נשמה מתעוררת בקאסול

לקראת ימי חג הפסח, הגיע ר' יוסף יצחק גנני, יחד עם רעייתו לשליחות בבית חב"ד בקאסול שבהודו. לאורך כל התקופה, יהודים רבים המגיעים לבית חב"ד זוכים לקבל הדרכה מפורטת כיצד ניתן כיום לכתוב לרבי שליט"א מלך המשיח ולקבל את ברכתו ועצמו באמצעות ה'אגרות קודש'.

כמובן שגם סיפורי מופת לא מעטים, מתגלגלים בין המטיילים. על סיפור שכזה, בו הם זכו לראות את הישועה מתקיימ תיכף ומיד, הוא מספר:

"בשבת קודש פרשת תזריע-מצורע, הגיעו לבית חב״ד שבקאסול, שבהודו, אם ובנה - יהודים תושבי ארץ הקודש, שהיו בעיצומו של טיול ארוך באזור. הם השתתפו בקבלת שבת יחד עם שאר המטיילים ובסעודת שבת המתקיימת בכל שבת בבית חב"ד בהשתתפות עשרות רבות, במסגרת האווירה החמה והיהודית שמאפיינת את בתי חב"ד ברחבי העולם.

בערב שבת, ממש זמן קצר לפני כניסת השבת, הבן ניגש לאמו בגילוי לב ושיתף אותה בהתלבטות קשה - במהלך הטיול הוא פגש נערה גויה, וכעת הוא מתכנן להינשא לה (היל"ת). אמו, ששמעה את הדברים בלב כבד, לא ידעה איך להגיב. אך היא קיוותה שהשבת הקרובה תביא עמה בשורות טובות.

נושא זה של הזהות היהודית וההקפדה על מניעת התבוללות, הינו נושא שלצערינו, עולה פעמים רבות בשיחות עם יהודים שלא למדו על כך, והצורך בהסברים מפורטים חשוב ביותר.

במהלך השבת קיימנו שיחות והתוועדויות רבות. ישבנו יחד ודיברנו לעומק על הנושא הכי בוער - הגאולה האמיתית והשלימה, זהותו של הרבי שליט"א מלך המשיח כגואל ישראל, והשליחות האישית של כל יהודי - להיות חלק מהמהפכה האלוקית שמובילה אותנו לקראת הגאולה בפועל ממש. דיברתי עם הבן עצמו על הערך של נשמה יהודית, על משמעות הנישואין בעם ישראל, ועל הכוח האדיר של הדור שלנו דווקא – דור הגאולה.

בצאת השבת, ניגשה האם לרעייתי השליחה, עיניה מלאות דמעות, לבה שבור. היא פרצה בבכי ואמרה בכאב: "הבן שלי עומד להתבולל!". אשתי הציעה לה מיד לפנות לרבי שליט"א מלך המשיח באמצעות ה"אגרות קודש" ולבקש את ברכתו הק'. האם כתבה מכתב מרגש ופתוח, בו שפכה את לבה וביקשה ברכה וישועה לבנה.

כשהיא פתחה את הספר, היא מיד ראתה את התשובה המדהימה והמדויקת מהרבי שליט"א מלך המשיח, שתוכנה הוא: "בעזרת ה' עוד תגדל משפחתה ושתבשר טוב על כך".

בדיוק באותו רגע - ממש בזמן קריאת התשובה - חזר הבן לבית חב"ד, ניגש לאמו ואמר לה בפשטות ובנחישות:

"אמא, חשבתי על כל מה שהיה בשבת… הדיבורים, השירים, האווירה - זה נגע בי עמוק. אני רוצה שהילדים שלי יגדלו כיהודים, שיכירו את הרבי שליט"א, את מלך המשיח. החלטתי להיפרד מהגויה!

התגובה הייתה ספונטנית - בכי, חיבוקים, שירה של "יחי אדוננו", והתרגשות עזה. הרגשנו את יד ההשגחה והנוכחות האלוקית באופן מוחשי.

זה היה רגע של גאולה פרטית - ניצחון של הנשמה על היצר, של יהדות על ההתבוללות. וכל זה - בזכות ההתקשרות לרבי שליט"א מלך המשיח, והתשובה הברורה באגרות קודש.