התקשורת מדווחת: כך מתמודדים השלוחים מול האיומים

"לקחנו בחשבון את הסכנות, אבל לא ציפינו לאירוע כזה", מודה הרב שמואל נוטיק, שליח חב"ד בניירובי, בירת קניה. בשבוע שעבר, בלילה שבין שלישי לרביעי, נשדד בית חב"ד שבו הוא מתגורר באלימות קשה על ידי כנופיה בת חמישה אנשים. הם היכו את רעייתו חיה וגרמו לה לפצעים שאילצו אותה לעבור ניתוח בראשה. בזמן הזה היה שמואל קשור לכיסא, תחת שמירה. הוא נאלץ לראות בחוסר אונים את השודדים עולים לחדרה של רעייתו ולשמוע את זעקותיה. תמונות חדר השירותים שאליו ברחה חיה, כשהוא מלא בדם, הן עדות לרגעי האימה שעברו יושבי הבית במשך 20 הדקות שבהן נשדדו.

"היה פחד גדול ברגע שהם עברו לקומה למעלה", משחזר שמואל. "לא ידעתי מה קורה עם אשתי והילדים. אבל לא נתתי לפחד להשתלט עלי. חיכיתי לרגע שבו השודד שהיה איתי ייצא מהדלת וניסיתי להשתחרר מהכבלים כדי לרוץ ולעזור להם".

ניירובי נחשבת לאחת הערים המסוכנות בעולם. לצד אירועי טרור אסלאמי, היא סובלת גם משיעורי פשיעה גבוהים, כולל מעשי שוד אלימים שמתרחשים בעיר מדי לילה. למעשה, שבועיים אחרי הגעתו לעיר, בשנת 2014, נשדד הרב נוטיק בערב חג ראש השנה.

“היינו שלושה גברים, צעדנו ליד הכביש מעט אחרי שהחשיך", הוא מספר. “פתאום הקיפו אותנו שישה אנשים ולא נתנו לנו לעבור. אחד מהם החזיק מצ’טה באורך חצי מטר. למישהו אחר הייתה סכין חדה. הם לא מצאו עלינו כסף או טלפונים, כי היה חג, אז לקחו את סיכות המשיח שענדנו על דש החליפות וזרקו לשיחים את השופרים וסידורי התפילה. לפני שהגעתי לניירובי אמרו לי ששני גברים יכולים ללכת לבד בלילה, שהסכנה היא בעיקר בסמטאות חשוכות. אבל היינו שלושה גברים באמצע רחוב ראשי - ובכל זאת תקפו אותנו".

מקרה נוסף שחווה הרב נוטיק: צעיר מקומי חטף את הטלפון שלו. בתום מאבק פיזי עם ששת חבריו של אותו צעיר, הצליחו אנשי חב"ד להשיב את הטלפון. ולמרות כל האירועים האלה, משפחת נוטיק לא מתכוונת לוותר ולחזור הביתה.

“אנחנו צריכים להיות כאן בשביל היהודים, לא משנה כמה מסוכן", מבהיר הרב נוטיק. “צריך רק להתמגן כמה שאפשר. אנחנו נמצאים בשליחות של הרבי מלך המשיח להביא את הגאולה. נהיה כאן עד שנשלים את המשימה. ברוך השם, כולם בריאים ושלמים".

לא נופלים, מתחזקים

אחרי האירוע בניירובי ספגו בסוף השבוע בחב"ד מכה כואבת, קשה עוד יותר, כשצעיר אמריקאי פתח באש בבית הכנסת של הקהילה בסן דייגו, ארצות הברית. בפיגוע נרצחה לורי גילברט קיי. שלושה נוספים נפצעו, ובהם רב בית הכנסת ישראל גולדשטיין.

מוסדות יהודיים נמצאים כבר עשרות שנים תחת איומי טרור, אבל עושה רושם שהפחד היום מפני פיגוע שנאה הפך למוחשי, גם בשל התגברות הרוח האנטישמית ברחבי העולם. ובכל זאת, שליחים רבים, ובהם אנשי חב"ד, עוזבים את הבית החם ונוסעים לאזורים מסוכנים בעולם. יותר מכל זכור הפיגוע שאירע לפני יותר מעשור בבית חב"ד במומביי, הודו, שבמהלכו נרצחו הרב גבריאל הולצברג, רעייתו רבקה וארבעה יהודים נוספים ששהו במקום. מוישי, בנם הפעוט של בני הזוג הולצברג, ניצל בנס.

