ישבנו השבוע קבוצת ידידים לפגישה חשובה לגבי עניינים שעל הפרק.
אחד הנוכחים שכח כנראה להשתיק את הנייד והטלפון שלו רטט מספר פעמים מהודעות שהגיעו.
האמת שזה לא היה רק לא נעים לכולם לעצור ולחכות לו שיסיים לקרוא את ההודעות, זה הוציא אותו מריכוז לגמרי. וניתן לומר שהוא פשוט 'לא היה בפגישה'.
***
לפני שישים וחמש שנים נרצח על-ידי מחבלים שמחה זילברשטרום, האח של הסבא שלי ז"ל. ואיך הסבא שלי ידע מזה? למחרת כשהוא חזר מהתפילה הוא קיבל את העיתון ואז זה נודע לו…
ולמה נזכרתי בזה?
כי בעבר אנשים חיו את החיים הטובים, והיו די מנותקים מהחדשות הגלובליות. ידעו עליהן מהעיתון או משיחות בין ידידים, ואילו היום כל מה שקורה קופץ לנו בנייד.
היום, לא צריך לחכות לסוף היום למהדורת החדשות, אפשר בכל רגע נתון לשמוע עליה, או לקרוא באחד מאתרי האינטרנט. ומי בכלל קורא עיתונים היום?
נראה לכם שמחוברים יותר? מסתבר שלהיפך, מתנתקים הרבה יותר.
מחקר שנעשה לאחרונה גילה שטלפון או הודעה באמצע עבודה מנתקים ומוציאים את האדם מריכוז למשך כעשרים דקות (!) עד שיחזור לריכוז מלא.
הוא גם גילה שאנשים היום מרוכזים בכלל פחות בעבודתם ויעילים פחות, והתקשורת פשוט "ניתקה" אותנו מהחיים עצמם.
אני רואה אנשים שיושבים לפגישה ומתעסקים עם הנייד. ולפעמים גם אני 'חוטא' בזה ונכנס לבית הכנסת עם נייד לא מכובה. ומי המנותק העיקרי? בעל הטלפון. הוא המפסיד הראשי.
***
בפרשת השבוע 'כי תשא' מסופר על שבירת לוחות הברית, ונתינת הלוחות השניות.
משה רבינו מבקש מהקדוש-ברוך-הוא "הראיני נא את כבודך" ונענה כי "לא תוכל לראות את פני.. וראית את אחורי". מה הוא ראה?
אומר רש"י שהקדוש ברוך הוא הראה לו את עצמו (כביכול) עטוף בטלית והראה לו "קשר של תפילין".
בשיחה נפלאה מסביר הרבי שליט"א מלך המשיח - לפי פנימיות העניינים - מה רצה השם להראות לו:
עם ישראל חטא בחטא חמור של חטא העגל שהוביל לשבירת הלוחות. ואיך סולחים לבני ישראל האהובים על חטא כזה חמור של עבודה זרה?
עם קשר של תפילין. בפרשת "שמע ישראל" נאמר "וראיתם אותו וזכרתם את כל מצוות ה'". איך לא מתנתקים? פשוט נשארים מחוברים וקשורים.
קשר התפילין של הראש מזכיר לנו שבעצם אנו קשורים לקדוש-ברוך-הוא, ועצם הזיכרון משאיר אותנו מחוברים, כדי שלא ניפול ונתנתק חלילה על ידי חטאים.
יהודי בעצם מחובר עם ה' 24/7/365 ואת הקשר הפנימי אי אפשר לנתק. צריך רק "להראות לו" ולגלות את הקשר, ואז הוא נזכר שגם בחיי היום יום צריך להיות מקושרים ולא מנותקים.
***
בפרשה שלנו נאמר גם הציווי על שמירת השבת "שבת וינפש".
לא יודע מה אצלכם - אבל אצלי הניתוק מכל המדיה והתקשורת מוביל להתחברות פנימית, לקדוש ברוך הוא, לאמת האמיתית וכמובן… בני המשפחה (שצריכה להיות מרכז חיינו) מרוויחים מזה בכפליים.
כי התקשרות היא לא לתקשורת, זה חיבור לעצמנו.
לדעתי פשוט למצוא יותר זמן להתקשר, לא עם הטלפון, להתקשר לאמת, להתחבר לעצמנו ולבורא - וזה על ידי שמתנתקים.
לפני מספר שבועות הגיע לבית הכנסת שלנו יהודי בן 95+ שנולדה לו נינה והגיע להגיד תורה ולעשות 'קידוש'. במהלך הסעודה הוא דיבר וסיפר שמה שמשאיר אותו צעיר ברוחו ורענן, זה שהוא לא שומע ולא רואה חדשות.
"תשמעו לי" הוא אמר "אם אתם רוצים חיים ארוכים ומאושרים פשוט תתנתקו מהחדשות, תתרכזו בחיים עצמם ותראו שהכל הרבה יותר חיובי".
אז גם אם אתם יודעים מה קורה עכשיו בין רוסיה ואוקראינה, מה עם שיחות השלום עם איראן או מה הצעד הבא למניעת הגל השישי -
כדאי להיות מקושרים - לקשר של תפילין, לחיי האמת, לקשר האמיתי.
זה גם מה שביקש מאיתנו הרבי שליט"א מלך המשיח, להפוך את היום שלנו ל"יום גאולה פרטי", פשוט להתרומם ולראות איך חיי היום יום שלנו הם ברמה גבוהה יותר, מזוככת וגאולתית יותר, וזה יביא גם את הגאולה השלימה תיכף ומיד ממש!
תגובות