"מאות מפגינים אלימים פרו-פלסטיניים התעמתו איתנו. זיקוקים נורו באוויר, ואמבולנסים פינו עשרות פצועים מאלימות. אבל דבר אחד תפס את תשומת הלב של צלמי הטלוויזיה - דגל צהוב ועליו מתנוססת המילה MOSHIACH".
***
רוני יהודה הוא צעיר יהודי המתגורר בלוס אנג'לס, קליפורניה. לצד לימודיו באוניברסיטה, מתעסק רוני במוזיקת ראפ, והוא מוציא שירים באנגלית ובעברית, תחת השם Judah Fire - אש יהודה.
מיד עם פרוץ המלחמה בארץ הקודש, נזכר רוני, החלו סטודנטים פרו-פלסטיניים מהאוניברסיטה בה אני לומד, אוניברסיטת קליפורניה, לארגן שורת הפגנות נגד ישראל. היה זה עוד לפני שישראל התחילה את התגובה שלה בעזה, ממש בימים הראשונים לטבח. זה רק מראה עד כמה ההפגנות הללו נובעות מאנטישמיות גרידא - אין צורך לחכות שיהודים יגנו על עצמם, אם אפשר להתחיל להפגין כשהדם של היהודים עוד מבעבע על הרצפה...
באוניברסיטאות ובקמפוסים בארצות הברית החל גל אנטישמיות שגבר מיום ליום. זו מערכת משומנת שעובדת היטב. אנשי השמאל האמריקאי השתלטו על מוקדי הכוח באוניברסיטאות, כשהם משתמשים לצורך כך בתקציבים שמגיעים מכסף קטארי, סיני, איראני ורוסי, כמו גם תרומות של ג'ורג סורס ואחרים.
באוניברסיטת קליפורניה, פתחו המפגינים אוהלי מחאה בשטח הקמפוס, והשתלטו על האזור, כשהם לא מאפשרים לסטודנטים יהודים להיכנס פנימה, אלא אם כן הם הוכיחו את דעותיהם הפרו-פלסטיניות. מצב זה גרם לסטודנטים היהודים להרגיש מאויימים, והשרה עליהם אווירת סכנה. באווירת הפוגרומים בלוס אנג'לס, נרצח גם פול קסלר הי"ד בן ה69 על ידי מפגינים אנטישמיים.
שיטת הפעולה של המפגינים תומכי הטרור, היא לעטות מסיכות קורונה, כדי להיות חופשיים להשתמש באלימות בלי חשש שייעצרו. "המשטרה מצידה קיבלה הנחייה שלא להתערב", נזכר רוני. המצב הגיע לנקודת השבירה לאחר שבאחת ההפגנות, בחול המועד פסח, הותקפה אחת הסטודנטיות היהודיות, כאשר המפגינים מקיפים אותה מכל הצדדים כדי שלא תהיה אפשרות לתעד ולעצור את התוקפים. היהודיה נזקקה לטיפול רפואה ונלקחה באמבולנס לבית הרפואה. הקש שבר את גב הגמל ויהודי קהילת לוס אנג'לס החליטו להגיב חזרה.
במוצאי אחרון של פסח, באווירת סעודת משיח, החליט רוני לקחת דגל משיח ומגפון וללכת לאזור ההפגנות בקמפוס. כשהגיע למקום, גילה להפתעתו כי מאות יהודים מהקהילה נמצאים שם ומתעמתים עם הסטודנטים האנטישמיים. הפעם, היהודים הגיעו גם הם עטויי מסיכות, וכ25 מפגינים פלסטיניים יצאו פצועים מהערב הזה...
מאז שפרצה המלחמה, מגיע רוני פעם בשבוע או שבועיים לקמפוס עם דגל משיח ומגפון. שבוע לפני כן הסתובב עם הדגל וצעק במגפון "אין עוד מלבדו". "היו סטודנטים שניסו לתקוף אותי אבל הם לא הצליחו", אומר רוני. "כשבוטחים בה' אף אחד לא יכול לפגוע בך".
הכאוס בשטח היה רב. מאות מפגינים אלימים פרו-פלסטיניים התעמתו איתנו. זיקוקים נורו באוויר, ואמבולנסים פינו עשרות פצועים מאלימות. שדרני הטלוויזיה הגיעו עם מסוקים וחגו מעל שטח ההפגנה, אבל דבר אחד תפס את תשומת ליבם - הדגל הצהוב שעליו מתנוססת המילה MOSHIACH. השדרן של רשת CBS האמריקאית התמקד בדגל משיח ואמר "אינני יודע של איזו קבוצה הדגל הזה. מה כתוב עליו? מושיאש?". למחרת, המילה MOSHIACH הפכה לאחד מנתוני החיפוש הפופולאריים בגוגל.
לאחרונה, בגלל חופשת הסמסטר, האוניברסיטה ריקה והמפגינים הגיעו לחולל פרובוקציות מול בית הכנסת של הקהילה. גם שם עמד רוני עם הדגל, ויחד עם עוד מאות מיהודי הקהילה, גירשו את הפורעים. "שלוש פעמים זכיתי להגיע לערוצי החדשות ולפרסם משיח באמצעות הדגל", אומר רוני בסיפוק.
"המלחמה היא לא עוד פוגרום", טוען רוני. "הם מבינים שהגאולה מגיע בקרוב, ומפחדים מזה. הרי בערבית הם מכנים את המלחמה "מבול אל-אקצה", למה? כי הם רועדים מפחד מהעובדה שבקרוב בית המקדש יגיע והמסגד שלהם ייהרס. הסטרא אחרא מפרפרת ברגעים האחרונים של הגלות. כשהחמאס רואה חיילים גאים ביהדות ומחזיקים דגלי משיח, הוא מרגיש את הסוף ומפחד, ודווקא לכן הצבא צריך להוסיף בענייני משיח, שם טמון הניצחון".
תגובות