למה הפסקתי לומר "אין לי זמן"?

הלב עדיין כואב על נפילת רס"ן חן פוגל ז"ל תושב עירנו שנהרג יחד עם סא"ל ארז שחייני ז"ל בנפילת המסוק ליד חוף הים.

הייתי בשיעור תורה כאשר שמענו פתאום מסוקים רבים, כוחות הצלה ואחד הנוכחים סיפר כי קיבל הודעה ש"נפל מסוק ליד בת גלים". לא חשבנו פעמיים וירדנו תוך זמן קצר עם מיחם גדול, שתיה קרה, כיבוד ומרקים לכוחות החירום וההצלה.

שעה ארוכה היינו שם, שוחחנו עם המפקדים והעיתונאים. תוך כדי ראינו את החלקים שנמצאו בים ושמענו על הנופלים (אז עדיין לא היה לפרסום). מזגנו שתיה חמה להשיב את הנפש לכוחות ההצלה, ותוך כדי ראינו קבוצה גדולה של חיילים שיורדת אל החוף כדי לחפש עוד חלקים של המסוק.

אז היו כמה שאמרו "לא, תודה". חלקם היו בכירים שסירבו לקבל שירות, וחלקם היו אלו החיילים שעסקו בעבודתם ובמשימה העצובה שהוטלה עליהם. דווקא העיתונאים נהנו מהפינוקים ושמחו על הדרך לשמוע על הפעילות שלנו בעיר והודו על הנכונות לצאת בשעת לילה מאוחרת לדאוג לכוחות.