דולר של ברכה

מעשה בשליח של הרבי שליט"א מלך המשיח במרכז הארץ, המנהל בית חב"ד פעיל ומלא חיות. בתוך כל הפעילות, הקים גם חנות קטנה – חנות לדברים של יהדות: ספרים, מזוזות, חנוכיות, תשמישי קדושה ומוצרי חב"ד – מתוך מטרה להרחיב את הפצת המעיינות, כמתבקש מכל שליח.

אלא שבמשך תקופה ארוכה, החנות נותרה כמעט נטושה. השליח לא הספיק להשקיע בה: לא בפרסום, לא בסחורה, והעיקר – לא בזמן. בתוך שלל הפעילויות והעיסוקים, החנות נשארה מאחור. עד שיום אחד – משהו בו התעורר. הוא קיבל החלטה להשקיע. לקח סכום לא מבוטל מקופת בית חב"ד, סכום שיכול היה לשמש לצרכים דחופים וחשובים, ורכש סחורה חדשה עבור החנות.

עבר חודש. ועוד חודש. אבל האנשים – לא הגיעו. החנות נשארה שקטה כשהייתה. הכסף יצא, אבל הכנסות – אין. התחושה הייתה מתסכלת ומכבידה.

השליח ישב לכתוב לרבי שליט"א מלך המשיח. הוא שטח בפניו את מה שאירע: ההשקעה הכספית נועדה להרחבת הפצת המעיינות – אך בפועל, לא ניכרו פירות. המצב הכלכלי רק הלך והחמיר. כשסיים, הכניס את מכתבו באחד מכרכי אגרות הקודש – כרך ה'. הספר נפתח באגרת א'רסח, ובה נכתב: "מה שכתב שביחד עם . . פתחו עסק של . . הנני מסגיר פה מטבע מקופת כבוד־קדושת מורי־וחמי אדמו"ר זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע, אשר ישקיעו זה במסחרם הנ"ל, וידוע פתגם כבוד־קדושת מורי־וחמי על מאמר רבותינו־ז"ל כל הנוטל פרוטה מאיוב מתברך (- "שאינו נוגע הכמות, אפילו מטבע היותר קטנה, אפילו פרוטה, אבל מכיוון שפרוטה זו היא מ'איש תם וישר ירא אלוקים וסר מרע' - מתברך הנוטלה". מ.ל.) שזה גם־כן בנוגע לקופה הנ"ל, שאפילו פרוטה מביאה ברכה והצלחה בגשמיות ממש".

השליח שמח למקרא הברכה הגלויה. כשהראה את המכתב לאשתו, היא עוררה את תשומת ליבו: "ראה, פעמים רבות הרבי שליט"א מלך המשיח נותן ברכה – אבל מַתְנֶה אותה בזה שיעשו דבר מסוים, שיהיה כלי רוחני לברכה. אך כאן אין שום התנייה. כתוב פה בפשטות שיראו 'ברכה והצלחה בגשמיות' ממש'. בלי תנאים.

השליח נזכר בדולר שקיבל כמה חודשים קודם לכן, בעת כינוס שלוחי חב"ד העולמי (תשפ"ה) בחצר הרבי שליט"א מלך המשיח בניו-יורק – בחלוקת הדולרים לצדקה ביום ראשון. הדולר היה שמור עמו מאז.

הוא נסע לבנק, וביקש להפקיד את הדולר הזה לחשבון החנות. הפקידה הרימה גבה. "אדוני, רק העמלה של הפקדת מטבע חוץ תעלה לך יותר מהשווי של הדולר עצמו!". "ובכל זאת", עמד השליח על שלו, "אני מעוניין להפקיד את הדולר הזה".

הפקידה המשיכה ואמרה: "לפי כללי הבנק, אי אפשר להפקיד סכום של פחות מחמישה דולרים". השליח נסע ל-change ורכש ארבעה דולרים נוספים. הוא חזר לבנק והפקיד את הדולר של הרבי שליט"א מלך המשיח יחד עם ארבעת הדולרים הנוספים, לחשבון החנות.

מאותו רגע, הדברים השתנו. אנשים פנו אליו ברחוב, במכולת, בבית הכנסת, והתעניינו במוצרים. לקוחות נכנסו לחנות מדי יום – וקנו. זה קרה בלי שפרסם דבר, בעיצומן של ההכנות לפעילויות פורים, כשלא נותר לו זמן לשיווק. והחנות – פרחה.

מאז, החנות רק הולכת ומתפתחת. הברכה ניכרת. המחזור הכספי עולה. והכול – בזכות דולר אחד. דולר מהרבי שליט"א מלך המשיח. דולר עם אמונה.