ל"ג בעומר בראי תורת החסידות

לכבוד הילולת התנא האלוקי רבי שמעון בר יוחאי, נביא כאן כמה סיפורים קצרים ואמרות קודש מיוחדות מרבותינו נשיאינו על רשב"י.

כבוד קדושת רבי ישראל הבעל שם טוב:

לבעש"ט הקדוש ישנו קשר מיוחד לרשב"י, כמובא במקורות רבים, וזאת משום שרבו של הבעל שם טוב היה הנביא אחיה השילוני [שהגיע מגן עדן ללמד אותו תורה, מתאריך ח"י אלול בגיל 26, ועד גיל 36 בח"י אלול - שאז סיים ללמד אותו את כל התורה ע"פ הפנימיות - ראה באריכות מקורות רבים לכך, בספר התולדות על רבי ישראל הבעל שם טוב, וכן בספר "גנזי נסתרות"]. 

ולנביא אחיה השילוני היה קשר מיוחד עם רשב"י, כמובא בספרים הקדושים שהייתה להם שייכות נשמתית (כמו שכתב רבי חיים ויטאל בספר הגלגולים), וזה גם מרומז בגמרא (תלמוד ירושלמי פ"ט ה"ב) - שרשב"י אמר שהוא יכול לפטור את כל העולם מן הדין אם יצטרף איתו אחיה השילוני.

וגם בניגון המיוחד על רשב"י מובא: "מקום בחר בשמיא - עם הנביא אחיה".

כ"ק הרב המגיד ממעזריטש:

מסופר בשם הרבי הריי"צ, שבזמן מאסרו של אדמו"ר הזקן בעל התניא, אחד החסידים המקושרים לרבי היה מתענה מדי יום ומתפלל לשחרורו. ואז, בליל י"ט כסלו, התגלה אליו רבי מנחם מענדל מויטבסק, וגילה לו שבאותו זמן, הרב המגיד מעזריטש אמר תורה בהיכל שלו בגן עדן, כי י"ט כסלו הוא יום ההילולא שלו, והבעל שם טוב הקדוש ישב מימינו, והאר"י הקדוש ישב משמאלו.

לאחר שסיים הרב המגיד את דברי תורתו, פרץ בבכי ואמר:

"תלמידי ר' זלמן יושב במאסר, וכל החסידות בסכנה, מבקש אני את כולם לעשות לו טובה" - ואז הגיע רבי שמעון בר יוחאי, הושיב בית דין של הצדיקים, ויצא פסק הדין שצריך לשחרר את בעל התניא, ואכן, כך היה, בעל התניא השתחרר עוד באותו יום...

[מקור - ראה שמועות וסיפורים ח"ג, עמ' 162-164, וראה אוצר סיפורי חב"ד חט"ו, עמ' 251, שסיפר זאת המשפיע הנודע ר' ניסן נמענוב בשם החסיד הרב יחזקאל פייגין הי"ד, מפי כבוד קדושת אדמו"ר הריי"צ]

כ"ק אדמו"ר הזקן רבי שניאור זלמן בעל התניא:

מובא בשם בעל התניא שאמר שעבור הנשמות הגבוהות - כמו רשב"י - בית המקדש כלל לא נחרב!

[זאת אומרת שנשמות ענקיות אלו, קיבלו את הגילויים האלוקיים האינסופיים שהיו בזמן בית המקדש, גם לאחר שהוא נחרב, ולכן, בשבילן, הוא לא נחרב].

כ"ק אדמו"ר האמצעי:

מובא על אדמו"ר האמצעי שההסתלקות שלו הייתה באותו אופן כמו ההסתלקות של רשב"י - דהיינו תוך כדי אמירת תורה, וגם הוא, כמו רשב"י, הסתלק באמירת המילה "חיים" ...

כ"ק אדמו"ר הצמח צדק - רבי מנחם מענדל:

מובא בשמו, שישנם כמה שלבים בהתגלות פנימיות התורה -

רשב"י פתח את הצינור וגילה את ה"פשט שבסוד", לאחר מכן הגיע האר"י הקדוש וגילה את ה"רמז שבסוד", לאחר מכן הבעל שם טוב הקדוש גילה את "דרוש שבסוד", והמלך המשיח יגלה את ה"סוד שבסוד" [שבפשטות זה קאי על כל תורת חסידות חב"ד ובפרט על תורת הרבי].

כ"ק אדמו"ר המהר"ש - רבינו שמואל:

יש שייכות מיוחדת לרשב"י לרבי מהר"ש, שמתבטאת ביו היתר, בכך שאם אנו סופרים ל"ג ימים מחג השבועות, לתוך ימי ספירת העומר, אנו מגיעים ליום ב' אייר - יום הולדת הרבי מהר"ש...

ענין זה מובא בכמה מקומות.

הרבי הרש"ב - רבי שלום דובער:

בספר המאמרים תרס"ו (עמ' רי"ט) מובא של"ג בעומר הינו "מתן תורה של פנימיות התורה"!

ועוד הוא כותב שם: "כי הרשב"י היה נשמתו מבחינת אצילות עצמו מבלי הסתר... והיה כבן דידע בכל רזין דביתא, וחפיש בגניזא בבחינת האורות דאצילות, והאורות סתומים שלמעלה מאצילות כו'"...

כ"ק הרבי הריי"צ - רבי יוסף יצחק חמיו של הרבי מלך המשיח שליט"א:

"יש לנו טענה כלפי הרשב"י, הוא הרי לקח על עצמו עד ביאת המשיח, ועמדו לרשותו התנאים והאמוראים, הגאונים, הרביים של חב"ד, ושאר הרביים וגאוני התורה - היה לו צבא טוב..." [ספר השיחות בלה"ק, שנת ה'תש"ד, עמ' קי"ד]. ועוד מובא בשמו: "רשב"י הוא רבי שמח, הוא לקח על עצמו את כל מה שמחסירים היהודים... [דהיינו את כל החסרונות בעבודת ה' וכו'].

הרבי מלך המשיח שליט"א:

"על ידי רבי שמעון בר יוחאי היה גילוי פנימיות התורה... ועיקר הגילוי היה ביום הסתלקותו - נשמתא דנשמתא דאורייתא... עד שעל ידי כתיבת דברים אלו (בספר הזוהר), הרי זה נתגלה אחר כך לכל בני ישראל... בהבנה והשגה... בחכמה בינה ודעת... מעין ובדוגמא דגילוי פנימיות התורה לעתיד לבא.

בנוסף לזה, רבי שמעון בר יוחאי גם חיבר את פנימיות התורה עם נגלה דתורה... ויש לומר שבכח זה הוא פעל גם את הכח לגילוי אלוקות... בכל העולם כולו, כמאמר שלו: "יכול אני לפטור את כל העולם כולו מן הדין" - שהוא יכול לפטור את כל העולם - מלשון העלם והסתר - מן הדין, כולל דין הגלות".

בשורות טובות, גילוי משיח עכשיו, ושנחגוג עם רשב"י בבית המקדש תיכף ומיד ממש!