ההמצאה להכניס חומרי נפץ לשטח האויב בלי לסכן חיילים התקבלה באגרות קודש

נגד המילואים הרב אריה עמית מבת ים עיר הגאולה מספר על הדפסות תניא בתוך הלחימה בעזה, שהביאו בהשגחה פרטית לתשובות מיוחדות שהתקבלו באגרות קודש לנסיעה לארה"ב, על מנת לקדם "סטארטאפ" להכנסת חומרי נפץ לשטח האויב בלי לסכן חיילים. 

הבעל שם טוב חשף לעם היהודי את כל הנושא של השגחה פרטית. אנחנו נמצאים כרגע כאן במעמד עם הרבי, שחוגגים את יוד שבט היום שהרבי הסכים להיות רבי. ואני רוצה להתמקד בנקודה שכשהרבי הסכים להיות רבי הוא גם הסכים בעצם לקבל את המנדט מהקדוש ברוך הוא על ההשגחות הפרטיות.

ואני עכשיו יוכיח לכם את זה בעזרת השם על ידי הסיפור שאני אספר. הקדוש ברוך הוא זיכה אותי להיות רס"ר של יחס"ם גבעתי. במהלך המלחמה אם ראיתם את רפיח, את כל הסרטונים, איך הבתים שם נופלים, זה היה על ידי חומרי נפץ שאנחנו הכנסנו לתוך עזה, מי שזוכר היה התלבטות המון זמן, האם להיכנס לרפיח.

ברגע שהתקבלה ההחלטה להיכנס לרפיח הכוח הראשון שנכנס היה הכוח של חטיבת גבעתי. התפקיד שלי בצבא במילואים זה לדאוג שלחטיבת גבעתי יהיה כל מה שהיא צריכה. מהרגע שהיא נכנסת כל מה שהיא צריכה אנחנו מספקים לה. זה בעצם הם עושים צעד, צעד הבא אנחנו עושים אחריהם. איך שנכנסנו לרפיח פנה אליי חבר שלי אמר תקשיב אנחנו רוצים להדפיס תניא ברפיח. אמרתי לו תשמע נכון לרגע זה בלחימה אין לנו בתים שאנחנו כובשים ברפיח אנחנו רק מגיעים לבית ומשטחים וממשיכים הלאה. אבל הרבי נתן לי רעיון. מה הרעיון? היות ולנו יש משאיות כבדות שמספקות את גבעתי בעזה, אנחנו יכולים לקחת מדפסת לשים אותה על המשאית שמכניסה לוחמים לעזה, מכניסה חומר נפץ לעזה, ותוך כדי שמחלקים לוחמים בעמדות בתוך רפיח, נוכל להדפיס.

 אוקיי באמת רכשנו גנרטור מיוחד חשמלי, ומדפסת מיוחדת שמדפיסה הכי מהר שיש, משני צדדים, והתחילה ההדפסה. מי שלא יודע אני אקשר לכם, אנחנו במשך חודש מבצע ארנון שהחטופים שוחררו, חודש שלם, כמעט כל לילה, אמרו לנו הולך להיות מבצע, אתם הולכים להיות חלק, וכל פעם בגלל בלת מ כזה או אחר (בלת"מ זה בלתי מתוכנן בשפה צבאית), המבצע נדחה. יום אחרי שהדפסנו על גבי משאית את התניא בציר פילדלפי, המבצע יצא לפועל, והצלחנו להוציא ארבע חטופים.

