הכינוס האחרון של הרב זמרוני ציק // אוהד בר סלע בטור סוער

לך תסביר לבן אדם מן הישוב, הטורח רבות על מעמדו, מראהו, לבושו ומה יגידו עליו, כיצד מתנהג אדם שלנגד עיניו עומד רק הרבי שליט"א מלך המשיח והשליחות שהוטלה עליו. זה לא משנה היכן פגשת בו, להיכן נסעת איתו, מה הלחצים או הרגשות שעוטפים אותו באותו היום • אוהד בר סלע בטור סוער • הכתבה המלאה

אין זמן לקלישאות, אין מקום לקלישאות ואין טעם לקלישאות. בפרט אצל מישהו כמו מי שהיה הרב זמרוני. או אולי עדיין ישנו.

זה ברור לכל הפחות למי שהיה בלויה, "זה היה אירוע שטמטם את החושים פשוטו כמשמעו", אמר לי אחד השלוחים מידידי בת-ים. "אתה לא יודע אם אתה נמצא בחתונה או בהלויה, אני עם עינים אדומות וגרון חנוק ומצד שני יוצאים לי מהגרון פרצי שירת 'יחי אדוננו' כמו בשמחת תורה ב770.

אבל מה אנו מתפלאים עם מדובר בהלוויה (או ב'טקס יחי' כפי שנהג הרב זמרוני לקרוא לזה בשנים האחרונות), של השליח הרב זמרוני ציק. האיש שבז לגלות, צחק עליה מעל כל בימה, לעג לה מול כל מיקרופון או מעבד תמלילים ואפילו כופף לה את היד מול כולם איזה פעמיים או שלוש לפחות.

כיצד בעצם "התדרדר" האיש המוכשר הזה, המסור והמתמסר, הפנימי והאחראי, המלא והגדוש שכיהן בתפקידי מפתח כאחד מראשי צא"ח, כאחד מטובי המרצים של תנועת התשובה בשנות ה70' וה80', אחד המחנכים הדגולים שרבים מתלמידיו עוד זוכרים אותו וכאחד שהרבי מליובאוויטש מלך המשיח שליט"א שאל עליו בהתוועדות פומבית ואף חיכה לו כדי שיאמר 'לחיים'.

אחד מ"אנשי הפרסום" הטובים שהיו ליהדות ולחב"ד כ"ממציא" של בית חב"ד הראשון בישראל, טנק 'חמשת המבצעים', בית הספר ליהדות, קיטנת חב"ד, מאפיית המצות ואפילו מעטפת 'פדיון הכפרות' המפורסמת ועוד כהנה רבות.

האיש שמרום מעלתו ותפקידיו הנ"ל הגיע להיות מנהיגו של "קומץ שולי", המאמין ללא שום ספק ופקפוק בבשורתו של הרבי מלך המשיח שליט"א ובחייו הנצחיים, ששם לו מטרה עיקשת לפרסם זאת לכל אנשי הדור ו... כפשוטו ממש!

חי וקיים כפשוטו ממש!

מפורסם כבר הסיפור שכמה שעות לפני היחידות הראשונה של הרב זמרוני בתשל"א (1971), אצל הרבי מלך המשיח שליט"א, הוא נתקל ב'זאל' של 770 בבחור והלה השיח לו לפי תומו כי 'אתה יודע שאנחנו מאמינים שהרבי שליט"א הוא הוא מלך המשיח'.

הרב זמרוני כהרגלו לקח זאת ברצינות תהומית, התבונן בענין במשך כמה שעות(!!!). כשנכנס ליחידות אל הקודש פנימה הגיש פתק לרבי מלך המשיח שליט"א, הרבי אמר לו שכבר קיבל את המכתב שלו כפי שהיה נהוג להכניס קודם היחידות את המכתב, וזמרוני הדגיש לפני הרבי שכעת הוא מגיש את המכתב ומתמסר אל הרבי בכל כוחות נפשו כמלך המשיח.

