• ב"ה ימות המשיח!
  • כ"א סיון התשפ"ה (17.06.2025) פרשת שלח

האם רזא פהלווי יחזור לאיראן כנשיא לאחר מתקפת ישראל?

המתקפה ההיסטורית על איראן אתמול, שפגעה במתקני גרעין ובכירים במשמרות המהפכה, מערערת את המשטר ומציתה דיון על שובו של רזא פהלווי כנשיא מעבר. פהלווי, סמל לדמוקרטיה, זוכה לתמיכה, אך מתמודד עם מורשת שנויה במחלוקת, אופוזיציה מפוצלת והתנגדות משמרות המהפכה. האם יחזור לאיראן כנשיא, ימים יגידו…
האם רזא פהלווי יחזור לאיראן כנשיא לאחר מתקפת ישראל?
כל הידיעות מאתר הגאולה אצלכם בואצאפ

המתקפה הישראלית על מתקני הגרעין והצבא של איראן אתמול (ונמשכת כעת במלוא עוזה), שבה נהרגו בכירים במשמרות המהפכה, כולל המפקד חוסיין סלאמי, ושישה מדעני גרעין, טלטלה את המזרח התיכון והציתה מחדש את הדיון על עתיד המשטר האיראני. על רקע המשבר המתעצם, שמו של רזא כורש עלי פהלווי, בנו של השאה האחרון, חוזר לשיח כמועמד פוטנציאלי למנהיגות מעבר דמוקרטית. האם המתקפה, שזעזעה את המשטר, עשויה לפתוח פתח לשובו של פהלווי לאיראן כנשיא?

המתקפה הישראלית: זעזוע למשטר

ישראל פתחה במתקפה אווירית נרחבת על מטרות באיראן, כולל מתקן ההעשרה בנטנז ומערכות הגנה אווירית בטהרן, תוך טענה כי איראן החלה לבנות ראשי נפץ גרעיניים. על פי דיווחים, המתקפה, שמכונה בשם “עם כלביא”, כללה פעולות סייבר של המוסד ופגעה קשות בתשתיות הצבאיות והגרעיניות של המשטר. איראן הגיבה בהבטחה ל”עונש חמור”, כולל שיגור 100 כטב”מים הבוקר לעבר ישראל, שרובם יורטו. המנהיג העליון, עלי חמינאי, כינה את המתקפה “פשע” וטען כי נפגעו גם אזורים אזרחיים.

המתקפה מגבירה את הלחץ על המשטר האסלאמי, שכבר מתמודד עם משבר כלכלי, סנקציות בינלאומיות ומחאות פנימיות. הפגיעה במשמרות המהפכה, עמוד התווך של המשטר, והרס מתקני גרעין מרכזיים עשויים לערער את יציבותו, ולפתוח חלון הזדמנויות לאופוזיציה.

רזא פהלווי: סמל לשינוי?

רזא פהלווי, שחי בגלות בארצות הברית מאז המהפכה ב-1979, נתפס בעיני רבים כסמל לחלופה דמוקרטית. הוא קורא זה שנים להפלת המשטר באמצעים לא אלימים ולקיום משאל עם חופשי שיקבע את עתיד איראן. סקר של GAMAAN מ-2022 הראה כי 64% מהאיראנים הביעו דעה חיובית על פהלווי, ו-39% ראו בו דמות פוליטית מועדפת.

המתקפה הישראלית עשויה לחזק את מעמדו של פהלווי. ההרס במתקני הגרעין והחיסולים של בכירים עלולים להצית מחאות חדשות, בדומה לאלו של 2022 לאחר מותה של מהסא אמיני. קריאות בעד פהלווי כבר נשמעו בהפגנות קודמות, והוא עשוי להיתפס כמנהיג שיכול לאחד את האופוזיציה ולקבל תמיכה מערבית.

אתגרים בדרך לנשיאות

למרות הפופולריות, הדרך של פהלווי לשלטון רצופה מכשולים. ראשית, מורשת אביו, השאה מוחמד רזא, מעוררת מחלוקת. רבים זוכרים את הדיכוי והשחיתות בתקופתו, מה שמקשה על פהלווי לגייס תמיכה רחבה. שנית, האופוזיציה האיראנית מפוצלת, והתמיכה בו מוגבלת בעיקר לגולים ולצעירים עירוניים. שלישית, משמרות המהפכה, למרות הפגיעה, נותרים כוח רב-עוצמה שיתנגד לשינוי. לבסוף, תלותו בתמיכה מערבית עלולה לעורר התנגדות פנימית, שכן רבים באיראן חוששים מהשפעה זרה.

האם זה אפשרי?

המתקפה הישראלית עשויה לשמש זרז לשינוי, אך היא גם מסלימה את הסיכון למלחמה אזורית, שתקשה על מעבר מסודר לדמוקרטיה. תסריט שבו פהלווי חוזר כנשיא מעבר דורש קריסה משמעותית של המשטר, איחוד האופוזיציה ובחירות חופשיות – תהליך מורכב שדורש תמיכה בינלאומית זהירה. פהלווי עצמו מדגיש כי אינו מבקש מונרכיה, אלא דמוקרטיה נבחרת, אך עליו להתגבר על חשדות לגבי כוונותיו.

מבט קדימה

הזעזוע שחוללה המתקפה הישראלית מחזק את התקוות לשינוי, אך גם מגביר את חוסר הוודאות. רזא פהלווי עשוי להפוך לדמות מרכזית במעבר לדמוקרטיה, אך הצלחתו תלויה ביכולתו לאחד את האיראנים תחת חזון משותף, תוך התמודדות עם התנגדות פנימית וחיצונית. כפי שהוא עצמו אמר: “העתיד של איראן שייך לעם האיראני”. השאלה היא אם העם יראה בו את המנהיג שיוביל אותם לעתיד זה.

פתרון זמני עד ההתגלות

יש לציין שמובן כל הפתרונות הם פתרונות זמניים עד התגלותו של הרבי שליט״א מלך המשיח בגאולה האמיתית והשלימה תיכף ומיד ממש, שאז הוא ישליט סדר בכל העולם כנאמר (ישעי׳ ב, ד) ״ושפט בין הגוים והוכיח לעמים רבים וכתתו חרבותם לאתים וחניתותיהם למזמרות לא ישא גוי אל גוי חרב ולא ילמדו עוד מלחמה״.

וכל מנהיגי העולם ישתחוו לרבי שליט״א מלך המשיח ויתנו לו מתנות גדולות כנאמר (ישעיה סו,כ): "והביאו את כל אחיכם מכל הגויים מנחה לה'". הרד"ק מפרש שהגויים, כשישמעו על נפלאות הגאולה, "יביאו ישראל... מלובשים בגדי תפארת ורוכבים בסוסים וברכב". במדרש (שוחר-טוב פז) נאמר: "עתידין אומות-העולם להביא דורונות למלך המשיח. וכיוון שהם באים אצל מלך המשיח, הוא אומר להם: יש ביניכם ישראל? הביאו אותם לי... משפחות של ישראל הביאו לי".

290_Original

חזיתות מתלקחות: תימן, לבנון ועזה – סימני שינוי אזורי?

תגובות

הוספת תגובה חדשה

בתהליך...