פרשנות / מזרח ומערב ומי שביניהם

במערב אוהבים לשנוא את פוטין. וממילא גם כאן, איך לא. התקשורת הפרוגרסיבית מעצבת את דעת הקהל כמו פלסטלינה. בתחילת המלחמה, הדי פיצוצים מעליו, ושיירת פליטים על שברי גשר שקרס ברקע מאחוריו, דיווח רון בן ישי מאוקראינה. ניסיונו העשיר של האיש כעיתונאי תחת אש ואחד הפרשנים הצבאיים המזהירים בעולם, הוציא ממנו משפט שהוא אולי משפט המפתח להבנת הטרגדיה: "שני הצדדים משקרים", הוא אמר.

לנוכח תמונות הזוועה, קשה לזכור שלטנגו צריך שניים. אבל היות ואפרופו תקשורת פרוגרסיבית גם לנו יש ניסיון עשיר בדמוניזציה בין-לאומית - תמונות ילדים פלסטינים רעבים, הלוויות המונית של רוצחים קדושים והפצצות של חיל האוויר הישראלי על בתי מגורים(?) של "אוכלוסיה אזרחית בלתי מעורבת"(?) בעזה וכיוצא בזה, דיווחים מ"מוקדי הלחימה", שמשום מה לעולם אינם מציגים את שדה הקטל של רצח יהודים, שלא לדבר אצלנו על למשל התעלמות מוחלטת של התקשורת ממעורבותו העמוקה והממוקדת של השב"כ במחדל רצח רבין -

אז מותר לנו גם לקחת זום-אאוט ולחשוב קצת.

בנאום מעניין שנשא במוסקבה הזהיר פוטין כי העולם ניצב כעת בפני סדר עולמי חדש. לדבריו - הסיבה לכך היא שהאליטות המערביות פועלות בקדחתנות כדי למנוע את קריסתה הבלתי-נמנעת של הדומיננטיות העולמית של ארה"ב ובעלות בריתה. "העידן ההיסטורי של דומיננטיות מערבית בלתי-מעורערת ביחסים הבינלאומיים מגיע לקיצו", אמר. "אנו ניצבים על סף מפנה היסטורי... המערב אינו מסוגל עוד להכתיב את רצונו לשאר האנושות אבל עדיין מנסה לעשות זאת, ורוב המדינות אינן רוצות עוד לסבול את זה".

מי יותר מאיתנו מכיר את "הדומיננטיות העולמית של ארה"ב ביחסים הבינלאומיים".

"דומיננטיות מערבית בלתי מעורערת" שעלתה ועולה לנו בחיי אדם, ואכן מתבטאת ב"יחסים הבינלאומיים" הכפויים שלנו עם שכנותינו הידידותיות. בכל האמור ב"ידידתנו הגדולה ארה"ב" ו"המחוייבות האמריקאית לביטחוננו" ו"הערבויות האמריקאיות לקיום ההסכמים",

שמשום מה הם תמיד "הסכמים" לנסיגות ישראליות חד-צדדיות והרות אסון.

ככה זה התחיל:

שלושה ימים בלבד לאחר ניצחון ניסי במבצע סיני (1956 למניינם), בעקבות "לחץ מדיני" שהופעל עליו מצד ערה"ב נאלץ בן גוריון להודיע על נסיגת צה"ל מכל השטחים שכבש. רצועת עזה ורוב סיני. ה"מחויבות האמריקאית לביטחוננו" החזיקה מעמד בקושי עשר שנים, ושוב איימו להשליך אותנו אל הים. במלחמת ששת הימים נאלצנו לכבוש שוב את הרצועה וסיני, ולאחר מכן שוב במלחמה הקיומית של יום כיפור. את מחיר הדמים הנורא שילמו עשרות אלפי יהודים, מה שלא הפריע לבגין לחתום שוב על "הסכם שלום" הזוי שמשמעותו נסיגה משטחי הביטחון החיוניים בסיני, כולל שדות תעופה אדירים ובארות נפט, בטקס משפיל, על מדשאות הבית-הלבן המטופחות ולתפארת ישראל. הסכם מטורף עוד יותר נחתם עם ירדן. אוי. את הריטואל המטופש הזה סיכם הרבי שליט"א מלך המשיח במספר מילים כאובות שאומרות הכל: "איך הם מצליחים להפוך כל ניצחון צבאי לתבוסה מדינית"?! ואם לא השם מצילנו מידם במערכת אין סופית של ניסים גלויים ונסתרים - אזי חיים בלעונו.

כל האסונות הללו ללא יוצא מהכלל נחתמו ב"לחץ" אמריקאי נלהב מדי, ובגיבוי שירי ונאומי שלום הזויים מהשמאל האובדני שלנו.

מי שעדיין לא הבין עם מי ומה יש לו עסק, יעיין ב"הסכם" האחרון עם "לבנון", שהיום היא מדינה-לשעבר לכל דבר ועניין. הסכם כניעה מחפיר שמעניק לחיזבאללה במתנה מים-טריטוריאליים ישראליים בהיקף שלא יאומן פלוס שדה-גז חדש שאין לו מחיר. מיליארדים בשנה. למה?

כי ככה החיזבאללה רצה.

במהלך מעמד חתימת ה"הסכם" קיפצו ה"מתווכים" האמריקאיים הלוך ושוב בין המקום בו ישבה המשלחת הישראלית למקום אחר בו ישבה משלחת לבנון-לשעבר, משום שהערבים לא הסכימו להיפגש וסירבו אפילו לתמונה משותפת עם הישראלים, שמא יתפרש הדבר כהסכמה לנורמליזציה כל שהיא עם היאהוד. מה יכול לגרום למישהו לחתום על "הסכם" חסר שחר כזה?! כנראה תסמונת האישה המוכה. או בשמה העתיק והמדויק יותר - גלות רוחנית. במקור, גלות איננה מצב גיאוגרפי-פיאודלי. גלות יושבת על מצב נפשי של רגשי נחיתות לאומיים, ויכולה לתפוס אותך גם בירושלים. לא, אנחנו לא עם חופשי בארצנו. המלכנו לנו פריץ והוא יושב לנו על הראש.

פוטין היטיב לתאר את המצב הזה לאחרונה במינוחים של פוליטיקה-גלובלית. בדבריו האשים את אמריקה בגזענות והתנשאות על שאר עמי העולם. וזה לא דמיוני כפי שזה נשמע. היא משחקת את השוטר של העולם, אך איננה נאמנה לבעלות בריתה ויחסי החוץ הלא אנושיים שלה משרתים את האינטרסים שלה בלבד. ראה תמונות משתפי הפעולה האפגניים הנטושים תלויים על כנפי המטוסים האמריקאיים ונופלים לידי הטאליבאן. לדבריו, משתמשת ארה"ב באוקראינים כבשר תותחים במלחמת ההתשה שלה נגד רוסיה, וכך דוחפת את האזור למרחץ דמים שאיש לא רואה את סופו. למי שעדיין לא ברור איך זה יגמר, התבשרנו היום כי "הממשל האמריקני דורש (!) מ"מקביליו" האוקראינים להסכים לאפשרות של שיחות שלום עם רוסיה, במקום הסירוב הפומבי עליו הכריזה קייב. "העייפות מאוקראינה היא אמיתית", הסביר גורם אמריקני שהתעייף... מה גם שהצ'ק הפתוח שהעניק ביידן לזלנסקי יעלה לו ביוקר רב מדי בבחירות האמצע בקונגרס. נו, אז אם ככה אז גיים אובר. זהו, עכשיו עושים שלום יאללה יאללה - כולם לעמוד יפה בשורה, לנופף לעיתונאים, ללחוץ את ידו של הפריץ האמריקאי התורן ולקוד קידה קלה.

רק שהמשחק הזה עלה בחייהם של מאות אלפי בני אדם.

לא נורא. אוקראינה היא רק האפגניסטן החדשה. ועל "יוזמת שתי המדינות שבירתן ירושלים" כבר דיברנו?

המשחק הבא בקולוסיאום, ורצוי לפני הבחירות באמריקה. בשביל זה אנחנו כאן.

לחלק מאיתנו הדברים הללו אינם הפתעה. מי מאיתנו ששמעו את נבואותיו הברורות של הרבי שליט"א מלך המשיח שהצביע חד משמעית על מה שיקרה אם... ו- צדק תמיד, עומדים משתאים לנוכח סירובם העיקש של חלק מאיתנו להכיר בכתובת הברורה שעל הקיר. בנוסף הוא אומר שאסור להניח לאף אחד, כולל אימפריות, להפוך אותנו לכלי משחק. גם הם יודעים מה שכתוב בבייבל על ההולי-לאנד והצ'וזן פיפל.

הם רק מצפים לשמוע את הדברים מאיתנו:

לשמוע שהעולם והאנושות אכן נבראו עבור עם ישראל. רק על מנת לסייע ל"ממלכת כהנים וגוי קדוש" לממש בארץ-הקודש את האימפריה-האלוקית הנצחית. הארץ הזו היא שלנו משום שהקדוש ברוך הוא נתנה לנו. ואת מה שהוא יתברך נותן - איש אינו יכול לקחת/למסור. כל תפיסה אחרת היא משענת קנה רצוץ, ממצרים ואשור הקדומות ועד לערבויות-אמריקאיות. השטח הוכיח שהאימפריאליזם של היום מרפה ממי שפשוט לא נכנע לו, ופונה לחפש פראייר אחר.

ואפשר לקצר תהליכים. יהודים הם בעלי בחירה. הבחירה החשובה ביותר בחיינו כעם הייתה תמיד לבחור ולשמוע בקולו של הנביא האמיתי. גם היום יש נביא בישראל, ומעבר לנבואותיו וההוראות הבטחוניות המדוייקות שהוא גוזר, חוזר הרבי שליט"א מלך המשיח נון סטופ על מה שהוא מגדיר כנבואתו העיקרית, לאמר:

אנו אכן עומדים על סיפו של סדר עולמי חדש. לגמרי.

האימפריות הקלאסיות תכרנה בכך בקרוב, ותפסקנה לנצל עמים באכזריות ולהתנגח זו בזו. כוחה של האנושות כולה יופנה באחת לתמיכה גורפת בשליט העולם החדש. אדם שיגלה את שלטון השם עלי אדמות, ויכונן מלכות נצחית של אמת צדק ויושר.

למה הוא מחכה?

שנבחר בו, כמובן.

במלך המשיח.