מאז אולי החל המהפך בנפשו הסוערת, והדבר שהיה המוטו של עבודתו ופעילותו לפי עניות דעתי. הרב זמרוני שעוד לפני-כן דאג להפיץ יהדות בסביבתו וביזמתו – ולמשל כבר הניח תפילין לחבריו לפלוגה עוד לפני ששמע מהמבצע תפילין של הרבי מלך המשיח שליט"א ועוד דוגמאות למכביר – העביר את כל כובד משקלו לקשר יהודים לרבי מלך המשיח שליט"א.

הוא לא קירב יהודים לחסידות, הוא לא הראה להם את הדרך לחיים של משמעות, לתיקון המידות או לסיפוק עצמי אלא הראה להם את הדרך אל הרבי מלך המשיח שליט"א ומשם הכל היסטוריה. תרתי משמע.

אני זוכר התוועדויות בכל מיני בתי-חב"ד אליהם היו מגיעים צעירים שאינם שומרי תורה ומצוות, והוא התחיל לדבר איתם ישר על נקודות ההתקשרות של 'שפיץ חב"ד': על נטילת ידיים ליד המיטה או אמירת יחי אדוננו לפני 'מודה אני'. זכורני שבעיצומה של התוועדות חנוכת בית חב"ד מסוים שהוא כבר מבושם כהוגן, העלו כמה חבר'ה מהמועדון למטה ושמו להם כיפות בכניסה, והוא אמר איתם לחיים והתחיל לצעוק אליהם "איפה הגומי בציצית שלכם"?

והאמת הזאת, באופן של 'לכתחילה אריבער' שפשוט היממה את הנוכחים פעלה את פעולתה באופן בלתי רגיל בכלל. אלפי יהודים ויהודיות ששמעו דברי אמת ודברים היוצאים מן הלב שיש רבי בישראל, פשוט קבלו את הדברים ושינו את ארחות חייהם מן הקצה אל הקצה על משפחותיהם וטפם. גם אלה שעוד לא שינו את חייהם אינם עושים דבר כקטן או כגדול מבלי לשאול את הרבי מלך המשיח שליט"א.

והכל אבל הכל תמיד התחיל ונגמר ברבי רבי רבי. עוד לפני ג' תמוז בכלל ואפשר לשמוע את זה בנאום שלו על דרכי ההפצה מכינוס השלוחים תשנ"ג, וגם ואולי בפרט לאחר ג' תמוז שככה הרבי שליט"א מלך המשיח רוצה, וזה הכל הרבי שליט"א מלך המשיח פעל, הרבי שליט"א מלך המשיח ביקש וכו' וכו'.

איך מישהו כתב לי השבוע, הרב זמרוני "מיתג" את המושג הזה 'הרבי שליט"א מלך המשיח' וגרם לכולנו להשתמש בזה כמטבע לשון נפוצה ונורמלית בפשטות וללא שום עכבות. זכורני אסיפה לפני אחד הקמפיינים שהציעו שם שאולי נוריד את המלך המשיח או את השליט"א או לפחות נדלל מעט, לאחר דיון ארוך חיכו לדבריו של הרב זמרוני שסיכם: "חייבים לכתוב בכל פעם שמוזכר הרבי את התואר המלא: הרבי שליט"א מלך המשיח, אך אם אתם ממש מתעקשים אפשר להתפשר ולכתוב לכל הפחות הרבי מלך המשיח שליט"א".

כך ממילא סרו מן הדרך הרבה מעקשים ומעכבים, הרבי מלך המשיח שליט"א הינו דבר חי ונוכח בפועל ממש. דבר שלאחר ג' תמוז לא היה ברור לכולם, אך "אפיק ההתקשרות על-ידי אגרות הקודש" כלשונו של הרב זמרוני עמד וניצב מול כל המלעיגים והמקטרגים. בכל שבוע ספור חדש וטרי ב'שיחת הגאולה' של מופת ע"י הכתיבה לרבי שליט"א מלך המשיח באמצעות אגרות הקודש, הפך את ההתקשרות אל הרבי מוחשית, אמיתית ומופתית ביותר.

