המגורשים מצהירים: “לא נשכח, כדי שנוכל לחזור בקרוב”

שש עשרה שנה אחרי, ורבים מסרבים לשכוח את הגירוש האכזרי, שהותיר צלקות עמוקות בחברה הישראלית, ועדיין מדמם בליבם של רבים.

גוש קטיף היה גוש התנחלויות ששכן בדרום רצועת עזה וכלל 22 יישובים. בשנת תשס"ה - 2005 פונו היישובים על ידי ממשלת שרון במסגרת תוכנית ההתנתקות שכללה גם את ישובי צפון השומרון. בחבל עזה התגוררו ערב ההתנתקות כ-8,600 יהודים, רובם בגוש קטיף. בגוש פעלו 6 בתי ספר ותלמודי תורה, 3 מוסדות תיכוניים, 6 ישיבות, 3 כוללים, 4 מדרשות ומכינה קדם צבאית רק מעט מהמוסדות הוקמו מחדש אחרי ביצוע תוכנית ההתנתקות.

מאז שעזבו כוחות צה"ל את ההתנחלויות שברצועת עזה עם השלמת תוכנית ההתנתקות, נותר רובו המוחלט של השטח שננטש שומם. הפלסטינים החיים באזור כמעט ולא עשו שימוש בשטח שננטש וגם לא בחממות שהושארו בשלמותן. השימושים המשמעותיים ביותר שנעשו הם שימוש בבניין בית הספר האזורי בנווה דקלים לאוניברסיטת אל-אקצה (הנשלטת על ידי חמאס) ובניית מחנות אימונים צבאיים באזור התעשייה ביישוב. וכמו כן שוגרו בידי ארגוני הטרור משטחי הגוש המפונה, טילי קסאם רבים אל עבר ערי הדרום.

יצויין כי בניגוד גמור להבטחות ה"מומחים" למינהם, תומכי ההתנתקות, שרי הממשלה, חברי הכנסת ובעיקר עדת העיתונאים שגיבתה את המהלך, הרי שבפועל גרם המהלך להתדרדרות ביטחונית חמורה ממנה סובלים כל תושבי ישראל עד היום. כידוע, מזה שנים זועק על כך הרבי שליט"א מלך המשיח, ומזהיר כי כל כניעה לטרור וכל ויתור רק יגבירו את תאבונם של המחבלים ויביאו להתעצמות אירועי הטרור.

אחת הפעולות הראשונות של ההתדרדרות הבטחונית, התרחשה כאשר מחבלים פלסטינים מארגון ועדות ההתנגדות העממית חדרו לשטח ישראל מרצועת עזה וחטפו את החייל גלעד שליט, תוך הריגת שני חיילים אחרים ופציעת ארבעה נוספים.

בשנת תשס"ז – 2007 השתלט חמאס על המוסדות הממשלתיים ברצועה והפך את האיזור למדינתו הבלעדית.

פעילות הטרור הופנתה לעבר יישובי עוטף עזה. גבר ירי רקטות הקסאם על שדרות, יישובי הנגב המערבי (חבל אשכול), נתיב העשרה ואף נורו מספר קסאמים וטילי גראד אל עבר אשקלון. שטח הריסות היישוב דוגית, שפונה בתוכנית ההתנתקות, שימש בסיס לירי טילים על אשקלון וב-14 במאי 2008 שוגר משטח זה טיל גראד שהתפוצץ בקומה השלישית של קניון 'חוצות' שבאשקלון. באירוע נפצעו 77 בני אדם, שלושה מהם במצב קשה, שניים במצב בינוני.

החזרתו של גלעד שליט לישראל, אחרי 1,941 יום בשבי החמאס, עלתה בשיחרור המוני ומסיבי של 1,027 מחבלים, בהסכם מביש שלא היה כדוגמתו, והביא להתגברות מעשי הטרור בידי המחבלים, כפי שהזהיר מראש הרבי שליט"א מלך המשיח בשיחותיו הקדושות, וכפי שנאמר בשיחת מוצאי שבת-פרשת פנחס תשל"ח: "בכל תקופה בחיי עם ישראל ראו, שכשהלכו עם השיטה של וויתורים על עניני יהדות בכדי לרצות את הגוי - קיבלו רדיפה נוספת, לחץ נוסף, ובסופו של דבר - מכה נוספת".

כאמור, גם בשנה זו, בפעם השש עשרה מהגירוש, ציינו את האירוע יהודים רבים, בדגש על הכנות לקראת התעשתותה של הממשלה וחזרה קרובה לכל הישובים שהוחזרו, לאחר שהרצועה תיכבש בחזרה על ידי צה"ל.

יחד עם הצער על הבתים שנחרבו והצפיה לשיבה מהירה לביתם, רבים מהמגורשים אף הביעו את אמונתם האיתנה, בהתגלות הרבי שליט"א מלך המשיח תיכף ומיד ממש, וסיום כל הצרות של עם ישראל.