ט"ו באב: "כתיבה וחתימה טובה, לשנה טובה ומתוקה"

לא היו ימים טובים לישראל כט"ו באב

אמר רבן שמעון בן גמליאל לא היו ימים טובים לישראל כחמשה עשר באב וכיום הכפורים שבהן בנות ירושלם יוצאות בכלי לבן שאולין שלא לבייש את מי שאין לו כל הכלים טעונין טבילה.

ובנות ירושלים יוצאות וחולות בכרמים ומה היו אומרות בחור שא נא עיניך וראה מה אתה בורר לך אל תתן עיניך בנוי תן עיניך במשפחה (משלי ל"א) שקר החן והבל היופי אשה יראת ה' היא תתהלל.

ואומר תנו לה מפרי ידיה ויהללוה בשערים מעשיה וכן הוא אומר (שיר ג') צאינה וראינה בנות ציון במלך שלמה בעטרה שעטרה לו אמו ביום חתונתו וביום שמחת לבו ביום חתונתו זו מתן תורה וביום שמחת לבו זה בנין בית המקדש שיבנה במהרה בימינו אמן. (משנה מסכת תענית פרק ד משנה ח)

"יום שהותרו השבטים לבוא זה בזה"

..נסתיים האיסור ד"לא תסוב נחלה ממטה למטה אחר", דהחידוש בזה הוא "שהותרו כו" מביא לעילוי ומעלה בהכניסה (והתיישבות) בארץ ולכן עשאוהו יו"ט.

והביאור בזה: כל זמן שהי' האיסור ד"לא תסוב נחלה גו'", כל חלק בא"י הוכרח לישאר ברשות השבט שאליו נחלק מלכתחילה. הנה: בנוגע לחלק זה לא הייתה בעלות שלימה (הוא לא יכל להסיבו לשבט אחר).

כשבטל האיסור חלה בעלות שלמה בחלקו וכאו"א ראוי לבעלות בכל א"י. ובמילא מובן ששלימות הכניסה לא"י , באופן שישנה בעלות בשלימות וראוי לבעלותו של כוא"א מישראל על כללות א"י, נתגלתה בשעה ש"הותרו שבטים לבוא זה בזה". (לקו"ש חכ"ד ע' 51 ואילך)

מהלכות ומנהגי חמשה עשר באב

סיומים: היות שעד חמשה עשר באב הוא המשך לתשעה באב - הרי אם משיח יתעכב ח"ו בימים הבאים - מציעים, שימשיכו בעריכת "סיומים" גם בימים שלאחרי זה, עד חמשה עשר באב, ועד בכלל . ולתת נתינה לצדקה, ולקבל החלטות טובות להוסיף בכל עניני תורה ומצוות ובכל ענינים טובים . כל א' מישראל צריך לעשות כל התלוי בו שמיד בתחילת ובראשית היום יהי' ניכר ש"לא היו ימים טובים לישראל כחמשה עשר באב כו' "כמבואר ענינו גם בהלכה שמט"ו ואילך צ"ל הוספה בלימוד התורה וכו' .

התוועדויות: כדאי שיעשו בכל מקום ומקום התוועדות גדולה בשמחה גדולה, [באכילה ושתי' עד לסעודה] בהתאם לכך ש"לא היו ימים טובים לישראל כחמשה עשר באב", עד לשמחה הכי גדולה, בדוגמת שמחת נישואין . להוסיף ולהרבות בהתוועדויות של שמחה בהתחלת היום, במשך היום, בסיום היום ובמוצאי היום , כולל גם ההמשך והשלימות בימים הסמוכים , ובאם יהי' צורך - אפשר להשלים ולערוך התוועדות בשבת שלאח"ז .

להוסיף בלימוד: בהתוועדויות אלו יעודדו ויחזקו איש את רעהו להוסיף בלימוד התורה, "מכאן ואילך דמוסיף יוסיף", "מוסיף לילות על הימים לעסוק בתורה יוסיף חיים על חייו" - להוסיף הן בנגלה דתורה והן בפנימיות התורה .

תהיה הוספה באריכות ימים: ההכרזה ופרסום בנוגע להוספה בלימוד התורה ]בלילה[ צ"ל בהדגשה - עם הוספה שעי"ז "יוסיף חיים על חייו", היינו שישנה ההבטחה דתורת אמת, שעי"ז יתוסף אריכות ימים בפשטות אצל המוסיף בלימוד התורה!

פתיחת שיעורי תורה חדשים: כדאי לנצל את ההוראה מחמשה עשר באב - להוסיף במיוחד בשיעורי תורה ברבים, ע"י יסוד שיעורים חדשים במקומות שעדיין לא קיים בהם שיעור, ולחזק ולהרחיב השיעורים שכבר קיימים.

כתיבה וחתימה טובה: לאחרי חמשה עשר באב - יש לברך גם בברכת כתיבה וחתימה טובה, כנהוג בכמה וכמה מקומות שמחמשה עשר באב ואילך מברכים ברכת כתיבה וחתימה טובה.

יום התוועדות

מנהג ישראל בכו"כ מקומות שבחמשה עשר באב מתאספים יחדיו להתוועדות. וטעם הדבר - מכיון שחמשה עשר באב נקרא בשם יו"ט, "לא היו ימים טובים לישראל כחמשה עשר באב", וביו"ט נוהגים להתאסף יחדיו כפי שמצינו בנוגע לשמחת יו"ט "הוא ובניו ואשתו ובני בניו וכל הנלוים עליו", כולל גם "להאכיל לגר ליתום ולאלמנה עם שאר העניים כו"', וכידוע ש"עיקר השמחה הוא . . שמשתוקק לשמח אחרים דוקא, ולא שישמה הוא בלבד". ובפרט כאשר מקשרים אסיפה והתוועדות זו עם ענין של "משתה" - במכ"ש וק"ו מדברי הרמ"א בסיום פירושו ("מפה") לשולחן ערוך חלק אורח- חיים: "וטוב לב משתה תמיד" , ועאכו"כ ב"ימים טובים", כבנדו"ד, חמשה עשר באב. (שיחת חמשה עשר באב ה'תשמ"ז, התוועדויות תשמ"ז כרך ד' ע' 194)