והדריך בנעלים

והדריך בנעלים.

הרבי שליט"א מלך המשיח הלך עשרות שנים עם נעליים קרועות מאחור, כמעט בלי סוליה, וסרב לכל הבקשות מצד הרבנית לקנות חדשות. רק בשנת תש"נ החליף את הנעליים לחדשות. הסיפור המלא והקשר לגאולה.

הרב חיים ברוך הלברשטאם הי' משב"ק בבית הרבי שליט"א מלך המשיח ברח' פרזידנט, אחד מתפקידיו הקבועים היה לצחצח את נעלי העור של הרבי שליט"א מלך המשיח, כאשר הרבי שליט"א מלך המשיח היה הולך לאוהל.

ידוע שהרבי שליט"א מלך המשיח לא החליף נעליים יותר מעשרים שנה. הרבה מאד שזכו לעמוד ליד הבימה בתפילות עם הרבי בסוף שנות המ"מים, ראו שהצד האחורי של הנעליים היה מקופל פנימה כעין "נעלי בית" פתוחות, ובאופן כזה הרבי שליט"א מלך המשיח הלך בנעליו הישנות הקרועות שנים רבות.

הרבנית ניסתה כמה פעמים לשכנע את הרבי שליט"א מלך המשיח להחליף נעליים, קנתה נעלי עור חדשות, שמה בארון, אבל הרבי שליט"א מלך המשיח סרב בתוקף, ואף פעם לא הסכים לקבל נעליים חדשות.

רק כהכנה להליכתו לאוהל, היה מחליף את נעלי העור בנעלי בד, ואז היה מבקש לצחצח את נעלי העור הישנות.

ר' ח.ב.הי' לוקח את הנעליים מהרב לייבל גרונר, והי' מביא אותם לר' יונתן האקנר שהיה מצחצח.

באחת הפעמים, נכנס חסיד נכנס למשרדו של יונתן האקנר, וראה את ח.ב. מביא נעליים כמעט ללא סוליה. הוא שאל של של מי זה, ושאמרו לו של מי, הוא התפעל מאד, ואמר הן קרועות לגמרי, איך הרבי הולך.

החסיד חסיד ר' יעקב לייבוביץ מספרששמע מר' חיים ברוך, שבאחת הפעמים שהוא נכנס לקחת את הנעליים של הרבי שליט"א מלך המשיח, הרב לייבל גרונר אמר לו שיקח אותם הפעם ליותר זמן. הסתבר, שהרבנית ביקשה מהרב גרונר לקחת את הנעליים לסנדלר שיוסיף לנעל סוליה דקה מאד.

הרב גרונר ענה לה, בשום פנים ואופן. אני לא יעשה עם הנעליים כלום מלבד מה שהרבי שליט"א מלך המשיח הרשה.

ח.ב. ענה שזו בקשה של הרבנית, וצריך לעשות כמו שהיא אמרה. הרב גרונר התקשר לרבנית, והיא אישרה שאכן כך היא ביקשה לעשות. הרב גרונר אמר לח.ב. תעשה מה שאתה רוצה, רק תדע שאתה משחק באש. ח.ב. החליט לא לקחת את הנעליים לתיקון.

כאמור, הסיפור נודע לר' יעקב לייבוביץ. למחרת, הוא נפגש ב770 עם ר' מענדל גרונר, הבן של הרב גרונר. ר' מענדל גרונר ענה לו מעניין מאד, עכשיו אספר לך מה שמעתי בקשר לכך מאבי.

באחת הפעמים שהרב לייבל גרונר נכנס לחדר של הרבי שליט"א מלך המשיח, ראה את הרבי שליט"א מלך המשיח יושב בלי נעליים. הרבי לא הרשה לו לגעת בנעליים שלו אפילו לא להעבירם למקום אחר.

זה הזכיר לרב גרונר את הסיפור על הנעלי בית של הבעל שם טוב, שעשה עליית נשמה וכו'.

הנעליים של הבעש"ט.

קבוצת חסידים שנסעה לליובאוויטש עצרה בדרך בפונדק. בעל הפונדק שארח אותם נראה צעיר, והיה לו עוזר זקן שנראה כמו אביו. הצעיר בעל הפונדק היה מחלק הוראות לזקן, וכאשר הזקן לא עשה בדיוק כמו שהוא רצה, היה צועק עליו מדוע הוא כזה עצלן, בוא מהר לפה, מדוע אתה יושן כל היום לא עושה כלום.

וחסידים שראו ככה, אמרו לו מדוע אתה מתנהג ככה עם אבא שלך.

ובעל הפונדק אמר – אני האבא. זה הבן שלי.

