האגודה למען הגאולה האמיתית והשלמה

ספיישל סוכות • ליקוט הלכות ומנהגי החג בשפה ברורה // לקריאה

חגים ומועדים

הרב זמרוני ציק 70 צפיות 0

ספיישל סוכות • ליקוט הלכות ומנהגי החג בשפה ברורה // לקריאה

למה יושבים בסוכה, מה זה "האושפיזין החסידיים" ומה עושים ב"הושענא רבה" ועוד • הרב זמרוני זליג ציק מגיש ליקוט הלכות ומנהגי חג הסוכות בשפה ברורה ופשוטה בטעם של ימות המשיח • מטרת הליקוט והעריכה, לרענן ולא לפסוק הלכות. בכל שאלה יש לפנות לרב מורה הוראה • הכתבה המלאה

"בסוכות תשבו שבעת ימים למען ידעו דורותיכם כי בסוכות הושבתי את בני ישראל בהוציאי אותם מארץ מצרים". (ויקרא, אמור כ"ג, כו-כח)
הם היו ענני הכבוד שהקיפם בהם לצל, לבל יכה בהם שרב ושמש ודוגמא לזה צונו לעשות סוכות העשויות לצל, כדי שנזכיר נפלאותיו ונוראותיו וכן צריך כל אדם לכוין בישיבתו בסוכה שיושב בה כדי לקיים מצות הקב"ה שצונו לישב בסוכה זכר ליצאת מצרים.
(שו"ע אדמו"ז הל’ סוכה סימן תרכה, סעיף א)

 

בליל החג, חובה לאכול בסוכה פת (חלה, לחם) לפחות בשיעור כזית, דהיינו 62 גרם.
ברכת "לישב בסוכה" מברכים רק על לחם או מיני מזונות יותר מכביצה, דהיינו 55 גרם.

 

• עשיית הסוכה:
עיקרה של הסוכה עשויה לצל ועל כן יש להקימה תחת כיפת השמים. סוכה תחת גג או אילן פסולה. (שו"ע אדמוה"ז הלכות סוכה, סימן תרכה, סעיף ב).

דפנות - סוכה העשויה משלוש דפנות עמידות - כשרה, אך מנהגנו לעשותה מארבע דפנות (ספר המנהגים). שיעורי מינימום של הדפנות הם: בגובה של 08 ס"מ מהקרקע וברוחב 65 ס"מ.

קישוט - אין מנהגינו לקשט את הסוכה (ספר המנהגים). אין הדבר כולל את תמונות רבותינו נשיאינו ובראשם תמונת הרבי שליט"א מלך המשיח, שעניינם הוא למעלה מקישוט ומקומם בסוכה.

הסיכוך - הנחת הסכך היא לאחר בניית הדפנות. מסככים בענפי עצים, שיחים או קנים, התלושים מן הקרקע (שו"ע אדמוה"ז הלכות סוכה, סימן תרכט, סעיף א).
מנהגנו להרבות מאוד בסכך (ספר המנהגים).

בדבר סכך לנצח - יש לדרוש תעודת כשרות, מההכשרים המהודרים בלבד.

מי שלא הספיק לעשות סוכה לפני החג, עושה את הסוכה בחול המועד, אפילו ביום האחרון. (שו"ע אדמוה"ז, הל’ סוכה סימן תרלז, סעיף א).

• הישיבה בסוכה:
"בסוכות תשבו שבעת ימים" ומכאן שכדרך שאדם דר כל השנה בביתו, כך עליו לדור בסוכה (שו"ע אדמוה"ז הלכות סוכה, סימן תרלט, סעיף ד).

נשים פטורות מן הסוכה, בהיותה מצוות עשה ש"הזמן גרמא". (שו"ע אדמוה"ז הלכות סוכה סימן תר"מ).

המהדרים - גם מים אין שותים חוץ לסוכה. (ספר המנהגים).

• האושפיזין:
עפ"י הזוהר, הנה בשבעת ימי חג הסוכות, באים לסוכתו של כל יהודי, מעולם העליון שבעת האושפיזין (האורחים): אברהם, יצחק ויעקב, משה אהרון יוסף ודוד (וגם שלמה).

וכנגדם האושפיזין החסידיים: הבעש"ט, המגיד ממעזריטש, אדמו"ר הזקן, אדמו"ר האמצעי, אדמו"ר הצמח צדק, אדמו"ר מהר"ש, אדמו"ר הרש"ב, אדמו"ר הריי"צ והרבי שליט"א מלך המשיח
(מעייני הישועה , ה’ת’נש"א, עמ’ 011).

• ארבעת המינים: (בעיקר עפ"י ספר מנהגים)
"ולקחתם לכם ביום הראשון פרי עץ הדר כפות תמרים וענף עץ עבות וערבי נחל וגו’" (ויקרא, אמור, כג, מ).

אתרוג - שיהיה שלם ללא שריטות וכתמים, שתהא מסורת על הפרדס שם גדל, שאינו "מורכב". ושיהא מראהו כמראה שעוה. מנהגינו לברך על אתרוג מקלבריא שבאיטליה.
לולב - לוקחים לולב אחד ושיהיה ישר ושאין חודו כפוף, ועלהו האמצעי סגור.
הדסה - לוקחים 3 הדסים שרוב אורכם משולש, דהיינו ששלשה עלים יוצאים מקו היקפי אחד ויש המוסיפים 3 או 4 או 21 או 31או 62 הדסים, (י"ג תשרי ה’תשנ"ב, שיחות ק’ ע’ 89)
ערבה - לוקחים 2 בדי ערבה. (שו"ע אדמוה"ז הלכות לולב סימן תרנ"א סעיף א)

במשך ימי חול המועד סוכות מחליפים את ההדסים והערבות, כולם או חלק מהם.