תוך כדי הלחימה היה לי שאלה בראש. הרבי תמיד אומר לא להכניס חיילים. להשתמש בטכנולוגיה. של רכבים ממונעים או רובוטים או כל דבר. העיקר לא להכניס חיילים. והייתי משתף כל פעם את הלוחמים שמסביבי. אם יש למישהו רעיון איך אפשר לחסוך הכנסה של חיילים. פגשתי פעם אחת איזה לוחם מיחידה מיוחדת, ואמרתי לו תקשיב הרבי מלובאוויץ' מבקש לא להכניס חיילים, ואני כל הזמן מנסה למצוא פתרון. הוא אומר לי תשמע התפרצת לדלת פתוחה. אני ביחידה מיוחדת בצבא, שמפתחת קיט שיכול לקחת כל רכב, ולהפוך אותו לרכב אוטונומי על שלט. אם אנחנו עכשיו נמצאים בעזה או בלבנון, במקום לשלוח רכב עכשיו שחוטף אר.פי.גי’ אני יכול לחבר משהו לרכב, ל האמר - לדוגמה, ולהפוך אותו לקיט ממונע.

 אוקיי, כתבתי לרבי על העניין, של הנושא הזה, נפתח לי מהרבי לשלוח שד ר לארה״ב. ולחבר את ההדפסות של התניא, עם הטכנולוגיה הזאת. המיוחדת. הרבי כתב שם במפורש, זה מאוד קשה להיות שד ר בארה"ב אבל אם אתם תלכו עם ההשגחות הפרטיות, בסוף יהיה פתרון.ככה יצא. אוקיי

אני הודעתי לאותו בחור, אם אתה רוצה בוא, אנחנו הולכים להתמקד כרגע בקיט הזה. הקיט הזה יכול להציל חיים של חיילים. הרבי נתן ברכה לנסיעה, נוסעים לארה ב בלי לדעת איך, למה, כמה ומדוע.

 לפני שנסעתי, חיים ציק אמר לי תקשיב. בשבת ב-770, כל שבת, יש התוועדות וחבר'ה באים ולוקחים בקבוק של משקה מהרבי. ממש כמו לפני ג' תמוז. לך לשם. עכשיו הבחור שאיתי, הוא כרגע לא שומר תורה ומצות, אבל באמת האמין בכח של הרבי, אמרתי לו, שמע, אתה הזה שמתכבד לעלות. עשינו את הטקס כמו שצריך, מילאנו את הדף, עשינו את הכל, דקה לפני שהוא עולה, ב770 מול כולם, הוא צריך לקחת בקבוק ולהכריז מול הרבי על הפרויקט; קיבל פיק ברכיים. בכל אופן, הוא לא גדל בבית חב די הוא לא ידע מה הסיטואציה כרגע. בסוף בשנייה האחרונה ממש רואים איך הוא קיבל אומץ בחור שכרגע לא שומר תורה ומצוות עולה על הבמה ב -770 לוקח בקבוק ומכריז בפני הרבי מול כולם על הפרויקט הזה, שיציל חיים של חיילים.

חזרנו למארח שלנו, שהוא כרגע לא נמנה על המשיחיסטים, הוא סיפר לו את כל התהליך. והמארח אומר לו תקשיב. אריה הביא אותך לרבי ב770, בוא, תלך איתי לאוהל שאל אותי, אמרתי לא תקשיב  זה ארץ חופשית. תעשה מה שאתה חושב. יום ראשון בבוקר, הוא כותב לרבי, ב-770, על ההמשך של הפרויקט והכל, מה הרבי כותב לו הרבי כותב לו נהניתי לראות אותו לידי בהתוועדות בשבת.

תבינו, הבן אדם עולה לוקח בקבוק ב -770 והרבי ביום ראשון ב -770 בבוקר כותב לו נהניתי לראות אותך לידי בשבת... אחרי זה המארח שלנו אומר לו נו אתה בא איתי לאוהל הוא אומר לו איך אני יכול לבוא איתך לאוהל. הרי הרבי ראה אותי בשבת לידו ב -770.

