לפני זמן קצר הגיעו הרב מוישי ופייגא נוטיק לאל נידו שבפיליפינים לפתיחת בית חב״ד חדש ומיד התחילו בהכנות לקראת חג הפסח. מספר הרב מוישי: שבוע וחצי לפני פסח הגענו למלון כאן ועשינו איתם הסכם על אולם בגג המלון שממנו הוסב חלק למטבח, ומכאן התחלנו להקים מטבח בתנאי שטח עם מנהל סיני קשוח על הראש, התחלנו בלי תנור, בלי גז, רק 2 סירים חשמליים.
לפני שבת הגדול השגנו גז קטן, אחרי שבת הגדול התוועדות י"א ניסן, ואזהבנו שצריך להשיג את כל מה שחסר בפועל בשביל ליל הסדר. התחלנו לחפש תנור וגז נורמלי, ומקום לקנות ממנו ירקות, וציוד מטבח ומה לא, העסק מלחיץ וברקע אנשים נרשמים...
בשלב זה אנחנו כותבים לרבי שליט"א מלך המשיח ומבקשים את ברכתו, והנה ב"ה הדברים מתחילים להסתדר בלי שנבקש אפילו:
יהודי ישראלי מפורטו פרינססה עיר הבירה של האי פאלוואן מוצא בהשגחה פרטית תנור תעשייתי שמיוצר ייצור אישי למסעדה ומשכנע את הבן אדם למכור לנו, אחרי מאמצים זה מצליח, יוצאת משאית עם 350 קילו ירקות, הררי חד פעמי ותנור מפלצתי לדרך של 6 שעות, כעבור 18 שעות הם אצלנו.
יום רביעי מתחילים: מחברים את הגז, 5 עובדות במשמרות 08:00-22:00, 80 קילו דגים, משלוח עופות ממנילה, משלוח בשר מארצות הברית והמון מטיילים שמבטלים טיולים ובאים לעזור.
ואז זה פשוט זה קורה, ליל הסדר בית חב"ד אל נידו ה'תשפ"ב!
היה מרגש והייתה הרגשה של שותפות, שכולנו כאן ביחד הקמנו את זה. יותר מחצי מהאנשים היו שותפים בצורה כלשהי בהכנות במשלוחים ועוד. 70 יהודים ישבו עד השעות המאוחרות בליל הסדר שלא ישכח.
בסוף סעודת משיח ביום האחרון של החג, מגיעים זוג ישראלים להצטרף ושואלים על מימונה... הבעיה היתה שאין לנו נפה לניפוי קמח מחרקים, שני מטיילים לוקחים יוזמה ומתחילים לנסות לעשות מופלטות מקמח תפוחי אדמה... אבל זה לא ממש הולך. עד שעופר מציע לקחת וילון ולהשתמש בו לניפוי קמח, מצלמים לרב מאוסטרליה, הרב מאשר שאכן הוילון מתאים לעבודה מבחינה הלכתית וסוף סוף יש מופלטות, ואנחנו חוגגים מימונה, חג האמונה בביאת המשיח. לחיים לחיים, היה כיף ומיוחד.
תגובות