סכנה מוחשית: פרטי ההסכם עם החמאס

ישראל הודיעה היום על פרטי ההסכם הראשוני להפסקת אש עם חמאס, אשר צפוי להיכנס לתוקף בקרוב. השלב הראשון של ההסכם יימשך 42 ימים וכולל את הפרטים הבאים:

1 - חילופים:

חמאס ישחרר 34 חטופים ישראלים - חלקם אינם בין החיים.

ישראל תשחרר בתמורה 250 מחבלים שיושבים מאסר עולם, מאות מחבלים שנשפטו למאסרים ארוכים, את כל הנשים והילדים מהכלא, ו-1,000 אסירים שנעצרו לאחר ה-7 באוקטובר אשר ייבחרו על ידי חמאס מרשימה של 1,500 שמות. חמאס ביקש שבוע של רגיעה לפני תחילת השלב על מנת לאסוף את האסירים, אך ישראל הציעה 48 שעות והנושא עדיין במשא ומתן.

2 - הפסקת אש:

ההסכם מבוסס על נוסחה דומה להסכם מ-27 במאי, כאשר ישראל התעקשה על כך שהמתווכים יפעלו להבטחת הפסקת אש במהלך המשא ומתן. המתווכים הציעו הצהרה משולשת אמריקאית-קטארית-מצרית הבטחה שלא לחזור למלחמה כל עוד המשא ומתן מתקיים, וכי המלחמה תסתיים עם השלמת החילופים. בנוסף, המתווכים התחייבו לקבל החלטה של מועצת הביטחון התומכת בהצהרה זו.

3 - נסיגה:

ישראל תיסוג מכל רצועת עזה בשלב הראשון, תוך שמירת רצועת גבול של 700 מטר לאורך צפון ומזרח הרצועה, אשר תהיה ללא חיילים אך תחת הגנת חיל האוויר. ישראל הציעה קיומן של 5 נקודות לאורך הרצועה, אך חמאס סירב והמשא ומתן עדיין מתנהל. ישראל תמסור את מעבר רפיח במהלך השבוע הראשון, תסיר בהדרגה את ציר נצרים, ותסיג את כוחותיה מציר פילדלפי ביום ה-50. התושבים יורשו לחזור לשטחיהם בחופש מוחלט, ו-600 משאיות סיוע יכנסו לרצועה מדי יום.

סכנה מוחשית!

הרבי שליט"א מלך המשיח מביע התנגדות חריפה להסכמים מסוג זה, המסכנים את חיי יהודים רבים. נזכיר כי בעבר, הסכמים דומים הובילו לפיגועים ומעשי טרור רבים, מה שמעלה את החשש לגבי ביטחונם של תושבי ישראל בהווה ובעתיד.

ההשלכות המסוכנות של ההסכמים בעבר

הסכמים קודמים בין ישראל לבין ארגונים פלסטינאים, ובפרט עם חמאס, היו בעלי השלכות מרחיקות לכת שמשתרעות על פני מגוון תחומים:

1. ביטחון: הגברת הטרור: הסכמים קודמים, כמו הסכם אוסלו ורגיעות זמניות, לעיתים קרובות הביאו לתקופות של שקט יחסי, אך גם לזינוק בפעילות טרוריסטית. בחלק מהמקרים, הפסקות אש נוצלו על ידי ארגונים כמו חמאס להתארגנות מחדש, רכישת נשק וביצוע מתקפות בהפתעה.

פיגועים: לאחר הסכמים מסוימים, ישראל חוותה גלי פיגועים, כולל התאבדויות, ירי ופיגועי סכין, שהובילו למספר רב של קורבנות בקרב אזרחים וחיילים.

2. יחסי חוץ: הסכמים אלו השפיעו על יחסי ישראל עם העולם הערבי והמערב, שם הם נתפסים לעיתים כצעדים לקראת שלום, אך גם כסימן לחולשה או כהזדמנות ללחץ בינלאומי נוסף על ישראל.

3. השלכות כלכליות: התקפות טרור ומצב אבטחה גרוע יכולים להפחית את התיירות, להגביר את הוצאות הביטחון ולהשפיע לרעה על הכלכלה הישראלית. לעומת זאת, תקופות שקט יותר יכולות לעודד צמיחה כלכלית.

4. הלגיטימציה לחמאס: הסכמים עם חמאס יכולים לתת לו לגיטימציה בזירה הבינלאומית, משהו שישראל מנסה למנוע, בטענה כי חמאס הוא ארגון טרור ולא גוף פוליטי לגיטימי.

5. סכנה הומניטרית: הסכמים יכולים לפתוח מעברים לסיוע הומניטרי לרצועת עזה, אך גם לעורר חששות שהסיוע ינוצל לחיזוק היכולות הצבאיות של חמאס.

השלכות הסכמים קודמים עם חמאס: הסטטיסטיקות מדברות

הסכמים קודמים בין ישראל לחמאס, כמו הפסקות אש ורגיעות זמניות, השפיעו באופן משמעותי על המצב הביטחוני, הכלכלי והפוליטי. להלן מבט סטטיסטי על השלכותיהם:

1. ביטחון:
הגברת הטרור: בחצי שנה שלאחר הסכם הפסקת האש האחרון ב-2023, נרשמה עלייה של כ-30% במספר הפיגועים לעומת התקופה שלפני ההסכם.
פיגועים: בין 2000 ל-2005, בעקבות הסכמי אוסלו, ישראל חוותה יותר מ-130 פיגועי התאבדות, שגרמו למותם של מעל 800 אזרחים ישראלים וחיילים.

2. השלכות כלכליות: בעקבות המלחמה בעזה ב-2023-2024, עלותה המוערכת של המלחמה לישראל הייתה כ-255 מיליארד שקל, מה שמשקף את ההשלכות הכלכליות של הלחימה וההפסקות.

3. טראומה ופחד: לאחר ההתקפות ב-7 באוקטובר 2023, עלה מספר הישראלים הסובלים מטראומה ופוסט-טראומה ב-20% לעומת התקופה שלפני המתקפות, על פי הערכות.

4. הלגיטימציה לחמאס: דוחות בינלאומיים מצביעים על כך שבתקופות הפסקת אש, חמאס מצליח לשפר את מעמדו הדיפלומטי, כפי שנראה בהסכמים קודמים.