אוקיי, נמשיך עם ההשגחות הפרטיות. היינו בניו יורק, מייאמי ולוס אנג'לס פגשנו מאה אנשים. כל אחד לפי כוחו, כבודו ומעלתו. גם אם בן אדם פגש אותנו בפלאפליה גם איתו דיברנו וכל אחד שאל שאלות על הפרויקט. בסוף הפרויקט בסוף הנסיעה הייתה לנו פגישה אחרונה עם מישהו שלא חלמנו שנצליח להגיע אליו, שמענו עליו הרבה עברנו תהליכים, הגענו אליו ומה שהרבי כתב לנו במכתב לפני שיצאנו קרה. כל המאה אנשים שאלו אותנו כל אחת שאלות זה בעצם מצטבר למאה שאלות. אותו גביר שישבנו מולו שאל אותנו מאה שאלות את אותן שאלות שאנשים שאלו אותנו, שבעצם חידדו לנו את הפרויקט ברגע שענינו לו על כל השאלות שלו הוא אמר לנו תקשיבו. זה הנכד שלי, כל ציוד שאתם צריכים, כל חלק, כל רחפן כל דבר, אתם שולחים לו מייל הוא מגיע לארץ, רואה את הפרויקט, ואני איתכם,

 הפרויקט הזה ברוך השם קרם עור וגידים וכבר הציל חיים של חיילים, גם בלבנון וגם בעזה זה אנחנו רואים איך הרבי שולט בהשגחות הפרטיות בגלוי.

ועכשיו אני רוצה לתת לכם משל קצר. בדרך לפה שנסעתם היה מכוניות אדומות נכון? ראיתם מכוניות אדומות בדרך? אם אני אשאל אתכם כמה מכוניות אדומות היה לכם בדרך לפה, לא תדעו להגיד לי, למה? כי לא היה לכם בתודעה. אבל אם אני אגיד לכם תקשיבו, מפה עד הבית תספרו כמה מכוניות אדומות יש על כל מכונית, אני נותן לכם 100 דולר. כל אחד מכם יחזור אליי ויגיד לי תקשיב היה 20 מכוניות למה? מה השתנה? מה שהשתנה זה המודעות כאן אנחנו כאן כדי לצאת עם מודעות להשגחות פרטיות. אם אנחנו רוצים שיהיה לנו השגחות פרטיות, צריך לחפש אותן. צריך להיות בתודעה של השגחה פרטית. מי שחי בלי תודעה מה השגחה הפרטית, מה רבי רוצה ממני עכשיו, לא רואה השגחות פרטיות כי הוא לא שם לב אליהן.

 בואו נמשיך. חזרתי לארץ. כמו שאתם יודעים, צהל יצא מעזה. וכרגע אם צהל יצא מעזה, התייתר התפקיד שלי. כי התפקיד שלי זה להכניס שיירות לוגיסטיות לעזה. פנה אליי מפקד חטיבה צפונית בעזה. אמר לי, תקשיב יש בסיס שנקרא פגה. הבסיס הזה חווה הרס וארבע עשר חיילים שם נהרגו בשביעי באוקטובר. אני רוצה שתיקח את הבסיס הזה, תשקם אותו. שיהיה מקום ממש שכיף להיות בו, כי הוא הולך להיות בסיס מרכזי כרגע בעזה. אם תגיד לי כן, אני מבקש בשבילך תקן מהצבא. (היום הצבא מאוד קשה עם תקנים).

אמרתי לו, בואו תן לי לכתוב לרבי. כתבתי לרבי. הרבי ענה לי במכתב שביקשתי להיות מפקד פגה? הרבי כתב לי, שמחתי לשמוע על הדפסות של התניא. תדאג לעשות עוד הדפסה. אמרתי לו, תקשיב אני אהיה רק מפקד המוצב בעזרת השם, צריך לדאוג שיש שם הדפסה של תניא. אמר לי, ברגע שאתה מפקד המוצב, תעשה מה שאתה רוצה. אוקיי. יום חמישי שלח לי הודעה.