כשנה לאחר מכן הגיעו למלא את מקומם הרב חנוך גכטמן, רעייתו ובתו הקטנה, כשהם חדורי אמונה מצד אחד ומלאי פחד מצד שני. “היו המון חששות", מודה גכטמן, “אבל אנחנו שליחים של הרבי מלובביץ’, שמאז ומתמיד העלה את הנקודה שנצח ישראל לא ישקר. למרות הפחדים היינו צריכים להמשיך ולהוכיח לעולם כולו שעם ישראל חי".

אורחים פחדו להגיע אליכם?
“בהתחלה כן, וגם אלה שכבר הגיעו חששו מאוד. אבל עם הזמן הוכחנו, עם כל הקהילה שם, שאנחנו ממשיכים הלאה. התמודדנו עם טראומות של אנשים ועם המון בעיות של אוכל, תקציב וביטחון. באחד החגים, למשל, קיבלנו פתאום הודעה שיש התרעה ושאסור לנו לצאת מהבית. תגברו מאוד את האבטחה. ברוך השם, בסופו של דבר החזרנו את בית חב"ד למסלולו, חגגנו ליל סדר עם 200 איש. הרגשתי שאנחנו מהווים דוגמה לקהילות יהודיות ברחבי העולם שנקלעו למשברים. הראינו שאנחנו לא נופלים, אלא מתחזקים. היום השליח בבית חב"ד במומביי הוא הרב ישראל קוזלובסקי, שכבר הקים שם ממש אימפריה, עד שהגיעו שליחים נוספים לתגבר אותו".

שליח חב"ד נוסף, הרב דודו עטר, ממלא את תפקידו בעיירת המטיילים סן חואן דל סור שבניקרגואה. בשנתיים האחרונות עברה המדינה טלטלה משמעותית עם כ־450 הרוגים ואלפי פצועים ועצורים בהפגנות אלימות נגד הנשיא דניאל אורטגה.

“במשך חודש וחצי, האוכל הכשר והאספקה שאנחנו מקבלים פעמיים בשבוע במשאיות לא הגיעו, אז היה מחסור בכל דבר אפשרי", מספר עטר. “היה מחסור גם בכל המכולות, אנשים חיו בפחד וקנו כל מה שאפשר כדי שיישאר להם מה לאכול אם המצב יימשך. גם הדלק נגמר. הבריחו אותו לפה במכליות ומכרו בפי שלושה מחיר לכל מי שרצה לצאת מפה".

בתחילה הרב עטר לא ויתר על השהות במדינה, אולם עזב כשהנסיבות לא הותירו ברירה אחרת. “הרגשנו שהמהומות מתקרבות אלינו, הייתה סכנה ברחובות, אפילו שהמקום כאן הוא תיירותי", הוא אומר. “אוכל בסיסי לא הגיע, החבל התהדק סביב צווארנו והחלטנו שזה לא יכול להימשך ככה. יש לי משפחה, ארבעה ילדים, אז עזבנו".

במהלך התקופה עקב הרב עטר אחרי הנעשה בניקרגואה ואף ביקר בה פעמיים. לפני שבועיים החליט לחזור.

“ראינו שהמצב מתייצב, אז ברוך השם חזרנו לכאן לפני פסח כדי להיות הבית היהודי של כולם", הוא אומר. “חלק מהקהל שלנו אפילו לא ידע שפסח הגיע. אנשים ראו פרסומים שלנו על ליל הסדר ונזכרו שיש חג. כשאתה רואה כמה עזרת לאנשים לשמור את הפסח בזכות הנוכחות שלך כאן, אתה מקבל הרבה כוחות להמשיך".

לדברי עטר, בעקבות ההפגנות יש איסור על צעידה ברחובות עם דגלי המדינה משום שהשלטון עשוי לראות בכך פעולה מאיימת.

"יש מתח, כי אנחנו בין הפסקת המהומות לתחילת השקט", הוא מסביר. "אנשים מפוחדים. עיתונאי אחד שהכרתי סיקר את תחילת ההפגנות. שוטרים שראו אותו מתקרב אליהם עם מצלמה פשוט ירו בו. הבן אדם מת במקום. היום הבעלים של הערוץ שלו עצור משום שפרסם דברים נגד הנשיא".