• איגוד הלולב: (עפ"י ספר מנהגים).
מהדרים לאגוד הלולב בסוכה בערב יום טוב. ומהדרים לאגוד בעצמם את הלולב.

משתדלים שהערבות לא יראו כל כך (אלא יהיו מכוסות ע"י ההדסים).

על הלולב עצמו עושים שתי כריכות, כאשר משתדלים ששתי כריכות אלה תהיינו מכוסות בההדסים וערבות. גם כריכה העליונה, מקצתה עכ"פ.

נוסף על שתי כריכות הנ"ל - אוגדים את הלולב וההדסים והערבות יחד, ע"י שלוש כריכות, ושיהיו בתוך טפח אחד - נמצא סך הכל חמש כריכות.

 

• זמן שמחתנו:
ג’ פעמים נאמר בתורה הציווי לשמוח בחג הסוכות: "ושמחת בחגך", "והיית אך שמח", "ושמחתם לפני ה’ אלוקיכם שבעת ימים" עד שקראוהו חז"ל "זמן שמחתנו". ושמחה יתרה הייתה במקדש בלילות חג הסוכות הנקראת "שמחת בית השואבה", לרגל מצוות ניסוך המים. גם כיום מבטאת "שמחת בית השואבה" את השמחה בטהרתה, של יהודי השמח בציווי הקב"ה, ובפרט משאנו נמצאים בזמן הגאולה.

שמחת בית השואבה, מתחילה מיד עם כניסת החג. רוקדים מידי לילה בחג הסוכות, כאשר בלילות חול המועד מצרפים לשמחה תזמורת. (כנהוג בשכונת המלך בניו יורק).

 

• נטילת לולב: (עפ"י ספר המנהגים)
משכימים ומקדימין לקיים מצות לולב. בפרט בפעם הראשונה.
בעת הברכה והנענועים, שדרת הלולב צריכה להיות כנגד פני המברך.
מחזיקים ביד ימין את הלולב ועימו ההדסים והערבות (ללא האתרוג), ומברכים: "ברוך אתה א-דני א-להינו מלך העולם, אשר קידשנו במצוותיו וציוונו על נטילת לולב".

לאחר הברכה נוטלים את האתרוג ביד שמאל, מחברים אותו ללולב ועורכים את הנענועים.

לנטילת הלולב בפעם הראשונה, הנה לאחר הברכה על "נטילת לולב", מברכים ש"החיינו", כאשר נוטלים את האתרוג ביד שמאל ומתחילים בברכה, ולסיומה - מחברים את האתרוג והלולב ועורכים את הנענועים.
את הלולב מחברים לשליש העליון של האתרוג, אשר אוחזו באלכסון.

הנענועים: דרום וצפון - לקרן דרומית מזרחית, קרן צפונית מזרחית. למזרח - לאמצע המזרח. למעלה בהובאה מורדים תחילה מעט "המשכה בעולם", ואח"כ מביאים אל החזה. למטה - בהובאה מעלים תחילה מעט "העלאת העולם", ואח"כ מביאים אל החזה. מערב - שתי פעמים הראשונות לקרן מערבית דרומית. בפעם השלישית - לאמצע מערב.

במשך כל הנענועים האתרוג מכוסה בידו - לבד בנענוע האחרון שמגלהו קצת.

• הושענות: כל ימי הסוכות מיד לאחר סיום אמירת ה"הלל", קודם לקדיש-שלם, מוצאים ספר התורה לתיבה ואומרים "הושענות". בכל יום מקיף את התיבה פעם אחת עם הלולב ואומרים הושענא אחת. (סידור אדמוה"ז).

• חול המועד

איסור מלאכה: קדושת חול המועד מגבילה את המלאכות המותרות כדלהלן:
א. לצורכי החג בלבד
ב. אי-עשייתה יגרום הפסד ממשי לאדם. בכל מצב שונה, יש לפנות לרב מורה הוראה.

תפילות חול המועד: מוסיפים "יעלה ויבוא" בתפילות עמידה ובברכת המזון.

אין מניחים תפילין בחול המועד.

הושענא רבה: בתיקון ליל הושענא רבה, יום שלישי אור לכ"א תשרי, אומרים את ספר דברים ומשעת חצות אומרים את ספר תהילים.

ביום הושענא רבה, קודם הלל, מסירים את 2 הכריכות אשר על הלולב ואז נשארים אלא ג’ כריכות המאגדים את הלולב ההדסים והערבות יחד. (ספר המנהגים).

בעת ההושענות מקיפים את התיבה 7 פעמים ואומרים את שבע ההושענות כמופיע בסידור.

•שמיני עצרת- שמחת תורה:

להקפות יוצאים לשמח בבתי הכנסת ולאחר מכן חוזרים לעריכת ה"הקפות". (כנהוג אצל הרבי שליט"א מלך המשיח)

לאחר קריאת התורה אומרים "יזכור". (סידור תהילת ה’).

מדיני יו"ט: אין להדליק אש חדשה, אבל מותר להעביר אש מאש קיימת.


יו"ל ע"י בית כנסת חב"ד-ליובאוויטש המרכזי שע"י בית חב"ד בת ים, עיר הגאולה. שד’ העצמאות 76. ת.ד. 4803. טל’ 03-506-0728
ליקוט ועריכה: הרב זמרוני ציק

תגובות

הוספת תגובה חדשה

בתהליך...