הרב הרטמן: לא כל חב"ד זה ליובאוויטש

הרב רפאל צבי הרטמן מבית שמש, דור שביעי בארץ, נצר למשפחת אדמו"ר האמצעי ששלח את חסידי ליובאוויטש לחברון, מדייק שברמז עבה, שהיו כמה "פיצולים" פנימיים בחב"ד מאז תקופת אדמו"ר האמצעי, שבזמנו חב"ד נחלקה לשתי חסידויות, וגם אחרי הסתלקות אדמו"ר הצמח צדק חב"ד התפצלה שוב לכמה חסידויות, שכולן חב"ד, אבל בליובאוויטש, רק משם שם נמשכה ההנהגה עד היום, והרבי שליט"א מלך המשיח מדייק בריבוי מקומות שאנו, חסידי ליובאוויטש, מתנהגים בהנהגות ליובאוויטש, ולומדים את תורת חב"ד.

עיקר ההדגשה בליובאוויטש בשלושת הדורות האחרונים, מאז הרבי הרש"ב, שהרבי - הוא המשיח.
נוסף למה שאומר כאן הרב הרטמן, הרב זלמן לנדא מספר פעמים רבות על כך שסבא שלו, הרב יעקב לנדא, הרב הראשון והמפורסם של העיר בני ברק שהחדיר בה את הקדושה ושמר במסירות נפש על קדושת השבת והכשרות בעיר, עלה לארץ לאחר הסתלקות הרבי הרש"ב, אשר שם, בליובאוויטש, הרב לנדא היה רב העיר, הדיין, והפוסק, והרבי הרש"ב סמך עליו בכל.

הרב יעקב לנדא אמר לא פעם לנכדו - הרב זלמן לנדא, שבתקופה שהיה בליובאוויטש ליד הרבי הרש"ב, הוא היה בטוח לגמרי שהרבי הרש"ב הוא המשיח. וגם, הרבי הרש"ב רמז זאת על עצמו כמה פעמים בכמה אופנים.

ולגבי הרבי הקודם, הרבי שליט"א אמר על הרבי הקודם שהוא המשיח עוד בתקופת נשיאותו של הרבי הקודם, וביתר שאת לאחרי ההסתלקות.

לגבי דורנו, הדור השלישי מהרבי הרש"ב (ימות המשיח שלושה דורות, סנהדרין צ"ט), הרבי שליט"א מלך המשיח אמר שאין הסתלקות, ועודד את הפסק דין שהוא המשיח, ועודד את קריאת יחי אדוננו אלפי פעמים.

הרבי שליט"א מלך המשיח מדבר הרבה מאד פעמים על שלוש תקופות שבהן מגיע המשיח, שכולן נכללות בראשי תיבות "מיד", כגון מיד ראשי תיבות של "משה, ישראל (הבעש"ט), ודוד", או "משה, יהושע, ודורם", ובמיוחד הערה 148 בדבר מלכות פרשת משפטים, ש"מיד" בסדר הקירבה אלינו, מ' - משיח מנחם שמו, י' - שני שמותיו של הרבי (הקודם), ו-ד', שמו השני של אדמונ"ע.

ויש אולי לבאר, שבגמרא, סנהדרין צ"ט, מופיע כמה אפשריות לתקופת "ימות המשיח", אחד האמוראים אומר ש"ימות המשיח" ארבעים שנה, אמורא שני אומר - שבעים שנה, ודעת "רבי", "רבינו הקדוש", רבי יהודה הנשיא, שימות המשיח "בשלושה דורות".

ולפי דעת רבינו הקדוש שליט"א מלך המשיח, שהולך לפי דעת "רבינו הקדוש" בגמרא בנושא המשיח, (ובנושא ביטול ד' התעניות), ומסביר שלא מת, ומסביר שתלמידיו אמרו על מי שיאמר "מת רבי" ידקר בחרב, ומסביר שרבי היה בא אחרי (כביכול) הסתלקותו כל שבת, בגופו לביתו, ועושה כל מצוות של שבת בגשמיות, ומסביר ש"אם מן חייא הוא" (אם המשיח מאותם שחיים עכשיו, רש"י), "היינו רבינו הקדוש", ומעולם לא מביא את דעת הגמרא "אם מן מתייא". 

וזה העניין של "ליובאוויטש" היום, שמחייב גם את כל חב"ד בכמה וכמה פסקי דין ע"י מאות רבנים שהוא "הנביא ומלך המשיח", והוא "חי וקיים בגוף גשמי".

ורמז לדבר, (רעיון ישן של הרב החסיד גדעון שרון), מיוסד על דברי הרבי שליט"א מלך המשיח בכמה מקומות, שהמאמר דא"ח הראשון שאומר רבי, הוא "פך השמן הרוחני" בו נמשח לכהן כנשיא ישראל, המשך לשלשלת בית דוד ושלמה, המשך ישיר להלל ורבן גמליאל והמהר"ל מפראג שרבותינו נשיאינו מיוחסים אליהם.

וזה בקשר לתחילת הלכות מלכים ומלך המשיח ברמב"ם, "ג' מצוות שנצטוו ישראל בכניסתן לארץ:

1. למנות להם מלך,

2. למחות את זרעו של עמלק,

3. לבנות את בית הבחירה.

וזה מתאים ל"דיבור המתחיל" של מאמרי דא"ח הראשונים של שלושלת הדורות האחרונים של רבותינו נשיאינו:

1. מאמר הראשון של הרבי הרש"ב: "כתר יתנו לך", ההכתרה, למנות מלך.

2. מאמר ראשון של הרבי הקודם: "ראשית גוים עמלק", מחיית זרעו של עמלק.

3. מאמר הראשון של הרבי שליט"א מלך המשיח: "באתי לגני" בבניין ביהמ"ק.

יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד!!