פרשנות / הצעדים שעל ישראל לנקוט מול ההתגרות של חיזבאללה

כמה נקודות חשובות בנושא של חיזבאללה:

1. כבר כתבתי פעמים רבות בעבר, את העובדה הפשוטה והברורה:

איראן היא ה"בעל הבית" על ארגון חיזבאללה, והיא לא מעונינת שיכנס למלחמה מליאה עם ישראל, כי אז ברור לה שהוא יספוג מכה אנושה, ואז ישראל לא תחשוש יותר מתקיפה ישירה על איראן והשמדת מתקניה הגרעיניים [כי כיום, הגורם שהכי מרתיע את ישראל מתקיפה שכזו, הוא לא ארה"ב, אלא העובדה שזה יביא לעימות כולל עם חיזבאללה].

לכן, איראן למעשה "מטילה וטו" על אפשרות של פתיחת מלחמה ע"י חיזבאללה, כי היא מעונינת שהוא ישמור על כוחו ויהווה גורם מרתיע מול ישראל.

גם ישראל לא מעונינת במלחמה בעת הזו, הן בשל העובדה שהצפון מוצף בתיירות פנים וחוץ ב"ה, והן משום שצה"ל עובד במהירות על הקמת המכשול הקרקעי בגבול לבנון - מכשול שיפגע קשות ביכולתו של "כח רדואן" - הכח הקרקעי והאיכותי של חיזבאללה - לבצע פשיטות על ישובים ישראלים או מוצבי צה"ל.

כמו כן, ישראל מתקדמת במהירות בפרויקט הלייזר, שיהווה מענה חזק ביותר מול איום הרקטות וכלי הטייס הבלתי מאוישים של חיזבאללה.

שורה תחתונה: שני הצדדים לא מעונינים במלחמה.

2. למרות שישנו תגבור מסוים של צה"ל בצפון, והתקשורת מרבה לנופף בזה - לא מדובר בתגבור משמעותי בכלל!

זה תגבור מצומצם, שנועד לתת מענה הגנתי בלבד.

בנוסף, גם הכותרות בתקשורת על כך ש"כח רדואן" של חיזבאללה נפרס ליד הגבול - הן מוגזמות! 

מדובר בפריסה מצומצמת של לא יותר מרבע מ"כח רדואן". כמו כן, צה"ל לא גייס מילואים לאחרונה, וגם חיזבאללה לא גייס את מילואיו, וזה סימן ברור על כך שהמתיחות הינה מוגבלת ומצומצמת.

3. הכוננות המוגבלת בצפון הינה מול אפשרות של "ימי קרב" בלבד - דהיינו סבב לחימה קצר מול חיזבאללה.

סבב לחימה זה הוא רחוק מאוד ממלחמה כוללת בין כל צה"ל לבין חיזבאללה.

להערכתי, גם העימות המוגבל הזה לא צפוי בטווח הזמן המיידי. 

לסיום, חשוב מאוד לומר שלצערנו, העובדה שחיזבאללה מוכן להיכנס ל"ימי קרב" מול ישראל, בניגוד לעבר, היא בשל כמה גורמים:

א. איומי הסרבנות למיניהם.

ב. חוסר התגובה של ישראל מול אירועים בגבול - כמו הקמת האהלים, וגניבת מצלמת אבטחה של צה"ל.

ג. כפי שאמר שר הבטחון - הסכם הגז של הממשלה הקודמת - נתן לחיזבאללה להבין שישראל מאוד חוששת מפניו וניתן "לקפל" אותה באמצעות איומים.

ולכן, ישראל צריכה לשנות את המשוואה הזו, ועל ידי כך למנוע גם הסבירות ל"ימי קרב", ע"י הצעדים הבאים:

א. צריך להדגיש את האחדות, ואת העובדה שלמרות איומי הסרבנות, בכל מקרה של עימות צבאי, כמעט כולם יתיצבו לשירות (למעט קומץ קיצונים).

ב. להגיב במהירות ובנחישות על כל אירוע - ברוך ה' רואים שיש בזה שיפור לאחרונה.

ג. להפסיק לשדר פחדנות, ואדרבא, לאיים על חיזבאללה שישראל לא תפעל באופן מוגבל של "ימי קרב", אלא תכה אותו באופן אנוש, בכל שטח לבנון, תוך פגיעה בלבנון עצמה - ב"ה שגם מסרים כאלו יותר ויותר מושמעים לאחרונה.

לסיכום:

שני הצדדים לא מעונינים במלחמה, והראיה לכך היא שחיזבאללה לא נוקט בצעדים צבאיים כלשהם, אלא רק בפעולות התגרות שונות. גם אין גיוס מילואים ואין היערכות מיידית למלחמה בשני הצדדים. 

גם את הסכנה של עימות מוגבל ש "ימי קרב" - ישראל יכולה למנוע ע"י התנהגות נכונה, נחושה ורצינית, והפגנת האחדות שלנו, ואכן נעשים צעדים בכיוון זה.

נוסיף כולנו ביחד באהבת ובאחדות ישראל, ובבטחון בה' יתברך, ובכך ש"הנה לא ינום ולא ישן שומר ישראל"!

שבת שלום.