ב"ה. ערב י"א ניסן ה'תשפ"ד, מאה עשרים ושתיים שנה להולדת כ"ק אדמו"ר שליט"א מלך המשיח
כ"ק אדמו"ר מלך המשיח שליט"א
לקראת היום הבהיר י"א ניסן, יום שעניינו הוא "המשיחה של 'ראש בני ישראל' למלך המשיח" (סיום דבר-מלכות תצווה), יום מלאת מאה עשרים ושתיים שנים להולדת כבוד קדושתו. כאשר מסיימים מזמור קכ"ב בתהילים "עומדות היו רגלינו בשעריים ירושלים". ומתחילים מזמור קכ"ג "אליך נשאתי את עיני היושבי בשמים", "המשורר מקונן על זמן ארוך ורב שעברו כבר בגלות" (מה'כותרת' שלפני המזמור).
הננו מקבלים על עצמנו מחדש את מלכותו של הרבי מלך המשיח שליט"א, לציית להוראותיו ("שופטיך") ולשמוע לעצותיו ("יועציך"), ומאמינים ובטוחים אנו בקיום כל נבואותיו כפשוטן לעיני בשר, "עד הנבואה העיקרית, הנבואה (לא רק בתור חכם ושופט, אלא בתור נביא, שזהו בוודאות) ש'לאלתר לגאולה' ותיכף ומיד ממש 'הנה זה משיח בא'".
כרצונו הקדוש, הננו מקשרים זאת גם עם החלטה פרטית, בלי נדר, להוסיף בתורה ומצוות, כל אחד לפי אפשרויותיו. וכפי שהורנו, דווקא מתוך שמחה וטוב לבב.
הננו מברכים את כבוד קדושתו, ומבקשים את ברכתו הקדושה לנו ולמשפחותינו שיחיו, בכל המצטרך לנו, לכלל ישראל ולכל אחד ואחת מישראל, בבני חיי ומזוני רויחי ובכולהו רויחי, חיים מאושרים בכל הפרטים בגשמיות וברוחניות. ובמיוחד לבני ישראל הנמצאים באה"ק ת"ו. כי כבר כשל כח הסבל, והזעקה "עד מתי?!" בוקעת מכל פה ומקרב ולב עמוק - שלא תהי' עוד שום פגיעה ח"ו בשום אופן בשום יהודי ובכל השייך ליהודים, ויחזרו בשלום כל החטופים ותנתן הגנה מיוחדת לכל אחד מהחיילים, ויעמדו בכל התוקף על שלמות התורה, שלמות העם, שלמות אה"ק ובטחון העם היושבים בה. שתופר עצת אויבינו ויתבטלו מלכתחילה כל הדיבורים על מסירת ח"ו אף שעל מארץ הקודש לידי זרים, ולא יישאר מהם שום רושם. וגם מה שכבר מסרו, יחזירו לישראל, וללא נפגעים ח"ו. ותרבה האהבה והאחדות בתוכנו, ובין כל חלקי העם, ועם ישראל ישכון לבטח. ושנראה בגלוי ובפשטות איך כל המהלכים בעולם אינם אלא פעולותיו של משיח לטובת ישראל ולתקן עולם במלכות ש-ד-י. ובפרט ע"י הפצת שבע מצוות בני נח. והעיקר – שתיכף ומיד ממש נפקח את עינינו ונראה כבר בעיני בשר את כ"ק אד"ש מלך המשיח מביא את הגאולה האמיתית והשלימה בפועל ממש.
דווקא משום שהננו מאמינים ובטוחים בוודאות גמורה בדברי נבואתו הברורים כי כבר מזמן "הגיע זמן גאולתכם" ו"הנה זה משיח בא", והרי הובטחנו כי "לא עיכבן אפילו כהרף עין" – הננו מבקשים ומתחננים ודורשים ותובעים שוב ושוב מעומק לבנו ונפשנו: עד מתי, עד מתי, עד מתי?! "רצוננו לראות את מלכנו" בעיני בשר עכשיו ממש עומד וגואל את כולנו, ובונה בית המקדש ומקבץ נדחי ישראל בגאולה האמיתית והשלימה "נאו" ממש.
כולנו יחד, מתוך אהבת ואחדות ישראל אמיתית, מכריזים וקוראים ברוב שירה וזמרה:
יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד
תגובות