יצירת מופת של התמימים בישיבת חב״ד ראשל״צ: א-ל אדון בניגונו של החסיד ר' זלמן זלטאפולסקי

בשיחת הדבר מלכות, בשבת שירה תשנ"ב, אומר הרבי שליט"א מלך המשיח: "והוראה נוספת וג"כ עיקרית בענין השירה בנוגע לעבודת התפלה (שנקראת גם בלשון רינה (שירה)) באופן של שירה (כידוע שרבינו הזקן הי' מתפלל בקול ושירה) – שנוסף על השירה הקשורה עם העלי' מלמטה למעלה, צ"ל עכשיו (לאחרי גמר כל העליות) השירה שמצד הדביקות וההתכללות בהעליון, כהכנה והתחלה ל"שיר חדש" דלעתיד לבוא (כנ"ל ס"ו)".

מאז ומעולם תפס הניגון החסידי מקום בתפילת החסידים. בסיפור המופיע בגליונות החייל מתוארת דמותו של חסיד המגיע לקטע המרומם התפילת שחרית של בת, בעת ברכות קראית שמע, ומנגן על המילים "א-ל אדון" את ניגונו של ר' זלמן זלטופולסקי.

תיאור זה תפס את עינהם של כמה מתהמימים שעמלו כדי להצליח לחבר את המילים עם הניגון המיוחד. 

באתר קיר הניגונים של בעל המנגן הרה"ח לב לייבמן הוא מתאר את תולדות הניגון ומחברו:

כך מתארו אדמו"ר הריי"צ: החסיד ר' זלמן זלטופולסקי, מלבד היותו בעל-מוחין גדול ורכש לב חסידי רחב, היה מתון ומסודר ביותר. והיה מקושר בהתמסרות אל אדמו"ר מוהר"ש. כל מעשיו של ר' זלמן היו במתינות, בהתבוננות שכלית. לכל דבר היתה לו גישה מסודרת של השכלה חב"דית. סדר מיוחד היה אצלו בנסיעות לליובאוויטש להיות אצל הרבי, כמה זמן להעביר שם ומתי לחזור מליובאוויטש. ר' זלמן היה אחד מבחירי המשכילים בחסידות ובעלי העבודה, אצלם הנסיעה לליובאוויטש, שמיעת חסידות וכניסה ליחידות היוו חוויה נפשית שתפסה את המקום הנעלה ביותר בחיים.

ובמכתב לבנו של ר' זלמן (הלל זלטופולסקי) מתאר אדמו"ר הריי"צ: אביו החסיד ז"ל היה כל כך שקוע בעניני דא"ח, זכרוני שכשהיה בא לליובאוויטש אפילו בימות החול היו מדברים [אדמהר"ש ואדהרש"ב] עבורו ביחוד מאמרי דא"ח.

האזינו לניגון 'א-ל אדון', בניגונו של החסיד, משכיל אלוקי ר' זלמן זלטאפולסקי (ניגון ס"א ב"ספר הניגונים" - ע"פ החייל פרק כ')

מאת חבורת המנגנים בישיבת תות"ל ראשל"צ, בהכוונת המשפיע הרב לב לייבמן.

עיבוד ונגינה: אלאור וולנר.

מקהלה: התמימים שניאור זלמן וועג; מנחם מענדל ליפסקר.

יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד!