כי בא האור - כיבה החושך

בחג-השבועות אנו מציינים את האירוע הכביר, שאין שני לו בהיסטוריה - מעמד הר-סיני. זו הייתה הפעם האחת והיחידה שבורא העולם התגלה לעיני עם שלם ונתן לו את התורה. מיליוני בני-אדם היו עדים למעמד הנשגב, ומכאן כוחו של אירוע זה.

מאז חלפו יותר משלושת-אלפים ושלוש-מאות שנה, ועדיין נשארה היהדות דתם של מעטים, בעוד דתות אחרות, להבדיל, כבשו את רוב האנושות. יש מי ששאלה זו טורדת את מנוחתם: אם היהדות היא דת-האמת, צריך היה שבמשך השנים תכיר האנושות כולה בצדקתה. בפועל, היהדות הייתה ונשארה נחלתו של עם קטן אחד, ומיליארדי בני-אדם מאמינים בדתות אחרות.

מסר כלל-אנושי

ובכן, ראשית, היהדות, שלא כדתות אחרות, מעולם לא ראתה את עצמה דת האנושות כולה. תרי"ג המצוות ניתנו לעם-ישראל בלבד. גוי לא זו בלבד שאינו צריך לקיימן, אפילו אסור לו לקיימן. גם אין לנו שום עניין לעודד גיור, וכאשר גוי מביע את רצונו להצטרף לעם היהודי, אנו מצווים לנסות לדחותו, ורק אם כוונתו כנה ועזה - לקבלו.

שנית, האמת של היהדות אכן הגיעה לכל האנושות. תרי"ג המצוות אכן נועדו לעם-ישראל בלבד, אך יש ביהדות חלק אוניברסלי, כלל-אנושי. האמונה באלוקים אחד ויתר המצוות הכלליות, המכונות 'שבע מצוות בני-נח', מיועדות לכל בן-אנוש על-פני האדמה. הערכים הללו אכן הגיעו לכל האנושות - מתוך היהדות.

מעמד הר-סיני התחולל בימים שהעולם כולו עבד אלילים. העם היהודי היה היחיד שהאמין באלוקים אחד, בורא שאין לו גוף ולא דמות הגוף. זו הייתה אמונה שהאנושות, באותם ימים, לא הייתה מסוגלת לקבל.

רק מאות שנים אחר-כך קמו הדתות המונותאיסטיות (המאמינות באל - אחד) האחרות. הן נטלו מן היהדות את רעיון האמונה בא-ל אחד, והפיצו אותו בקרב מאות-מיליוני בני-אדם. ברור שהדתות הללו הוסיפו על אמונה בסיסית זו תוספות ופרשנויות משלהן, ובכלל זה עיוותים וסילופים, אך בפועל, בדרך זו נעשתה האמונה בבורא העולם לנחלת האנושות כולה.

כך ניצחה לבסוף האמת. אותו חלק כלל-אנושי בדת ישראל אכן הגיע לתודעת האנושות כולה. איננו עוד מעטים באמונתנו בה' אחד. העולם כולו כבר התנער מן האלילות והגיע להכרה ברעיון האחדות האלוקית.

ממלכת כוהנים

מובן שאיננו זקוקים לתמיכת העולם באמונתנו, אלא שיש גם לנו עניין בזה. בהר-סיני נצטווינו להביא את רעיון 'שבע מצוות בני-נח' לתודעת כל בני-האנוש. זה גם חלק מהייעוד הצפוי להתקיים בימות המשיח. אחד הדברים שהמשיח אמור לעשות הוא "לתקן את העולם כולו לעבוד את ה' ביחד", כדברי הרמב"ם. ככל שהאנושות נעשית בשלה יותר לרעיון זה, אנו מבינים שזמן ביאת המשיח מתקרב והולך (כדאי לעיין ברמב"ם הלכות מלכים פרק יא, בנוסח הבלתי-מצונזר, על תפקיד הדתות האחרות ב'יישור הדרך' למלך המשיח).

לנו, היהודים, נועד תפקיד מרכזי בהכנת העולם לייעודו. מחובתנו להביא את 'שבע מצוות בני-נח' לכל האנושות כולה, כחלק מתפקידנו להיות "ממלכת כוהנים וגוי קדוש". כשם שהכוהנים בעם-ישראל תפקידם להקרין ערכי קדושה ורוחניות על כל העם, כך תפקידו של העם היהודי להיות אור לגויים במובן הרוחני.

זו המשמעות האמיתית של היותנו 'עם-סגולה'. אין כאן התנשאות, חלילה, אלא מחוייבות-יתר לערכים, לקדושה ולרוחניות. זו תביעה מעצמנו והכרה בתפקיד הכבד המוטל עלינו. עלינו להקרין את ערכי האמונה לעולם כולו ולהכינו לגאולתו השלמה בקרוב ממש.