שנים שדוד מלך על "חברון ובנותיה", ורק אז נהנה למלך על ישראל.

בינתיים, כנראה בזמן רדיפות שאול, שואל נבל הכרמלי את דוד "איה שמואל ואיה טיפין", כלומר, כל ישראל יודעים ששמואל משח אותך למלך על כל ישראל, שמואל הנביא מת, ואתה לא מלך, אלא נרדף ע"י שאול המלך, ובורח ממקום למקום.

וככה כתוב במדרשים האלה, בזוהר, אברבנאל, פירש"י על דניאל, וכו', שבשלב מסויים תהיה התעלמות, ואחר כך התגלות.

בזמן ההתעלמות - זה המבחן, איפה אתה מחזיק.

האם אתה עם בשורת הגאולה של הנביא, שאמר "עוברים לחיים נצחיים בלי הפסק בינתיים".

- כי בזמן ההתגלות - אז כבר לא תהיה בחירה.

עכשיו זה עדיין בגדר תורה ומצוות שהכל בבחירה, זה נתון לבחירתך אם הוא נביא על פי תורה או לא, זה נתון לבחירתך אם לשמוע בקולו, זה נתון לבחירתך האם הוא מלך המשיח.

אחרי ההתגלות - זה כבר לא יהיה נתון לבחירה.

 אז בזמן הזה, אפילו למי שאומרים שמשחקים ב"נדמה לי", אז להם מתאים הסיפור של ר' מענדל פוטערפאס כפי שסיפרו הרב חיים לוי יצחק גינזבורג על החסידים ברוסיה שישבו על כיסאות ושיחקו ב"נדמה לי" טסים לרבי, כאשר לאף אחד מהם לא היה אישור יציאה, ואחר כך, כולם קיבלו אישור יציאה חוץ מאותו אחד שלא רצה להשתתף במשחק "נדמה לי". 

וכפי שהמשיך הרב חיים לוי יצחק גינזבורג: בין שתי ההתגלויות של מלך המשיח יש את מה שבאמצע, ויש איך שהעולם רואה את זה, ואיך שהעיניים רואות את זה.

ומה אתה חושב? איך הרבי שליט"א מלך המשיח רוצה לראות את זה?

השאלה היא מה הרבי שליט"א מלך המשיח רוצה, ומה הרבי שליט"א מלך המשיח רוצה ממני. איפה שאני אהיה, כל זמן שאנחנו (עדיין) בזמן של בחירה.

יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד!