חיל האוויר התקיף לפני מספר שעות מטרה בלב העיר ביירות, בירת לבנון. המטרה הייתה המחבל פואד שכר, מספר 2 בארגון הטרור חזבאללה, שעל ראשו הבטיחה ארצות הברית פרס של 5 מיליון דולר.
פואד שכר היה אחראי על ירי הטיל למג'דל שמס בשבת האחרונה, שכתוצאה ממנו נהרגו 12 ילדים דרוזים.
שר הביטחון יואב גלנט כתב הערב: "חיזבאללה חצה את הקו האדום", כשהוא רומז בכך על מה שאמר במסיבת עיתונאים לפני מספר חודשים: "אם תשמעו שתקפנו בביירות, תדעו שחזבאללה. חצה את הקו האדום".
בישראל ובלבנון עוקבים בדריכות אחר התפתחות העניינים, פיקוד העורף לא הוציא עד כה הנחיות מיוחדות. אולם נשאלת השאלה - מה עכשיו? האם ישראל צריכה לצאת למלחמה בצפון?
בשנת תשמ"ב, בעת מבצע שלום הגליל, דיבר הרבי שליט"א מלך המשיח על הצורך הביטחוני לסיים את הפעולה הצבאית בלבנון:
ידוע שכשעושים מעשה - לא מספיקה התחלת המעשה בלבד, אלא המעשה צריך להיות בשלימותו. ודוקא כאשר המעשה הוא מעשה שלם, אזי מתבטאת השלימות של התחלת המעשה (ועל-דרך לשון חז"ל "המתחיל במצוה אומרים לו גמור", כדי שמעשה המצוה יהיה בתכלית השלימות).
והנה, הדברים האמורים (שהמעשה צריך להיות בשלימות - מעשה שלם) - נוגעים לעניין של מעשה בפועל בימינו אלו (בהתאם להוראת רבותינו נשיאנו שכל ענין צריך להתבטא בעבודת ה' במעשה בפועל) - בהמשך להמדובר לעיל (שיחת כ"ב סיון) בנוגע למצב הבטחון בארצנו הקדושה "ארץ אשר . . תמיד עיני ה' אלוקיך בה מרשית השנה ועד אחרית שנה" (למרות שמטעמים מובנים אי אפשר לדבר אודות ענין זה באופן של אריכות הביאור, ולגלות כל הפרטים שבדבר): לדעת המומחים בעניני ביטחון - הנה כדי להבטיח (בדרך הטבע) את ביטחונה של ארץ ישראל ובטחונם של בני-ישראל הדרים עליה, בהכרח לסיים את מבצע "שלום הגליל" בשלימות, ולא להשאיר את הפעולה באמצע, כי בהעדר סיום הפעולה - "והיה אשר תותירו מהם לשיכים בעיניכם ולצנינים בצידכם. ."!
וכפי שראו בפועל בפעמים הקודמות - שכאשר לא סיימו את הפעולה בשלימות, הנה לא זו בלבד שהדבר לא הביא למנוחה ושלום, אלא אדרבה העדר סיום הפעולה גרם למלחמה נוספת לאחרי כמה שנים, וגם בינתיים לא היה מצב של מנוחה ושלום, כי היו פעולות חבלה על-ידי מחבלים וכיוצא-בזה (למרות שלפעמים ניסו להעלים זאת במסוה של "תאונת דרכים" וכיוצא-בזה), זאת אומרת שהעדר סיום הפעולה (בפעמים הקודמות) גרם לקורבנות נוספים, שכל אחד מהם הוא "עולם מלא"!
...אם היו מנצלים את הזמן ש"ראש הממשלה" היה בארצות-הברית, והיו מסיימים את הפעולות הנ"ל - היו כולם מרוצים מזה: אמנם "אין מורין כן" ומשום זה נסע "ראש הממשלה - כדי שיהיה לו "תירוץ" שהוא לא ידע וכדומה. אך אף-על-פי-כן, אם היו עושים זאת בפועל - היו כולם מרוצים מזה היות והדבר היה מביא תועלת לצד השני, שחלק מהם נשארו בחיים (בשונה ממצב בו הדבר נמשך והולך, שאז גם הם נפצעים ונהרגים), ולכן היו כולם מרוצים מזה, והיו מודים על הפעולות הנ"ל!
ולמרות זאת, לא ניצלו ימים אלו כדי לסיים את הפעולות הנ"ל. וכל זאת - מפני אותם 'מדינאים' שהתנגדו לכך!
(משיחת ג' תמוז. ההדגשות לא במקור)
ובקשר לטענה שסיום המבצע בשלימותו על-ידי הכניסה לתוך העיר יגרום לקרבנות חס-ושלום - הרי זו שטות לומר שאין דרך אחרת לכבוש מקום מצומצם כזה מלבד על-ידי התקדמות צעד אחר צעד בתוך העיר, אלא בודאי יכולים לסיים את כל הפעולה מבחוץ, מבלי להכנס לתוך העיר!
ובפשטות: מאחר שנמצאים בעיר זו עצמה (לא בריחוק 40 או 20 מייל, ואפילו לא בריחוק מייל אחד בלבד) - שהרי לא כל העיר ביירות נמצאת בידי המחבלים, אלא חלק מסויים בלבד - ומקיפים את המחבלים מכל הצדדים, והמקום הוא מצומצם (אמנם לא ד' אמות על ד' אמות בלבד, אבל שטח שאינו תופס מקום כלל ביחס לתותחים וכיוצא-בזה המוכנים כבר במקום הנ"ל) הרי בודאי שיכולים לעשות "תל" מכל שטח זה, ללא צורך בכניסה בפנים!
וכאשר הצד השני יכיר בעובדה שהכוונה היא אכן להשתמש בתותחים אלו - הרי בודאי שיכנעו תיכף ומיד, ללא כל תנאי!
(משיחת י"ב תמוז. ההדגשות לא במקור)
תגובות