• ב"ה ימות המשיח!
  • י"א ניסן התשפ"ג (02.04.2023) פרשת צו

גם קורח צריך להכניס חוט בחור של המחט

חשבתם איך תמנעו את התאונה הבאה, או מה יגרום להחלטות שלכם להתבצע? ביאור מרתק של בעל התניא על חזונו של קורח, נותן לנו גישה מופלאה ומיוחדת לחיי היום-יום • טור לפרשת השבוע עם הרב יהודה גינזבורג שליח הרבי בחיפה
גם קורח צריך להכניס חוט בחור של המחט
עדכונים שוטפים בערוץ הגאולה בטלגרם

דו"ח התאונות בישראל קובע חד משמעית: תאונות רבות נגרמות כתוצאה מעקיפה לא אפשרית.

מסכימים?

היום אשתף אתכם בתובנה מרתקת במיוחד שלמדתי השבוע בספר 'לקוטי תורה' של אדמו"ר הזקן.

אבל רגע לפני זה, תנסו בבקשה לחשוב ולענות:

למה לדעתכם ראש הממשלה לשעבר לא הצליח לבנות קואליציה למרות שכולם רואים בו קוסם?

ומדוע ההחלטות הגדולות ביותר שלנו לא מיושמות כמו שחשבנו?

***

"ויקח קורח בן יצהר בן קהת בן לוי…", קורח מתחיל את המחלוקת הידועה ביותר על משה רבינו, שבסופה מצא את עצמו עם כל העושר שלו ומשפחתו מתחת לאדמה.

מה הוא רצה ולמה עכשיו? רק בשבוע שעבר ראינו את עונשם של המרגלים שלא עשו את מה שמשה ציווה אותם, והוא שוב מתחיל? 

והאם הוא באמת חשב שהוא יכול להחליף את משה או את אהרן?

מפרשים רבים בכל הדורות ענו על השאלה, והשבוע תהיה לכם תשובה מרתקת במיוחד:

דוד המלך אומר בספר התהלים (פרק קלד) "כַּשֶּׁמֶן הַטּוֹב עַל הָרֹאשׁ יֹרֵד עַל הַזָּקָן זְקַן אַהֲרֹן שֶׁיֹּרֵד עַל פִּי מִדּוֹתָיו". הכהן הגדול וכמוהו כל הכהנים, 

ולעומת זאת הלוויים הצטוו להיות קרחים "וְכֹה תַעֲשֶׂה לָהֶם . . וְהֶעֱבִירוּ תַעַר עַל כָּל בְּשָׂרָם וְכִבְּסוּ בִגְדֵיהֶם וְהִטֶּהָרוּ".

מי צריך בכלל זקן?

מתברר שיש שפע אלוקי גדול מאוד, שלא יכול לרדת לתוך העולם הזה. העולם מוגבל ואילו האור האלוקי הוא אין סופי.

מה עושים?

לקורח היה פתרון. 

הוא בנו של יצהר - שמן ("תירושך ויצהרך" = יין ושמן). בתור "הבן של" הוא יוכל לקבל את כל השפע ישירות אליו, וכך להיות בעצמו "גדול".

נכון, אצל אהרון אמנם השמן-השפע יורד באמצעות הזקן, אבל הוא, קרח הלוי שהוא גם 'קרח', יקבל את זה בפרוטקציה.

אבל אחרי שהוא שמע בסוף הפרשה הקודמת ש"ועשו להם ציצית", שחוטי הציצית הם הקדושים. את בד הטלית והציצית אפשר להשליך ואילו החוטים הם הם העיקר, הרי מתברר שאפשר להמשיך את השפע האלוקי של הטלית רק על ידי החוטים-השערות.

(דוגמא לדבר נמצאת בתורת החסידות במקום אחר - מכך שלגזור את השערות לא מכאיב, ואילו משיכה בשערה כואבת, כי המשיכה היא מהשורש, ולכן זה כואב, לעומת השערה שהיא רק חוט דק ומסמלת המשכה קטנה ובלתי-מורגשת).

מה עושים?

חשב קורח על פתרון הטלית שכולה תכלת. 

תכלת מלשון "תכלה" ו"כליון". הוא יהיה בדרגה רוחנית גבוהה של כליון והתכלות, ביטול ועלייה לקדושה, ואז אמר קורח למשה "טלית שכולה תכלת, נכון שהיא פטורה מחוטי הציצית"?

אבל מתברר שלא. אין דרכים עוקפות. צריך את החוטים כדי להמשיך את השפע.

בלשון החסידות - צריך לפתוח את הפתח "כחודו של מחט", לפחות לעשות מקום שבו ייכנס החוט, ואז השפע יימשך גם "כפתחו של אולם".

אבל אם לא עושים את ההשתדלות, את הצעד הקטן, את השערות והחוטים, את המעשים הקטנים, לא נוכל להגיע להישגים גבוהים.

וכשקורח הבין שהוא יישאר קרח לעולם, הוא חלק על משה ואהרון וביקש גם להיות כהן, עם זקן…

***

תכל'ס, ביאור מרתק על פי החסידות.

אבל מה יש לקחת מזה אלינו?

מההסתכלות שלי - שאת השפע הגדול אי אפשר להמשיך בלי פעולות קטנות, בלי היתכנות בדרכי הטבע, בלי משימות קטנות שדרכם מגיעים ליעדים גדולים.

אי אפשר לבנות ממשלה בלי אמון שמתבטא בפרטים הקטנים וביחס האישי.

אי אפשר לצפות לעקוף בכביש מבלי להתחשב בכל הפרטים איך לעקוף ומתי וגם אי אפשר להצליח בהחלטות גדולות על יעדים גדולים בלי למדוד אותם בחוטים ובמשימות קטנטנות.

ובמילים אחרות - אנחנו חייבים לעשות את ההשתדלות בדרכי הטבע ביום-יום, ורק כך נצליח בע"ה לקבל גם את השפע הגדול.

או איך שאומרים בעולם "אם לא תשלח טופס לוטו, לעולם לא תזכה".

***

השבוע נצא לימי שותפות בהרחבת מוסדות החינוך שלנו, והדרך להגיע ליעדים גדולים ולפתיחת מוסדות נוספים נמדדת ב'שערות', בחוטים ובפרטים הקטנים, בהשתדלות שלך ושלך, של כל אחד ואחת מאיתנו, לעשות כל שביכולתו, וביחד נצליח לבקוע את האתגרים ולהעמיד דורות של ילדי ישראל מחונכים בדרך ישראל-סבא, בדרך המורשת והגחלת היהודית שלא תיכבה לעד.

אני בטוח שתהיו איתנו, כי עם הרבה חוטים מחוברים - הרבה שותפים שחוברים יחד, החבל חזק מאוד!

תודה רבה ושבת שלום ומבורך!

בין הכוהנים ללויים

הדלק השבועי: להתלונן? למה רק עכשיו?!

תגובות

הוספת תגובה חדשה

בתהליך...