וסיפר שכאשר היה צעיר, הוא היה משרת אצל הבעש"ט, ופעם כשהבעש"ט ישן, הוא טיאטא את הריפצה. וכאשר הגיע למיטתו, ראה מתחתיה נעליים, וחשב האם להזיז את הנעליים או לטאטא מסביב. בסוף הוא החליט לטאטא מסביב. כאשר הבעש"ט התעורר, שאל אותו אם הוא נגע בנעליים. הוא השיב שלא. והבעש"ט בירך אותו באריכות ימים. הוא ביקש שגם הבריאות שלו תישאר כמו של אדם צעיר, והברכה התקיימה.

והרב גרונר העיז ושאל את הרבי האם הסיבה שהוא לא רוצה שייגעו בנעליים, זה אותה סיבה של הבעש"ט.

והרבי שליט"א מלך המשיח ענה – כן.

מתיי זה יגמר.

באותו ערב התקיימה חתונה בקראונהייטס, ויעקב לייבוביץ היה שם ופגש שם את הרב חיים שאול ברוק, וסיפר לו את העניין. הרב ברוק אמר שזה מעניין מאד, והוסיף:

שאת הסיפור הבא להלן הוא לא ראה מודפס, אבל הוא שמע אותו ממקור נאמן, ושאל את הרב וויכנין, וגם הוא אמר שהוא שמע את זה.

בשנת תר"פ – 1920, ברוסטוב, בתחילת השנה הלועזית, אחרי שהצבא האדום נכנס וכבש את העיר. הרבי הרש"ב עמד עם בנו ליד הבית, ולידו עברו הרבה חיילים שנכנסו לעיר.

הרבי הרש"ב אמר, כל כך הרבה חיילים, מתיי זה יגמר?

הרבי הריי"צ לא ענה.

ואז אמר הרבי הרש"ב, שהם ייגמרו אחרי שבעים שנה, אברך עם נעליים קרועות יעשה להם סוף.

הסיפור הזה היה כאמור, מספר חודשים לפני הסתלקות הרבי הרש"ב ב-ב' ניסן באותה שנה.

בסוף השנה הלועזית1991, תנש"א, התפרקה ברית המועצות. התפרקות הגוש הקומוניסטי שבמרכזו ברית המועצות היתה בשלושה שלבים החל מ1989 (חומת ברלין) עד 1991 (ביטול הקומוניזם). מתשמ"ט עד תנש"א.

ואכן, בדיוק שבעים שנה אחרי נבואת הרבי הרש"ב.

בתוך כל זה יש פרט מעניין. בסוף שנת 1998, חסידים שמו לב שהרבי שליט"א מלך המשיח הולך עם נעליים חדשות. זה קרה בערב שבת כ"ח חשון תש"נ, הרבי ירד למנחה בערב שבת עם נעליים חדשות, ואף אחד לא ידע למה, אבל הבינו שמשהו קורה פה, זה לא סתם, לא פשוט.

יש מקשרים כל זה למכתבו של ר' לוי'ק – אל בנו – הרבי שליט"א מלך המשיח, על הנעליים החדשות שקנה עבורו בפאריז:

הנעליים החדשות של ר' לוי'ק.

לפני מלחמת העולם השניה, בשנת 1937, שהה הרבי שליט"א מלך המשיח איש וביתו בפאריז. לכבוד חג הפסח, קנה נעליים חדשות לאביו, ושלח אותן ללדנייפר-פטרובסק,  ברוסיה, שם הוא היה הרב.

ר' לוי'ק קיבל את הנעליים החדשות ושלח מכתב תודה לבנו.

כפי שניתן לראות, המכתב כולו מדבר על הקשר של נעליים עם חג הפסח, וניצחון המשיח על אומות העולם בגאולה האמיתית והשלמה, "והדריך בנעלים" (על מעבר המשיח בנהר פרת) כו'. ועל כך שהנעליים "שמזה תהיה מפלת אדום - על אדום אשליך נעלי".

ואכן, הרבי החל לנעול את נעליו החדשות בתקופה של התפרקות "אדום", ובתקופת מלחמת המפרץ שעיראק נכנסה לכווית, והיה פחד ממלחמת עולם בין ארה"ב לרוסיה, ואז אמר הרבי שליט"א מלך המשיח "הגיע זמן גאולתכם", ועד שאמר על כך בתשנ"ב, "עשו הוא אדום כבר מבורר",

הרבי התנבא על התפרקות בריה"מ שאף אחד לא האמין שזה יקרה, וכפי שהרבי שליט"א מלך המשיח גמר אותם, כך אנו מאמינים שהוא יביא את הגאולה תיכף ומיד ממש.