בשישית היו הקולות, ועכשיו הוא בא

בקרוב נקבל את הסרטים מכנס פעילים בראשל"ץ, שם אומר הרב רענן ראובן, שהשנה היא כ"ב שנה לג' תמוז תשנ"ד, ויש הרבה רמזים בנוגע לכ"ב, כמו כ"ב השנים שיעקב לא ראה את יוסף וכל האחים ידעו שהוא חי, ובגמרא כתוב ש"תיכף" (ומיד ממש) זה "מהלך כ"ב אמה", ועוד. ובתוך כך, רש"י מפורש בסנהדרין צ"ז, בסוגיה על מתי משיח מגיע, אומר שזה תלוי ב"קולות" שהוא מגיע.

והיות שכבר התקיימה משאלת הרבי שליט"א מלך המשיח שכל אחד ואחת יעשה ככל יכולתו להביא את המשיח בפועל ממש, וזה אומר "קולות", דהיינו, "מצביע באצבעו ואומר הנה זה הרבי מליובאוויטש הוא המלך המשיח", לקולות האלו, להפצת והדפסת וחלוקת עלונים, פירסומים, סטיקרים, דגלים, תמונות אנחנו אחראים, ויודעים שזה כבר היה, והתוצאה היא, עכשיו במוצאי שביעית המשיח מתגלה.

רש"י בגמרא מפרש את תשובת אביי מדוע משיח לא בא, כי עדיין לא היתה שנה שישית עם "קולות". איזה קולות? שמשיח בא. ובמצבנו השאלה היא - מי צריך להשמיע את ה"קולות"? והרי זו הוראה מפורשת בכמה וכמה שיחות ומענות קודש של הרבי שליט"א מלך המשיח, ועידוד ברבים ובפירסום של שירת "יחי אדוננו" משך כשנה וחצי. אז מי צריך לעשות "קולות", "רעש"? טוב. עשינו.

המשמעות של פירוש רש"י זה היא חובת הפירסום, חובת זיהוי המשיח בגלוי, בציבור וברבים. זה שכיום גדולי הרבנים הליטאיים מדברים על משיח עכשיו, דבר שהם לא עשו לפני כמה שנים, מראה שה"קולות" חדרו גם לעולם התורה שנטה להתעלם מהאמונה ברבי שליט"א מלך המשיח שנים רבות.

רבי, אנחנו מוכנים.