צמיחה בפרשה: כמה אמונה יש בנו!

פרשת בהר פותחת במצוות השמיטה. מצוות השמיטה מצווה אותנו לא לעבד את האדמה בזנה השביעית וגם להפקיר את כל היבול.

לא פשוט כלל וכלל,

דמיין לעצמך שמבשרים לך שמרגע זה אינך יכול לעבוד שנה שלמה.

אין משכורת, אין תעסוקה, תתמודד...

נכון, התורה מבטיחה שיהיו ניסים, אבל לכאורה זו בקשה מוגזמת מידי..

כיצד התורה מבקשת כזה דבר גדול, ועוד מאנשים פשוטים כחקלאים?

אלא, שמצוות השמיטה רוצה להראות לנו שאמונה היא לא משחק, זה עסק רציני!

התורה מצווה להאמין לא כאשר יש לנו שפנים בכובע, או קומבינות וקשרים מהצד...

התורה מצווה להאמין באמת, גם כאשר אנו לא רואים שום אפשרות בדרך הטבע...

אדרבה בדרך הטבע, אם לא נעבד את האדמה ונפקיר את היבול, לא תהיה לנו ולמשפחתנו פרנסה, כיצד וממה נחיה?

אלא, שהשם כביכול אומר "נשמה שלי, אני מאמין שאתה מאמין, אני מאמין שיש בך אמונה בדרגה גבוהה הרבה יותר ממה שאתה חושב"

שיש בך אמונה בדרגה של צדיקים שסומכים במאת האחוזים על השם,

שלמרות שאין שום הגיון או סיבה בדרך הטבע לראות מאין תבוא הישועה.

הישועה תבוא בזכות האמונה...

מצוות השמיטה שמה את הקלפים על השולחן, ומראה לנו לאיזו דרגה של אמונה אנו יכולים להגיע

אם "נתאמן על אמונה".

לא חכמה ללמוד ולדבר על אמונה, אבל בפועל כאשר מגיע ניסיון באחד הדברים המעצבנים, כמו בריאות שלום בית חינוך או פרנסה, פתאום נשברים כמו עלה נידף...

התורה אומרת שגם אם נהיה ללא עבודה שנה שלמה, השם בכבודו ובעצמו יפרנס אותנו.

מכאן רואים שהתורה היא תורה אלוקית, אף בן אדם לא היה יכול לבקש מאנשים לעזוב את פרנסתם בטענה שהוא ידאג להם...

אך בורא העולם ומנהיגו מבקש וגם דורש זאת, כי יש לו כיסוי לצ'קים.

יש בתוכנו פוטנציאל אמוני נעלה ביותר,

החובה והזכות שלנו היא לממש אותה ולהביא אותה לידי פועל, לתוך חיי היום יום ולסביבתנו...

שבת שלום,

אסף דפנה