סברי מרנן

לך תסביר לבן אדם מן הישוב, הטורח רבות על מעמדו, מראהו, לבושו ומה יגידו עליו, כיצד מתנהג אדם שלנגד עיניו עומד רק הרבי שליט"א מלך המשיח והשליחות שהוטלה עליו. זה לא משנה היכן פגשת בו, להיכן נסעת איתו, מה הלחצים או הרגשות שעוטפים אותו באותו היום.

זכורני שבאחת הפגישות הראשונות שלי עם הרב זמרוני במהלך העבודה על איזה פרויקט, הוא התקשר ל144 (טרום עידן האינטרנט תשאלו את ההורים מה זה), ובפשטות הוא פתח את השיחה עם הפקידה ב'יחי המלך המשיח'. אני זוכר שאז הבנתי באופן מוחלט שהוא רציני. לחלוטין. או משוגע.

אין מדובר רק בפקידה של שירות טלפונים או בנק, אלא גם במפגש עם תורמים פוטנציאליים, מפגש אישי אצל רופא, עם רבני העיר או פרנסיה וכמובן עם נהגי המוניות הבת-ימים שמקפידים להכריז 'יחי אדוננו' עם כל דתי העולה אל המונית שלהם. ללא משוא פנים העביר לכולם את הבשורה אך עם חיוך ומאור פנים.

איזו זכות זו להיות קרוב כל-כך לבן-אדם שהניח את עצמו על הצד למען השליחות, למען הזולת, למען המטרה. לוותר על חיים פרטיים כדי להיות זמין כל הזמן לשלוחים אחרים או אנשים החפצים בעצתו או בעידודו, לוותר על אינסוף אפשרויות גם בלימוד בעבודת ה' הפרטית שלו (והיתה כזאת) וגם לכל הפחות במעט הסתדרות גשמית וכלכלית. לא מדובר על "אחרי מות קדושים אמור", אלא על מציאות יומיומית במשך שנים ארוכות.

אתם יודעים מה זה לצאת לשמחה משפחתית אישית מהמשרד... במקום לנסוע מבושם, מעונג ומעונב מהבית שלך, ברכב שלך, לאחר שהתרעננת בחדר הרחצה שלך.

לשבת לילות כימים במשרד לקבלת קהל, לעריכת שיחת הגאולה, ולאסיפות רבות ומגוונות. גם עד שעשו איזה כינוס שביקשו את השתתפותו, לפני היציאה לדרך מתקבל טלפון חירום מזוג מחו"ל שנמצאים בשיאו של משבר, והוא עזב את הכינוס ששם חיכו לו והיה יכול להוסיף לעצמו וליוקרתו ואולי אפילו לפעילות של משיח.

התמסר במשך שעות ארוכות מאוד על קו הטלפון עד ששב השלום אל בית המשפחה, שב"ה היום נמצאים בשליחות עם כמה וכמה ילדים כ"י. רק הרכילות שספג ממשתתפי הכינוס שראו בכך שהגיע באיחור רב כהתנשאות לקח שנים לתקן...

בן אדם שמעולם לא דאג לעצמו, וגם שבכל עיתוני העיר התפרסם שראש העיר ניצל ממוות בזכות ברכתו של הרבי מליובאוויטש, הוא לא ידע לקצור מזה הון פוליטי.

די היה להביט באלה שהגיעו לעצרת התפילה, לבית הרפואה, להלויה, לנחם. את דיבור כל רבני העיר אודות משיח והגאולה האמיתית והשלמה! כל פרנסי העיר שהכריזו 'יחי אדוננו' וכל אותם שלוחים, אנ"ש ותושבי העיר שחבים את התקשרותם לרבי שליט"א מלך המשיח לשליחו הנאמן הרב זמרוני ציק.

סברי מרנן... יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד!

הפקרות

בקרב האנשים הקרובים לאיש ולאגודה, נשמע בשבוע האחרון הרבה פעמים המשפט "לא הכירו אותו באמת", "הם לא הכירו אותו". אם היו מכירים אותו לא היו יוצאים נגדו, או מרכלים, או מלכלכים או וכו' וכו' תספר להם, תגיד להם, תתאר להם.