אריה אושר התקן. תבוא תתחייל. דבר ראשון שעשיתי לפני על שחתמתי על מדים לפני שחתמתי על לפני שחתמתי על נשק, קבעתי הדפסה בבסיס פגה. אוקיי. עכשיו תקשיבו איך הרבי מנהל את העולם. מתקשר אליי בחור בשם אהרון פריימן, שהוא עשה פודקאסט הדפסות התניא. נורא עניין אותו. וכשהוא סיים את הפודקאסט הוא אמר לי, אריה, כל הדפסת תניא נוספת שאתה עושה, תעדכן אותי. הוא בדיוק שולח לי הודעה כשאני נכנס לאוטו. בגלל שאני לא רוצה לתכתב לא בנהיגה, ראיתי מה הודעה שהוא שלח.

התקשרתי אליו. אמרתי לו, תקשיב, אמרת לי לעדכן אותך לגבי ההדפסות הבאות, אני מדפיס ביום ראשון בעזרת השם בפגה. הוא אומר לי, אתה לא תיכנס תאמין. רגע לוואטסאפ שלך. שלחתי לך הודעה. אני נכנס לוואטסאפ מה לי אני רואה? הוא שלח תמונה של אח של המפקד שנלחם בפגה לומד מהתניא שהודפס ברפיח, על הקבר בהר הרצל, של אח שלו.

אמרתי לו, מעולה. הכל השגחה פרטית מופלאה של הרבי. תתקשר אליהם למשפחה. תגיד להם שאני מזמין אותם אישית להדפיס תניה בפגה. הוא חוזר אליי, אומר לי, אתה לא מאמין. המשפחה הכינה פרוכת של ספר תורה. המפקד בפאה קראו לו דקל ועקנין, שם מקום דמו. הוא, בין הבודדים שבלחימה בשביעי לאוקטובר, הצליח לנהל מלחמה. אומנם נפל במוצב, אבל הצליח על ידי הלחימה שלו. 14 חיילים נוספים יישארו בחיים במוצב, וגם לא חטפו את הגופות. מה היה הסיפור עם הדקל הזה?

דקל ניהל את הלחימה, והוא פתאום שומע ירי מקלאץ' מאחוריו. הוא נמצא בעמדה קדימה. הוא זיהה שהגיעו 300 מחבלים, היה 30 חיילים במוצב. הוא מנהל לחימה, שומע ירי של קלאץ' מאחוריו. מסתכל אחורה, רואה מחבל עם ספר תורה של הבסיס, בא לצאת מה-ש.ג האחורי. הוא זז מהעמדה שלו, שהיתה עמדת קרב שולטת, חיסל את המחבל, ואז נפל.

זה מה שאבא של דקל סיפר לי. ואז הם פשוט עשו פרוכת חדשה לספר תורה, עם כל השמות של כל הנופלים בפגה, אוקיי; והוא אמר לי, זה מוכן. אמרתי לו, מצוין. יש לך הזדמנות כרגע לא לעשות משהו שכנראה היה מעולם. גם יהיה הדפסת תניא בפגה, וגם יהיה חידוש של הספר תורה. זה משהו ש... אני מאמין שאף אחד פה לא שמע אי פעם על סיטואציה כזאת. אמרתי לו, בואו נוסיף אור וקדושה במקום. באמת הוא הגיע ביום ראשון, וההדפסה קרתה, והיה אור גדול.

 עכשיו תבינו איך הרבי מנהל את העניין. אחרי שעשינו את ההדפסה הזאת, פנו אלינו מהמשפחה של ענר שפירא. ענר שפירא, זה שזרק את הרימונים חזרה במגונית. ביקשו מאיתנו לעשות הדפסת תניא גם במגונית. הזאת. אז אני אסכם את כל הסיפור הזה כמו שאנחנו יודעים, ורק את נצא מזה בתחושה מהאירוע הזה שהרבי מנהל את העולם את והרבי מנהל ההשגחות הפרטיות. והתפקיד שלנו זה רק לחפש את זה. לראות איך אנחנו עכשיו מחפשים את בכל ההשגחה הפרטית בכל רגע נתון. יחי אדוננו מורנו ורבנו, מלך המשיח לעולם.

לצפיה דרך יוטיוב

תמונות מתוך הסרט: