אתה לא חייב, אבל אם בכל זאת אכפת לך...

אתה לא חייב, אבל אם בכל זאת אכפת לך...

1. אף אחד לא ביקש ממנו, איש לא מינה אותו ולא ציווה עליו. הוא יכל בקלות להישאר לשבת בבית המדרש ולשקוד על לימודו באין מפריע. רק אכפתיות עמוקה ואמיתית הניעה ודחפה את רבי חייא לקום ולעשות מעשה. מעשה עליו העיד רבי יהודה הנשיא "כמה גדולים מעשי חייא" שמעשיו הצילו את דורו והדורות הבאים - שלא תשתכח תורה מישראל.

מה עשה? מספרת הגמרא (בבא מציעא, פה,ב): הוא זרע פשתן וגידל אותו עד שהבשיל והיה ראוי לעשות ממנו חוטים. אז קצר את היבול, השרה את הפשתן במים, שטח אותו לייבוש, ניפץ וטווה מהם חוטים, שזר אותם לחבלים מהם קלע רשתות ציד - עמם הוא יצא לצוד צביים. אחרי שצד אותם ושחטם, עיבד את עורם ועשה מהם קלפים.

אז הוא כתב עליהם את חמישה חומשי תורה ושישה סדרי משנה ועם מגילות הקלף הללו הלך אל העיר ולימד לחמישה ילדים את חומשי התורה ולשישה ילדים את סדרי המשנה. כשסיים ללמדם הורה להם: עד שאחזור, כל ילד ילמד לחברו את החומש או סדר המשנה שלמד, בעזרת המגילה שבידיו. וכך לא נשתכחה התורה מישראל.

רק ככה. זו הנוסחה היחידה שעובדת: אחד שאכפת לו באמת, לוקח אחריות ומתמסר בפועל בעצמו לעבודה קשה ומאומצת, יום אחרי יום, חודש אחרי חודש, שנה אחרי שנה - עד להשגת המטרה.

2. גם ממנו אף אחד לא ביקש, גם אותו איש לא מינה ולא ציווה עליו. גם הוא יכל בקלות להנמיך פרופיל ולעמוד מהצד, אך הוא בחר לנהוג אחרת. אבנר בן נר קיבל את ההחלטה הגורלית והכריז באומץ: "כִּי כַּאֲשֶׁר נִשְׁבַּע ה' לְדָוִד כִּי כֵן אֶעֱשֶׂה לּוֹ, לְהַעֲבִיר הַמַּמְלָכָה מִבֵּית שָׁאוּל וּלְהָקִים אֶת כִּסֵּא דָוִד, עַל יִשְׂרָאֵל וְעַל יְהוּדָה מִדָּן וְעַד בְּאֵר שָׁבַע" (שמואל ב, פרק ג').  

אבנר יצא למסע פרסום ותעמולה לקבלת המלכות: "וַיֹּאמֶר אַבְנֵר אֶל דָּוִד אָקוּמָה וְאֵלֵכָה וְאֶקְבְּצָה אֶל אֲדֹנִי הַמֶּלֶךְ אֶת כָּל-יִשְׂרָאֵל, וְיִכְרְתוּ אִתְּךָ בְּרִית וּמָלַכְתָּ בְּכֹל אֲשֶׁר תְּאַוֶּה נַפְשֶׁךָ". זוהי שאיפתו של חסיד, זו תנועת נפשו של חייל נאמן - להנהיג את שלטון המלך על העם כולו.

3. אחיי החסידים, בניגוד אליהם - מאיתנו כן ביקשו, כולנו נצטווינו בהוראה מפורשת מהרבי מלך המשיח שליט"א בשיחת ש"פ משפטים תנש"א, בה הודיע לנו כי "המינוי דדוד מלכא משיחא כבר היה, כמו שכתוב "מצאתי דוד עבדי בשמן קדשי משחתיו". צריכה רק להיות קבלת מלכותו על ידי העם וההתקשרות בין המלך והעם בשלימות הגילוי - בגאולה האמיתית והשלימה".

כולנו נצטווינו בש"פ שופטים תנש"א "לפרסם לכל אנשי הדור" את נביא דורנו ונבואתו העיקרית ש"לאלתר לגאולה ותיכף ומיד ממש הנה זה משיח בא" וכולנו זוכרים את שיחת ש"פ נשא תש"כ, בה מלמד אותנו הרבי - כיצד נוהגים חסידים בכגון דא: "כאשר הרבי פירסם את ה'קול-קורא' אודות "לאלתר לתשובה לאלתר לגאולה", הפיצו אז החסידים את ה'קול-קורא' והוסיפו שזה "הוא הוא"...".

על כולנו מוטלת האחריות - שלא תשתכח בשורת הגאולה מישראל.

בדוגמת רבי חייא ואבנר בן נר, זכינו גם בדורנו לכמה חסידים אכפתיים ובעלי-יוזמה, החלוצים אשר לפני המחנה, הפועלים בהתמסרות עילאית, בגופם, בנפשם ובממונם - לפרסום והפצת בשורת הגאולה וזהות הגואל.

בואו ליטול חלק בהגשמת תכלית הבריאה. יחד נושיט את ידנו ונהיה שותפים לעבודת השליחות היחידה: הכנת העולם לקבלת פני נשיא דורנו משיח צדקנו.

והמעשה הוא העיקר, אתה לא חייב, אבל אם בכל זאת אכפת לך - זה הקישור לתרום ולהיות שותף: https://www.charidy.com/ushvat/69247

איש את רעהו יעזורו ולאחיו יאמר חזק, בכוח מלך המשיח נעשה ונצליח!