מה אומר ומה אדבר, חשבתי רבות על הנושא בשבוע האחרון. כיצד אפשר לתאר כזה בן אדם. כיצד אפשר להעביר את מה שעשה. כיצד אפשר לסכם עשרות שנות פעילות עצומה ואינטנסיבית כזאת. ולא רק בגלל שמדובר באישיות דגולה כי יש הרבה כאלה.

אדם שצחקו ולעגו ממנו בכל מדיה אפשרית, שהרחיקו ממנו אנשים בגלוי ובמרמה, שקיבל ריקושטים מבית ועוד יותר מבית. אך ללא התפעלות הוא המשיך באמונתו לחיות ולהחיות. 

רבבות אנשים הוא הוביל בדרכו המיוחדת, וגם אותם גזעים כרותים שהיו צוחקים עליהם מתי הגעתם לחב"ד? מהכינוס האחרון של הרב זמרוני? לא יכלו להם ולא ידוע מקומם כעת...

מה אועיל שאספר כיצד החסיד רמי אנטיאן, שבמסגרת קרן המליון העביר מליוני דולרים דרך הרב זמרוני ושהגיע לביקור בביתו עמד המום ופלט: "ואני חשבתי שהסתיימה תקופת הפרושים"...

מה אועיל שאספר על כל אותם ילדים עזובים שהוא התמסר אליהם, השקיע בהם שעות ארוכות, ולא רק שטיפח וגידל אותם אלא הפך אותם לשלוחים ומנהיגים הנמצאים בשירותו של הרבי שליט"א מלך המשיח.

מה אועיל שאספר לכל אותם עיתונאים המבלים במסעדות בכשרות מפוקפקת, וחרדים לדבר ההלכה בי"ז תמוז כי מדובר באחד שלא נטל ידים לסעודה מידי יום לפני השקיעה, והקפיד שלא לאכול בשר במשך ימות השבוע.

מה אועיל שנספר כיצד בכל אירוע שלו כולל ליל הסדר היתה מחיצה והפרדה למרות היתרים שונים, כיצד גם מול משפחות שלא קל להתמודד איתם (וד"ל) בעניני גיור או טהרה הוא עמד על קוצה של הלכה.

מה אועיל שאספר כיצד בן אדם אחד, ללא מנגנון משוכלל, עם צוות מצומצם וחדור אידיאולוגיה מארגן אירועים של 700-800 אלף ₪ בלי שיש לו בכיס עשרים שקל לנסיעה עירונית במונית.

מה אועיל שאספר שנוסף לכך שהיה לו לפחות שיעור אחד (ולעיתים שניים) מידי ערב הוא הוסיף שיעור כל יוםמידי בוקר, ולא משנה מתי הסתיימה ההתוועדות בערב הקודם, כמה משקה הוא ספג או מתי הלך לישון.

מה אועיל שאספר כך או אחרת, כי כאן מדובר באדם שהפקיר את עצמו למען הרבי שליט"א מלך המשיח, מסר את עצמו לחלוטין לשליחות היחידה ולא מעניין אותו שום דבר אחר. לגמרי.

כאן ועכשיו

הכי מרתק לשמוע את ה'הומנים' וה'ליברלים' שלא הסכימו עם דעותיו אבל מאוד העריכו אותו. מזכיר לי חברים מריכוזים חרדיים שלהבדיל פונים אל הרבי מלך המשיח שליט"א בכל פעם שיש בעיה רצינית בבית, אבל מפחדים לשים תמונה שלו בסלון בין יתר תמונות הצדיקים כדי שלא יפריע בשידוכים לילדים...

לכן ידידי היקרים, אין לנו מה לומר ומה לספר ובטח שלא מה להספיד חלילה. ולפי דעתי כבר חטאתי בשתים. ראשית שלא נראה לי שדעתו של הרב זמרוני נוחה מכל מה שכתבתי כאן, כפי שלא רצה שנעשה מיני לחצים ופרסומים וגילויי דעת במלחמות פוליטיות שונות ומשונות, אלא אמר שהוא עם הרבי שליט"א מלך המשיח וזוהי דעת הקהל המספיקה לו. ושנית, גם מה שנכתב פה אפילו לא שמץ קצהו, ולכן אסיים בסיפור שארע לאחרונה.

