הנשים נכריות של המלך שלמה היו השורש הרוחני להחרבת בית המקדש ע"י הרומאים אחרי 890 שנה. הנאת היהודים ממשתה היין של אחשוורוש, היתה הסיבה הרוחנית לגזרת המן אחרי כמעט עשר שנים. חוק "מיהו יהודי" בשנת 1970 הוא השורש הרוחני לבעיה הפלסטינית, הטקסים ופרסי נובל מסביב לחוזה קמפ דייויד עשר שנים אחרי חוק "מיהו יהודי" הפכו את השקר הפלסטיני למציאות מדינית. כך קוראים השנה את מגילת אסתר. גם היום ניתן להפוך את הכל בחזרה, "ונהפוך הוא".
אחשוורוש זה נשיא ארה"ב. שושן הבירה זה ניו יורק. המשתה זה קמפ דייויד, כלי המקדש - הגזרה האיומה חוק מיהו יהודי. המן הרשע זה אבו מאזן, מרדכי היהודי זה הרבי שליט"א מלך המשיח. כאז כן היום, ניתן ברגע אחד לעשות "ונהפוך הוא" "ליהודים היתה אורה ושמחה וששון ויקר - כן תהיה לנו", ע"י תיקון חוק מיהו יהודי, שורש בעיות הביטחון של מדינת ישראל.
היום בקלות ניתן לערוך מחקר מעין זה בספריית העיתונות ההיסטורית של אונ' ת"א בו נסרקו כל העיתונים העבריים מתחילת הופעתם. בחיפוש פשוט ניתן לקבל תוצאות סטטיסטיות בפילוח לפי שנים, לאשר או להכחיש "הנחת עבודה".
העם הפלסטיני הומצא בסביבות 1970.
עד 1970 ה"עם פלסטיני" מוזכר בעיתונות באופן נדיר ביותר. הביטוי "פלשתינים" כמעט ולא נמצא מתחילת העיתונות העברית ועד שנת 1970, וכשמוזכר, זה בלי קשר לערבים או למוסלמים. השם Palestine ניתן לארץ ישראל ע"י הרומאים עובדי עבודה זרה, ברצונם לנתק את הקשר בין ארץ הקודש ליהודים. הערבים אפילו לא יכולים לבטא את האות P (פֹ דגושה), העיצור הזה לא קיים בשפתם.
מיהו יהודי פוגע בביטחון. בדקה 14:00 הרבי שליט"א מלך המשיח מסביר שמעולם לא היה עם פלסטינים, והם אלה שדורשים כעת את הכל.
הביטוי שכן מופיע עד שנת 1970, הוא "הפליטים הערביים". עד שנת 1950, למונח "פלשתינים", "פלסטינים" או פלשתינאים" אין כל קשר עם הערבים בארץ ישראל. המיות ששטח המנדט הבריטי בארץ ישראל נקרא "פלשתין", לכן גם המטבע היתה "פלשתין" והבנק היה "בנק אנגלו פלשתינה" שניתן להניח כמעט בוודאות, שלא עבדו באותו בנק רואי חשבון מוסלמים כלל. תושבי ארץ ישראל ממערב לירדן - יהודים, ולהבדיל מוסלמים, נוצרים דרוזים צ'רקסים ובדווים נחשבו "פלשתינאים", בגלל שכך בריטניה קראה לשטח, והמילה "פלשתינאים" מתייחסת כך בעיתונים, במטבעות, ובשטרות.
שטר מנדטורי משנת 1927 (תרפ"ז, שנת המאסר והגאולה של אדמו"ר הריי"צ). בערך 500 מיל, עם כיתוב עברי וציור קבר רחל. לטובת התושבים שלא הורגלו לשימוש בשטרות, צויין בפירוש על השטרות "שטרות כסף הם מטבע חוקית". כותרת השטר באנגלית "מועצת המטבע של פלסטין".
מטבע נחושת מנדטורית "עץ או פלי(שתין)" בערך 2 מיל, משנת 1927 (תרפ"ז). "פלשתינה (א"י) [=ארץ ישראל] באותיות מרובעות.
"בנק אנגלו פלשתינה" קצת לפני שהפך ל"בנק לאומי לישראל". לירה ארץ ישראלית (להבדיל מ"לירה ישראלית" שיצאה אחר כך), בלי כיתוב בערבית. ולהעיר, שהרבי שליט"א מלך המשיח התנגד לשם "מדינת ישראל", וביקש שיקראו לה "ארץ ישראל" כמו שכתוב בכל מקום בגמרא, וכך היה מתחילת תקופת המנדט הבריטי על השטרות והמטבעות "פלשתינה - ארץ ישראל".
