החב"דניק שהדליק את הניצוץ אצל אורי זוהר

לפני 55 שנה, בחודש אייר תשכ"ז, פרצה בארץ הקודש מלחמת ששת הימים. המלחמה אמנם הסתיימה בנצחון ניסי ובכיבוש מחדש של המקומות הקדושים בתוך ששה ימים, אך לאחריה החלה מלחמת ההתשה שארכה מספר שנים והסתיימה רק בשנת תש"ל. במלחמה זו נהרגו חיילים יהודיים רבים, והאבדות היו קשות.

בקרבות הקשים בגבולות האש נפלו לוחמים שהותירו אחריהם משפחות, הורים, אלמנות ויתומים. אחד הלוחמים שנהרג במלחמה בעמדה על יד תעלת סואץ בסיני היה הרה"ח ר' אברהם דוד מרוזוב הי"ד מכפר חב"ד, נכדו של החסיד ר' אלחנן דב ("חאניע") מרוזוב הי"ד, מזכירם של אדמו"ר הרש"ב ואדמו"ר הריי"צ נ"ע שנרצח על קידוש ה' בידי הקומוניסטים. בעומדו על העמדה יחד עם אורי וייסלר עמיתו לקרב מקיבוץ גבעת ברנר, פגע פגז בעמדה הצבאית והשניים נהרגו במקום. ר' דוד הותיר אחריו את אשתו מרת שפרה ושלושה ילדים קטנים, ואילו אורי הותיר את זוגתו ההרה (עם בנה הנולד לאחר מכן - אורי יאיר), מתוך עשרות ומאות היתומים ואמהותיהם שנותרו ללא אב ובעל מהמלחמה.

במלאות חודש לנפילתו של אורי בקרב, ארגנו חברי הקיבוץ בגבעת ברנר מעין טקס אזכרה וזכרון לידידם שנפל, וכתרבות הקיבוצים דאז - הזמינו כוכב במות להעליז את הערב. היה זה אורי זוהר, שחקן דומיננטי ואמן ענק באותם הימים.

כששמעה מרת שפרה, אלמנתו של ר' דוד, על תכניתם של חברי הקיבוץ במלאת השלושים הציעה שמכיוון שאורי בן הקיבוץ ובעלה נפלו יחדיו בקרב, היה מן הראוי שיציינו את שניהם יחדיו בטקס האזכרה. ר' דוד היה מוכר כ"אותו אחד שהניח לכולם בתעלה תפילין", ואלמנתו של אורי הסכימה בחפץ לב.

ביום המיועד, הופיעה מרת שפרה בשערי הקיבוץ, בליווי הרב צבי גרינוולד - מגדולי הפעילים בהפצת המעיינות חוצה בשנים ההם, ועימם זוגות תפילין לכל חברי הפלוגה שהגיעו להשתתף בטקס הזכרון.

הגבות הורמו למראהו של יהודי שומר תורה ומצוות בתוככי הקיבוץ הלא-דתי למהדרין, אך כבר בתחילת הטקס הוזמן הרב גרינוולד, כידידו של ר' דוד מכפר חב"ד, לשאת את דברו. התכנית היתה שלאחר שיגמור הרב גרינוולד לנאום, יעלה הבדרן המדופלם להופעה שנועדה להפיג את העצב ששרר בקיבוץ, אחרי שכמה מבניו נפלו בקרבות.

נעמד הרב גרינוולד על מקומו, והחל לנאום בחיות ובלהט על עליית הנשמה מעלה מעלה בעולמות העליונים ועל החלק של קרובי וידידי הנפטר בטובה עמו לאחר הלקחו.

הקהל, ועמו גם האמן שהוזמן להופיע, האזינו לדברים בקשב רב. בסיומם, כשהחל אורי זוהר לעלות אל הבמה, הגיש לו הרב גרינוולד כוס משקה, ואמר לו בחביבות חסידית - "אמור לחיים!"..

אורי אחז את הכוסית והרימה לכיוון פיו, אך הרב גרינוולד עצרו: "מה עם ברכה?.." וכך בירך החסיד גבה הקומה מכפר חב"ד מילה במילה עם ממלא האולמות שהיה רחוק (כביכול) מיהדות את ברכת "שהכל נהיה בדברו".

הרב גרינוולד ומרת שפרה נסעו לדרכם, ואורי זוהר המשיך לדרכו.

לימים גילה הרב אורי זוהר ע"ה, שהיו שכינוהו בתואר "מגדולי מחזירי התשובה", שאז - על הבמה הקטנה בקיבוץ גבעת ברנר - התחיל להידלק אצלו הניצוץ...

***

ואולי לא סתם, בהשגחה פרטית, נפטר ר' אורי בתוך שבוע ממלחמת ששת הימים - בתוך ה'שלושים' לפני יום נפילתו של ר' דוד מרוזוב הי"ד...

יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד!