פיגוע בירושלים: נהג אוטובוס נפצע

מדברי הרבי שליט"א מלך המשיח:

כשפוחדים לעשות את מה שצריכים לעשות באמת - לא רק שלא נושאים חן בעיני הגויים, אלא אדרבה: זה מזמין לחץ נוסף, שהם יתבעו יותר ויותר!

וכפי שראו זאת בנוגע לעיר צור:

אנשי הצבא אמרו תמיד בבירור שיש לכבוש את העיר צור, ולמרות זאת, המדינאים הפוחדים מ״מה יאמרו הגויים" לא הסכימו לכך! ומשום כך ישנם כעת צרות-צרורות מהעיר וסביבותיה - עד שלא היתה ברירה, ומתוך סכנה ומיצר היו מוכרחים להרוג שם - כפי שהיה בימים האחרונים.

ומכך רואים, שהעובדה שלא כבשו את צור, לא זו בלבד שלא הועילה, אלא אדרבה: נגרם כתוצאה ממנה לחץ נוסף. ורק אם היו עושים כדעת אנשי-הצבא - היו חוסכים את כל הבעיות שישנם שם, והיו יכולים לפעול שם ללא כל סכנה.

וחוץ מזה שפוחדים לעשות את המוטל עליהם בתוקף, שולחים גם שלוחים שיאמרו, שימשיכו בהנהגה זו. ובפועל - רואים את התוצאות

שהשתלשלו מכך, שלא רק שלא נהיה שקט, אלא זה גרם למאורע שאירע בירושלים.

שכל זה הוא תוצאה ישירה מכך שפחדו ולא נגעו בעיר צור ובמחבלים שהיו בה, ותמורת זאת תלו תקוות בגוי, שמא הוא יהיה מחסידי אומות-העולם.

מדובר הרי בפיקוח-נפש ממשי של יהודים, ולכן היו מוכרחים לעשות כדעת אנשי הצבא, ולכבוש את צור כמו שכבשו את סביבותיה. ואדרבה: דווקא אותה היו צריכים לכבוש, כיון שבה נמצא המטה הראשי של המחבלים! אלא שאותם מדינאים לא אפשרו זאת, ומתוך כוונה טובה: הם חשבו שכאשר יבואו למחבלים ויאמרו להם שלא מתקיפים אותם - הם לא יתקיפו יותר! אך בפועל, ראו שהתוצאות היו בדיוק הפוכות!

כל המדובר לעיל, הוא גם בנוגע ליישוב הגבולות. ואין הכוונה לבניית ערים בגבולות, אלא - הצבת אנשי בטחון במקומות אלו, ובפרט בגבול המזרחי של ארץ ישראל. וכל רגע שמשהים זאת - מעמידים כמה וכמה מבני ישראל בסכנת פיקוח-נפש, היה-לא-תהיה!

ולמרות שמיום ליום רואים את גודל הנחיצות שבדבר - בכל זאת, אותם אלה שברשותם לעשות זאת, פוחדים מ"קול עלה נידף" - שנידף על-ידי גוי - ולא נוקפים אצבע ליישוב הגבולות. והתרפסות זו גרמה לכך שארה"ב הבטיחה לתת נשק למדינות שהן התומכות הראשיות של המחבלים.

וכאשר רואים בארה"ב שלחצם הועיל, ובישראל אכן עצרו את יישוב הגבולות, אזי הם מרשים לעצמם ללחוץ בענינים נוספים, עד שהחליטו החלטה בה נאמר על היהודים שהם האשמים בכל מה שקורה בלבנון.

הדרך היחידה למנוע את הלחץ ולהבטיח את הביטחון היא: יישוב השטחים בפועל - שאז הלחץ לא ישנה מאומה כיון ש"אין אחר מעשה כלום". אך כאשר בעקבות הלחץ לא עושים זאת - הסכנה רק גוברת יותר ויותר.

ואילו היו מיישבים את גבולות ארץ ישראל, ובפרט את הגבול המזרחי - הרי שאז לא היה מתרחש מה שקרה בירושלים, מאחר שלמחבלים לא היתה אפשרות לחדור לישראל.

היהודים הפחדנים - מנעו הפצצת הרכבות בשואה!

אין זו הפעם הראשונה בה נגרמים צרות בעטיים של יהודים הפוחדים 'להתגרות' בגוי: בזמן השואה האיומה, יכלה ארצות הברית להפציץ את מסילות הברזל ובכך להפסיק (ועל-כל-פנים - להמעיט) את נסיעת הרכבות למחנות המוות. היו אז יהודים שידעו מכך, ולחצו על נשיא ארה"ב דאז, רוזוולט, שיצווה לעשות כן. אך יהודים מסויימים באו והשתיקו את הענין בטענה שאסור ללחוץ על נשיא ארה"ב מצד הדין של "אל תתגרה בגוי קטן"! וביניהם היו גם רבנים שקיבלו דיווח מסולף על המצב, ולכן טענו שעל-פי דין אסור להסתכסך עם וושינגטון!

'לחצים' אלו, מנעו את הצלתם של המוני יהודים, שהיו יכולים להינצל מהשמדה נוראית אילו היתה ארה"ב מפציצה את מסילות הרכבת.

לאותם רבנים דאז ישנם תלמידים שכיום יש להם השפעה על ההנהגה בארה"ב ובארץ ישראל, והם אינם מתביישים, ומנצלים את השפעתם באותו אופן שנצלו אותו אז. וכשבאים אליהם בטענה "ראו מה פעלתם בעבר בדרך זו, והרי כל התעניות שתתענו לא יספיקו כדי לכפר על מותם של מאות-אלפי יהודים שנרצחו בעקבות השפעתכם שלא לומר אף מילה נגד וושינגטון, ועל כן לפחות היום הכבדו ושבו במקומכם"! - לא רק שאין שומעים כלל
לטענה זו, אלא אדרבה: הם ממשיכים בדרך של "מהרסייך ומחריבייך ממך יצאו"!

הפחדן - ישוב הביתה, אין כעת זמן לחנכו!!!

מאחר ונמצאים אנו בזמן של כוננות למלחמה, אין זה הזמן להשפיע ולחנך את הפחדנים שיפסיקו להיות "ירא ורך לבב", ואף לא בטוח שנצליח בכך, כי גם כשיאמרו לו את התוצאות שנגרמו ממעשיו בעבר - אין זה יעזור - ולכן מה שכן מצפים מהם עכשיו הוא, ש"ילכו וישובו לביתם" - שיתפטרו מתפקידם.

וכפי שדובר כמה פעמים, שישנו פסק-דין ברור בשולחן ערוך כיצד צריכים לנהוג. ולצערנו, המצב כעת הוא שישנם כל התנאים הנמנים בשולחן-ערוך, שעליהם הדין הוא: "יוצאים עליהם בכלי-זיין", על מנת להגן על המקומות שמשם יתכן ש"תהא הארץ נוחה ליכבש בפניהם" - מכיון שזה כרוך בפיקוח-נפש, ויש לנהוג כך גם כשיש רק ספק וספק-ספיקא, ועל-אחת-כמה-וכמה בנדון דידן, שזהו פיקוח-נפש וודאי.

ולמרות שמדובר על פיקוח-נפש - ישנם יהודים או על-כל-פנים יהודי אחד, שפוחד מהגויים באופן של "הירא ורך הלבב", מאחר והוא התרגל לקבל מהם כבוד, ומשלה את-עצמו שתכלית שלימותו בעולם, היא שהגוי יאמר לו שהוא בן-אדם טוב. וממילא, בשביל זה מוכן הוא לסכן את עם ישראל.

אין כעת זמן 'לחנכו', היות ובכל רגע שלא מיישבים את הגבולות, מעמידים את היהודים בסכנת פיקוח-נפש, רחמנא-ליצלן! וכבר דובר על-כך שניתן ליישבם תוך זמן קצר ביותר - "בשעתא חדא וברגעא חדא", מאחר וכל הענינים הדרושים לכך - אנשי הצבא, המתיישבים שמוכנים להתיישב בכל הנקודות וכלי הנשק - מוכנים. והיות שלמרות כל זאת, הוא לא עושה זאת כיון שהוא פוחד - לכן הברירה היחידה היא, ש"ילך וישוב לביתו".

כל מי שנוגע לו פיקוח-נפש של אפילו נפש אחת מישראל - עליו לעשות כל התלוי בו, שיישבו את הגבולות תיכף ומיד - כיון שכשלא עושים זאת בפועל, הרי זה מתפרש בקרב אומות העולם - כפחד של ישראל.

ועל ידי שמיישבים את הגבולות, מרויחים הן את מניעת הלחץ על מסירת חברון, מערת המכפלה, ירושלים העתיקה עם כל השטחים - כי בזה מראים לעולם שישראל לא נכנעת ללחצים, ועוד, והוא היתרון העיקרי - שבכך מונעים פיקוח-נפש של כמה וכמה יהודים! ורואים במוחש את התוצאות מכך שמעכבים את יישוב כל הגבולות, כמדובר לעיל.

וכל זמן שלא מיישבים את הגבולות - אלו שיכולים לפעול בענין זה, נושאים על עצמם את האחריות לכך.

(מעובד ע"פ שיחת מוצאי שבת-פרשת בחוקותי תשל"ח)