עד שנת 1970, מופיע הביטוי "הפליטים הערביים" יותר מ5000 פעמים. לאחר שנת 1971 כמעט ולא נזכר "הפליטים הערביים", ובמקומו בא "פלשתינים" או "פלשתינאים" וכיו"ב . סטטיסטיקה ממנוע החיפוש בעיתונות יהודית היסטורית. (נא להמתין כדקה או יותר עד לקבלת תוצאות החיפוש, ועוד כדקה עד לקבלת הסטטיסטיקות).
בעיית "הפליטים הערביים" - הולך ופוחת. משנת 1970 איזכורים בודדים בלבד ל"פליטים הערביים" לעומת אלפי איזכורים בשנים שלפני כן.
עיון בתוצאות החיפוש עד תום מלחמת השחרור מלמד, שהמילה "פלישתינאים" מתארת את תושבי ארץ ישראל היהודים כמו הערבים, וכשרוצים להבדיל ביניהם, משתמש העיתון במונח "הערבים פלשתינאים", להבדיל מ"יהודים פלשתינאים".
הראבייס הרפורמים שמנעו מארה"ב להפציץ את מסילות הברזל לכבשנים באירופה, מתנגדים להקמת יחידות נפרדות ליהודים פלשתינאים וערבים בצבא בריטניה. הענין רח"ל לבולל את ישראל בגוים התבטא אחר כך בהתנגדות הרפורמים לתיקון חוק מיהו יהודי, שהפילה את תיקון החוק כמה פעמים. הרפורמים איימו על הממשלה שהם יפסיקו להלוות בריבית לארץ ישראל. (ה"בונדס").
העזרה הכלכלית של הרפורמים לארץ ישראל התבטאה תמיד בטובת הנאה. הכסף שהם גייסו היה בעיקרו קניית "אגרות חוב", (הלוואה בריבית) ולא תרומות. כיום, החלק של אגרות החוב בתקציב המדינה כיום אינו משמעותי, הרפורמים ו"נשות הכותל" מגייסים בכנסת לובי של ח"כים אנטי יהודים משוחדים, ומסתמכים על שתיקת נציגי היהדות בממשלה.
החיילים היהודים מלבד שהם פלשתינאים, גם יש להם "עדה מלוכדת" בא"י.
החל משנת 1970 (תש"ל) הביטוי "פלשתינאים" מופיע אלפי פעמים יותר מאשר בשנים לפני כן. מה קרה אז?
אז מה השתנה בשנת תש"ל (1970)? ובהקדמה,
אז יבנה שלמה במה.
הרמב"ם מסביר, שבימי דוד ושלמה בית דין הגדול בירושלים לא קיבלו גרים, היות שיד ישראל היתה תקיפה, ולא מקבלים גרים שבאים להצטרף לעם ישראל בגלל סיבה. אמנם היו בתי דין מקומיים בדוגמת ה"גיור הצבאי" שלנו או "גיורי הרבנות" שכן קיבלו גרים, וחז"ל חששו מאותם גרים האם הם שומרים תורה ומצוות ומחנכים את ילדיהם כיהודים, או שמא הם בדוגמת "ספחת" ורק גורמים צרות.
על שלמה המלך כתוב "אז יבנה שלמה במה". הכוונה להנהגה שלו בנישואין פוליטיים לחזק את השלום בין העמים. הרמב"ם מסביר ששלמה המלך גייר את כל נשיו, בנות המלכים, אבל הן לא קיבלו באמת את היהדות, ועל כן, המלאך גבריאל "נעץ קנה בים", ועליו "צמח כרך גדול של רומי" שהחריב בית המקדש (השני, 890 שנה אחר כך). זה השורש הרוחני לבעית הביטחון וזרע הפורענות ממנו התחילה רח"ל הגלות הארוכה.
שיחה אחת מרבות על קצת מהנזקים שגורם חוק מיהו יהודי. כבר שנים ארוכות שכל הגיורים בארץ, בצבא וברבנות, אינם תקפים, והמתגיירים נשארים גוים עם תעודת "יהודי", כי אין גיור בלי קבלת מצוות, ואלה ה"מתגיירים" אחרי הגיור ממשיכים להתנהג כמו מקודם.
סיום ספר תורה לקבלת פני המשיח בשנת תש"ל.
לקראת י' שבט תש"ל, הרבי שליט"א מלך המשיח דיבר כמה פעמים שכעת הולכים לסיים את ספר התורה לקבלת פני המשיח שהתחיל הרבי הקודם. שנים אלו היו אחרי מלחמת ששת הימים, שהרבי שליט"א מלך המשיח כבר "נצח את כל האומות מסביב" ע"י שהתחיל במבצע תפילין, (יכוף כ ישרא כו'), ו"ד ישראל היתה תקיפה עד כדי כך, שהרבי שליט"א מלך המשיח הורה באותן שנים לחסידים לא להיות בירושלים בסדר פסח, שמא הם מתחייבים בקרבן פסח על הר הבית מצד "סמוך ונראה" (ואין כאן מקום לפרט). צבאות ערב עדיין "מלקקים את הפצעים", ויהודי רוסיה שמאחורי "מסך הברזל" קיבלו הקלות גדולות בהיתרי יציאה, ובארץ ישראל - שהתרחבה פי ארבע, (יהודה, שומרון, רמת הגולן וסיני) תנופת בניה גדולה לעומת ה"מיתון" שהיה לפני המלחמה.
הרבי שליט"א מלך המשיח בסיום ספר התורה לקבלת פני המשיח י' שבט תש"ל
כולם חיכו שהרבי שליט"א מלך המשיח ישים את הכתר על הספר תורה, ואז תהיה התגלות המלך המשיח לעין כל. זה לא קרה, ואחרי י' שבט ירד רף הציפיות בהתאם לתוכן השיחות. מה שכן קרה, שבארץ ישראל הכנסת החליטה על הגזרה האיומה "מיהו יהודי", ובפורים תש"ל, הרבי התחיל לדבר על זה.
השיחות הכואבות בעניין "מיהו יהודי" בהן הזהיר הרבי שליט"א מלך המשיח שחוק מיהו יהודי הוריד את המחיצה וההגנה וההבדלה ברוחניות, וכתוצאה מכך ח"ו תרד ההגנה והמחיצה וההבדלה בין ישראל לעמים בגשמיות, ועד סכנת מלחמה, כלומר חוק מיהו יהודי הוא השורש הרוחני לבעיות הביטחון של היהודים בארץ ישראל.
וכך מתוך מצב כלכלי פוליטי ובטחוני מצויין שלא היה דוגמתו בארץ ישראל, החלו חדירות מחבלים, (מעלות, אביבים), מלחמת ההתשה, ומלחמת יום כיפור. וזו היתה רק התחלת הירידה.
באופן סטטיסטי, רואים שבאותה שנה החלה לצוץ בעיית ה"עם הפלסטיני" שהומצא בערך באותן שנים מלא כלום. כל ראשי הממשלות בישראל עשו כל טעויות אפשרית, הפכו את הפלסטינים למציאות, ובכך הבעירו את בעיית השטחים, והר הבית. כיום, ה"פלסטינים" הם המקור היחיד ללחץ האמריקאי להחזיר שטחים היל"ת. הסטטיסטיקה בעיתונות ממחישה ש"הפליטים הערביים" פינו את מקומה ל"פלשתינאים" מוסלמים משנת 1970. (אחרי 1990 השתנה הביטוי "פלשתינאים" ל"פלשתינים" (בלי אות א' באמצע) או "פלסטינים" ולכן לא מופיע בחיפוש הזה).
השינוי בהפצת הוירוס הפלסטיני ב1970 קשור לחוק מיהו יהודי.
מנחם בגין נהנה מסעודתו של אותו רשע.
שקוראים במגילת אסתר, קשה לראות את הקשר בין תחילת המגילה, בין הסעודה "כרצון איש ואיש" "בשנת שלוש למולכו", לגזרת המן שנים רבות אחר כך. מה הקשר? המן הוא שונא ישראל שנהיה לצר ואויב וקיבלת את טבעת המלך. מה הקשר לאזהרת מרדכי לא ללכת לסעודתו של אותו רשע? חז"ל מסבירים שהשורש לגזרת המן היתה כי "נהנו מסעודתו של אותו רשע". היהודים נהנו לראות את עצמם מקובלים בחברה הגבוהה של הגוים העשירים, מנהיגי העולם, ולהתחכך בפוליטיקאים של הממלכה ולהרים איתם כוסית יין בכלי זהב שנלקחו 70 שנה לפני כן מבית המקדש, וכך להראות שהם לא מאמינים בבנייתו מחדש. חילול ה' הנורא הזה, עשה את גזרת המן, אבל לא מיד. בשביל זה יש את "מסכת מגילה" בגמרא.
הרצל הכריז "בבזל הקמתי את המדינה היהודית". מנחם בגין ז"ל היה צריך להכריז "בקמפ דייויד הקמתי את העם הפלשתינאי". רק בשנת 1964 קיים אחמד שוקיירי את ה"ועידה הפלסטינית הראשונה" במזרח ירושלים לקול צחוק ולעג של שליטי ערב שהתייחסו אליו כשגריר נודד למינוף הטרור. אף אחד לא חשב לתת לו מדינה, וכולם הבינו שה"אמנה הפלסטינית" היא דימיונות מבוססים על שקרים. אף אחד משליטי ערב לא רצה לראות בגבולו עוד מדינה ערבית. בגין עם גינוני הג'נטלמן הפולני, הכניס את ה"פלשתינאים" לתוך סעיפי ה"אוטונומיה" בלי שאף אחד לוחץ עליו, וקבע מציאות בינלאומית שמדינת ישראל לא יכולה לחזור ממנה ח"ו. זרע הפורענות נזרע, אבל זה היה תוצאה. השורש הרוחני לנפילה זו כאמור, נעוץ בגזרה האיומה מיהו יהודי, ואת זה רואים בסטטיסטיקה מהעיתונות בשנת 1970. באותה שנה שהתחילה גזרת "מיהו יהודי", התחיל להופיע בעיתונות "העם הפלשתינאי" במקום "הפליטים הערביים".
חילול ה' הנורא משנת 1970 שממשלת ישראל החליטה בחוק לרשום גוים גמורים כיהודים, הוא השורש לבעיות הקיומיות של מדינת ישראל כיום.
גם היום אפשר לתקן.
מלבד התנגדות הרפורמים לתיקון חוק מיהו יהודי, היתה תמיד בעיה עם נציגי המפלגות הדתיות בכנסת. מפד"ל התנגדה לתיקון החוק מ1970 בערך עד 1980, לאחר מכן, כאשר מפד"ל היתה באופוזיציה, נציגי אגודת ישראל בקואליציה ברחו מהמליאה כדי שהתיקון לא יעבור רח"ל. בשנים שש"ס נכנסה לכנסת, אריה דרעי והרב פרץ עשו את כל ההתפתלויות האפשריות כדי שחוק מיהו יהודי לא יתוקן.
חוק "מיהו יהודי" - חוק השבות, עומד בבסיס קיומה של "מדינה יהודית דמוקרטית", כדי לשמור על רוב יהודי בארץ הקודש. כאשר רושמים גוים כיהודים מתוקף החוק, זה מנסר את הענף הקיומי של מדינת ישראל כ"יהודית דמוקרטית". למעשה חוק "מיהו יהודי" במתכונתו מאז 1970, הוא מנגנון ההשמדה העצמית של מדינת ישראל כ"יהודית ודמוקרטית". לא רק ברוחניות, שזהו השורש הרוחני לבעיית הביטחון, אלא גם בגשמיות, כפשוטו.
וכך אמנם רואים גם במפה הפוליטית, שאותן קבוצות שמאלנים ואנטי דת שמתנגדים בתוקף לשינוי חוק השבות, הם התומכים בארגוני השתולים כמו "שלום עכשיו", "יש דין", "שוברים שתיקה", וכו'. הם המשתדלים לטובת הפולשים האפריקאים, הם המדברים בגלוי נגד "מדינה יהודית" ובעד "מדינת כל תושביה", הם המרגלים לטובת אירופה וארגוני החרם על ישראל, ומלשינים על כל ביקתה יהודית חדשה ב"שטחים", עוזרים ומסייעים למחבלים, ופוגעים באופן הכי חמור בביטחון בסיוע משפטי של אנשי משרד המשפטים שרבים מהם באים מאותם חוגים שונאי ישראל.
מצב הביטחון שמתדרדר והולך צריך להיות מתוקן מהשורש. לא רק פעולות צבאיות, לא רק פעולות משפטיות וחוקתיות נגד חורבן הבג"ץ שמתערב בכל מקום שלא צריך אותו.
אפשר גם היום לתקן את השורש לכל זה, לתקן את חוק "מיהו יהודי" שיכתב בחוק שיהודי הוא "בן לאם יהודיה, או נתגייר כהלכה", רק להוסיף לחוק את המילה "כהלכה" כמו שהיה עד שנת 1970. זה יעצור את חילול ה' הנורא, ובמילא תיפסק ההתדרדרות.