שהמתנו על-יד 770 בכפר חב"ד, יצא לי לשמוע כמה וכמה שאומרים שהיו בני-בית אצלו, חלקם מתקופת נחלים, חלקם בת-ימים, חלקם סתם פליטים וחלקם נקלעו בהשגחה פרטית.

נזכרתי בסיפור של אחד מ'בני הבית' שלו, שהרב זמרוני הביא אותו לישיבת חב"ד בדרום או בצפון וב"ה התקרב, התחתן, נולדו ילדים שחלקם שלוחים כמדומני, הוא גר בריכוז חב"די מבוסס וירא שמים וכך גם בניו.

אחד הבנים שגם גדל בריכוז החב"די, וכולו מחוסד ומדושן וכמובן יודע-כל, ואף יש לו הארות מדוע עושים כך ולא אחרת, מדוע הקהילה מתנהלת באופן הזה ולמה לא פועלים בתחום ההוא וכו' וכו'. בקיצער בדיוק כמוני וכמוכם.

תכל'ס נקלעתי לאיזה שמחה משפחתית ב"ה של אותו אברך, ושהגעתי מצאתי שם את הרב זמרוני שלמרות שעבר שבוע עם לו"ז צפוף וגדוש מצא זמן לכבד את אותו אברך יודע-כל.

אותו אחד כנראה העריך בכל אופן את האיש והמעמד, ורצה לפרגן לרב זמרוני בשאלו אודות פרטים פיקנטיים המפורסמים באיזהו מקומן, אודות תהליך הקירוב של אביו ותגובת המשפחה ו'השמייח' שהיה מסביב.

הרב זמרוני הרים אליו עיניים עייפות אך בורקות ובחיוך רחב אמר לאברכצ'יק: "השאלה זה לא מה היה, אלא מה עכשיו...".

באמת, זו השאלה שאני צריך לשאול את עצמי ונראה לי שכל אחד שזמרוני יקר לליבו. כי אנחנו יודעים מה הרב זמרוני תמיד העביר לנו בשיחות האישיות ובהתוועדויות, הרבי שליט"א מלך המשיח דורש עכשיו, המעשה הוא העיקר!

אין זה משנה אם לפני 30 שנה הוא נסע בטרמפים לצפון במשך כמה שעות, זה משנה אם אנחנו נסיע היום בחור מקורב לישיבה ברכבנו הממוזג.

זה לא משנה אם הוא עמד בטרמפיאדה לוהטת בסיני בפורים ועשה מבצעים עד השקיעה, אלא אם אנחנו נלך לקניון הממוזג ונניח תפילין לכמה יהודים.

למי זה יזיז אם כל המתמודדים לראשות העיר היו באים לרב זמרוני לבקש ברכה מהרבי ב'אגרות הקודש', אלא כמה יהודים אנחנו קישרנו לרבי שליט"א מלך המשיח.

אין זה נוגע לנו כמה משתתפים היו בסינרמה או מי דיבר או הבריז אלא כמה אוטובוסים אנחנו נביא למשיח בכיכר...

לרב זמרוני זה לא משנה אם חב"ד מצדיעה לו או לא. כי הוא היה, עכשיו ותמיד יהיה עם הרבי שליט"א מלך המשיח.

* * *

בנימה אישית,

אני מרכין את הראש ומצדיע בפני בני משפחתו של השליח הרה"ח וכו' וכו' הרב זמרוני ציק. רעייתו השליחה היקרה תחי', בנו בכורו וממשיך דרכו השליח הרב חיים וכל הבנים והבנות, החתנים והכלות והנכדים שיחיו.

אין לי ולכם הקוראים את המושג מה הם עברו בכל שנות השליחות האלה, למרות שהוא הרעיף עליהם ושמח בהם והיה גאה בהם עד אין קץ כפי שראינו כל אנשי המשרד, וכעת יצטרכו להתמודד איך זה בלעדיו. יה"ר שימצאו אתכם תמיד טוב ושמחה בגשמיות ורוחניות.

זמרוני, אוהב אותך מאוד וכבר מתגעגע.

יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד.