ואכן, מפורסם וידוע לכולם, ששאלו זאת כבר את אנשי הביטחון, ואף קיבלו מהם תשובה ברורה לכך: שאם ימסרו את השטחים הנמצאים ליד תעלת-סואץ - יגבר אז המצב של פיקוח-נפש.
ואותם אלו שמעונינים למסור שטחים יודעים זאת, ושבכך מקשים את ההגנה על כפר-חב"ד, ועל בני-ברק, ועל מאה-שערים, ועל חדרה ועל עין חרוד ובכל מקום בו נמצאים יהודים, ולמרות זאת, כיון שהם רוצים למצוא-חן בעיני אומות-העולם והם רוצים לקבל כסף, הם מוכנים למסור את השטחים ולעשות את מצב הבטחון גרוע יותר - וכל זה, עבור בצע-כסף.
(משיחת כ' מנחם אב, תשל"ו)
ויהי רצון, שיהיה העניין של שופטים ושוטרים תתן לך - "שופטים ושוטרים" הפוסקים לפי דיני התורה. כולל גם הדין הברור בהלכות שבת שאם מוותרים למחבלים גורמים לכך ש"תהא הארץ נוחה ליכבש לפניהם".
ואין כל נפקא מינה אם מדובר על ארץ ישראל, או על בארא-פארק, קיו-גארדענס, וויליאמסבורג, קראון-הייטס או בני-ברק - בכל מקום זהו אותו דין! וכך גם צריכים לפסוק בנוגע לרמאללה, בנוגע לרמת הגולן והחרמון כהוראת אנשי הצבא (שמשרתים כעת בצבא) שאמרו באופן ברור, שאם יסוגו מהשטחים ולא יעשו את מה שצריך לעשות מבחינה בטחונית - הרי שמעמידים בסכנת פיקוח-נפש, היה-לא-תהיה, את כל היהודים הנמצאים בארץ ישראל.
(מעובד ע"פ שיחת מוצאי שבת-פרשת ראה, א' דראש-חודש אלול תשל"ח)
וכאמור, אין מדובר כאן אודות קדושת ירושלים, אלא על "תהא הארץ נוחה ליכבש בפניהם". ואותם אלה האומרים שמותר למסור שעל בגולן, ביהודה ושומרון וכיוצא-בזה - הרי בכך הם פוסקים את אותו דין בדיוק גם על הר-הבית, על ירושלים העתיקה, על ירושלים החדשה, על בני-ברק, על כפר-חב"ד, על קריית-צאנז ועל כל חלק בארץ ישראל - שעל כל אלה חל הדין שכשרוצים למוסרו - או אפילו שעל ממנו - אזי זה גורם ש"תהא הארץ נוחה ליכבש בפניהם".
אך בפועל, באים ומשכנעים אותם שיפרסמו שדין זה הוא רק אודות יהודה ושומרון ואין הוא קשור להלכות שבת, אך בפועל זהו היפך הנאמר בשולחן ערוך שכל הטעמים הנ"ל חלים גם על בני-ברק, על כפר-חב"ד, על תל-אביב, על חדרה, על נצרת, על ירושלים העתיקה ועל ירושלים החדשה וכן על כל ארץ ישראל כולה, היה-לא-תהיה!
(מוצאי ל"ג בעומר תש"מ)
תגובות