תרגול תניא - ממש להתאמן

על איזה אהבות מדובר:

 1. בכל לבבך - בשני חלקי הלב, הימני והשמאלי, היצר הטוב והיצר הרע שגם הנפש הבהמית צריכה לאהוב את ה' כי הוא מקור חיה וכו׳. בגמרא מובא ש׳לבבך׳ מוסב על אישה ובנים, היינו לאהוב את הקב״ה יותר מאת משפחתך או הצורך במשפחה.

2. בכל נפשך - אפילו נוטל את נפשך, היינו אהבת ה' עד כדי מסירות נפש, לאהוב יותר מאשר הגוף והבריאות שלך. בימנו מדובר יותר במסירת הרצון לקב״ה שכן איננו נדרשים למות על קידוש ה', אלא לחיות על קידוש ה'׳ אם היינו מוכנים למות כפשוטו ורק לא לעבוד עבודה זרה׳ כוח הטמון בכל יהודי, הרי את אותה מסירות נפש, ניתן להפעיל גם בשיגרה לביטול לרצון הבורא.

2. בכל מאודך - בכל ה״מאוד״ שלך, מוסב על ממונך - להיות מוכן לתת מכספך שהתאמצת עליו הרבה והשקעת בו את ה״מאוד״ שלך לקב״ה, כמה? מעשר, חומש או ״כל אשר לאיש ייתן בעד נפשו״׳

דוגמאות מהכתובים:

בכל לבבך - כשיעקב אבינו פוגש את בנו יוסף, אחרי שנים שלא התראו וחשבו למת, למרות גודל אהבתו לבנו הוא אינו נופל על צוואריו ומנשקהו כמו בפגישה בין יוסף לבנימין ורש״י מסביר שאותה שעה היה עסוק בקריאת שמע. אדמו״ר הזקן מסביר שיעקב נזכר אותו רגע שצריך לאהוב את ה' יותר מהכל, גם יותר מבנו אהובו, לכן, הוא התגבר על עצמו והתבונן בענייני קריאת שמע ורק אח״כ התייחס ליוסף וכו'.

בכל נפשך - דוגמא בולטת לכך היא עקדת יצחק ־ בשלב מסוים יצחק יודע שהוא עצמו ה״השה לעולה״ וממשיך בלב שלם לעקדה עם אביו אברהם ״וילכו שניהם יחדיר ועד שמוכן להישחט כפשוטו במסירות נפש אדירה בהבנתו שזה רצון הבורא, ורק לאחר שעמדו בניסיון מופיע השה לעולה התחליפי׳

בכל מאודך - כאשר אברהם רוצה לשדך את יצחק בנו, הוא כותב שטר על כל רכושו וממונו ומוסרו ביד אליעזר עבדו ומסביר לו את חשיבות השליחות למצוא שידוך ליצחק. אברהם נותן את כל ממונו לקיים רצון ה' 'ביצחק יקרא לך זרע' וליצור את המשכיות עם ישראל, לעבדו אליעזר יש גושפנקא על כל רכוש אברהם כדי שיקפצו עליו הצעות שידוך ליצחק.

הסבר העיקרון

ליהודי יש מערכת יחסים אחת ועיקרית - עם הקב״ה עצמו! כל יתר מערכות היחסים [עם הזולת, עם המשפחה, עם פרנסה וכו'] הן בעצם השתקפות של מערכת יחסים זו]

הקשר עם הבורא אינו מוגבל לחיים אלו בלבד, הוא חיבור נצחי מעבר לגבולות העולם ומקומו לפני כל דבר בעולם. מי שהביא אותנו לקיום, משגיח עלינו בתוכו ועתיד לקבל דיווח מאיתנו זה הקב״ה.

כאשר יהודי לומד להיות ירא רק מה ' ולאהוב רק את ה ', ולחיות באופן שהקשר עם הבורא הוא מעל כל דבר בעולם, חיו מתוקנים, מאושרים ובלתי תלויים. נקודה זו, כאשר הוא חדור בה, מאירה גם ביחסיו בעולם ואז נקודת המוצא אליהם אינה תלותיות אלא עצמותיות. הוא נוכח כאדם שלם מול יחסיו עם העולם. הוא עובד אצל הקב״ה והוא עבד ה' ולא עבד לעבדים. 

עלינו לטפח זאת על-ידי התבוננות ותרגול, ויש לנו הזדמנות פעמיים ביום בקריאת שמע לחשוב על כך ולהשתדל ליישם ׳ בכל יהודי ישנה היכולת לחיות ככה!

תרגול באהבת ה', צד ימין -

1. "בניי" - כמה אנו מוכנים לשים את הבורא לפני המשפחה? לפני הצורך במשפחה?

2. "חיי" - מה אנחנו מוכנים לתת לקב״ה מגופנו ומנפשנו? האם הוא חשוב יותר מהגוף?

3. ״מזוניי׳׳ - כמה ממון ניתן לצדקה? הכל שלו ולווינו ממנו או הכל שלנו ועשינו טובה לתת?

שלא נקפח את צד שמאל, הנה תרגול קצר ביראה -