אם כל נציגי מפלגות הדתיות יצביעו בעד, זה יתוקן. בקלות. היום. ואז - במילא, לא תהיה "בעיה הפלסטינית", כי זו מציאות דימיונית, שהקב"ה הביא עלינו בשביל סיבה זו, כי את המגילה לא קוראים "למפרע".
ובימינו: אחשוורוש זה נשיא ארה"ב. שושן הבירה זה ניו יורק. המשתה זה קמפ דייויד, כלי המקדש - הגזרה האיומה מיהו יהודי. המן הרשע זה אבו מאזן, מרדכי היהודי זה הרבי שליט"א מלך המשיח. כאז כן היום, ניתן ברגע אחד לעשות "ונהפוך הוא" "ליהודים היתה אורה ושמחה וששון ויקר - כן תהיה לנו", ע"י תיקון חוק מיהו יהודי, שורש בעיות הביטחון של מדינת ישראל.
שנבין, נפנים ונכיר ונודה, שום ממשלה לא תושיענו, רק הרבי שליט"א משיח צדקנו, יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד!!
הרבי דיבר באופן כזה הרבה מאד שיחות, בפורים וחנוכה. אין הסרטה, רק הקלטה. ואם זה נכתב, רק בספרי ההתוועדויות באידיש. מה שכתבתי זה מעין סיכום בלשון שלי של נקודה אחת מתוך עשרות שיחות על הנושא, בדיוק בסגנון זה, בו הרבי שליט"א מלך המשיח דורש מהממשלה להתנהג כמו מרדכי היהודי, ומתחנן ותובע, אשר רק פעולה באופן של "לא יכרע ולא ישתחווה" יכולה להציל ולשמור ולהגן, וכל וויתור על עקרונות היהדות, מביא ללחץ נוסף מצד מרשיעי ברית, וכל וויתור קטן בנושא שלימות הארץ, מזמין לחץ איום ונורא. כיום, הלחץ האמריקאי על ביבי למסירת שטחים הוא איום ונורא, ובפרט שכל הצבא בישראל מחוט ועד שרוך נעל מתוקצב מהסיוע האמריקני. וזה עצמו מאפשר לאמריקנים ללחוץ על ישראל להחזיר שטחים, ולא לנגוע בבניה בלתי חוקית ערבית.
ייתכן שההצהרות של נתניהו על "שתי מדינות לשני עמים" נועדו מצידו "לסחוב זמן", אבל האמריקאים והערבים מבינים את זה רק באופן אחד, שממשלת ישראל מעוניינת להחזיר שטחים.
כל כך כואב , שזה כל כך מתקבל על הדעת, האמת הצרופה בכל אות במאמר הזה, למרות הניגוד ההגיוני, שמה אתה מחבר לי מגילה עם פוליטיקה, אבל כך היא האמת בדור היתום הזה, שזה האמת לאמיתתה, זה החולי שאנו בוכים עליו עד עכשיו, אבל הכאב האמיתי שרק אנחנו , ומעטים כמונו, יודעים ומרגישים ככה
אין קוראין את המגילה למפרע , כ"ד אדר א' התשע"ו, 13:58
"אין קוראין את המגילה למפרע", שצריך לקרוא את המגילה דווקא מההתחלה ועד הסוף, ולא להתחיל בקריאתה מהאמצע ואח"כ להשלים, מתפרש בחז"ל גם באופן ש"למפרע" זה מה שהיה פעם, והיות שכלשון המגליה "הימים האלה נזכרים ונעשים", בהווה, לכן אסור להסתכל על המגילה "למפרע" כסיפור שקרה פעם, אלא כדבר שקורה עכשיו וצריך ללמוד מסיפור המגילה למצב הפוליטי המקביל העכשווי. עשרות שיחות של הרבי שליט"א מלך המשיח בשלימות הארץ ומיהו יהודי, מבוססות בהתאם להוראה זו ש"אין קוראים את המגילה למפרע", בהן הרבי מסביר את המצב הפוליטי מדיני בימי אחשוורוש בשושן הבירה, ומיד עובד למה שקורה בפוליטיקה נגד ישראל בוושינגטון ובאו"ם, ותובע שדרך ההצלה והניצחון של יהודי יכולה להיות רק בדרכו של מרדכי היהודי נשיא הדור, "שלא יכרע ולא ישתחווה".