ממה פחד המחבל?

את אותה שבת לא תשכח גברת לאה וויינשטיין לעולם. 'השבת השחורה'. כמו כל תושבי עוטף עזה, התעוררה גם היא לקול האזעקות שהוציאו את תושבי העוטף משלוותם, והכניסה את התושבים המבוהלים אל חדרי הממ"ד.

הגברת וויינשטיין היתה לבדה בביתה שבקיבוץ חולית. היא נאלצה לעבור שעות של אימה וחרדה, כשהיא נעולה בממ"ד…

בשמונה בבוקר הגיעה ההודעה המבהילה בקבוצת הוואסטאפ של היישוב: "מחבלים חדרו לקיבוץ!". כולם ננעלים בבתיהם באימה, אך את האמת כולם יודעים: אין הרבה מה לעשות כדי להתגונן מפני המחבלים הארורים.

כ-50 מחבלים חדרו לקיבוץ והחלו לעבור בית אחר בית, לפגוע בתושבים. כשנכנסו לבית וגילו שאנשיו נעולים בחדר הממ"ד, הם ירו על המנעולים, השליכו רימוני אש ואף שרפו בתים על יושביהם - הכל במטרה לגרום ליהודים לנוס מהאיזורים המוגנים וליפול ח"ו לידי מחבלי החמאס.

המחבלים הגיעו לרחוב בו מתגוררת גברת וויינשטיין. הם החלו להיכנס לבתים. בית ראשון, בית שני, והנה, תיכף הם מגיעים לבית שלה…

היא ממתינה בחרדה. כל שניה נראית כנצח. אך לאחר דקות ארוכות קולטת גברת וויינשטיין שמשהו מוזר התרחש כאן: המחבלים דילגו על הבית שלה! כן זו עובדה, בלי שום הסבר הגיוני מדוע החליטו לדלג על הבית…

החרדה הוקלה. אך עדיין היא לא יכולה לצאת מהממ"ד - המחבלים עדיין כאן.

השעות נוקפות והנה המחבלים חוזרים שוב ועוברים בית אחר בית. הנה הם נמצאים שני בתים לפניה, בית אחד לפניה, ו… בבית שאחריה! שוב דילגו המחבלים על הבית!

כשהגיעו כוחות צה"ל לקיבוץ בתחילת הצהריים, התנהלו קרבות להכרעת המחבלים. חלק מהקרבות התנהלו ממש ליד הבית שלה. גברת וויינשטיין שמעה את חיילי צה"ל כורזים בערבית למחבלים לפני שפתחו עליהם באש, ובפועל חיסלו את חוליית המחבלים - שישה במספר - ממש בבית שלידה. דקות ספורות אח"כ, הגיעו הכוחות לביתה וחילצו אותה בשלום אל מחוץ לקיבוץ.

15 מתושבי הקיבוץ ועוד שני עובדים זרים, נרצחו. שישה מבני הקיבוץ נלקחו בשבי. והיא יצאה ללא פגע! מדוע זכתה דווקא היא לשמירה והגנה שמיימית כזאת? גברת וויינשטיין לא ידעה את התשובה. זה נשאר דבר שאין לו שום הסבר. כמו הרבה דברים שעושה בורא עולם שאין לנו את הכח להסביר אותם…

אך דווקא ממש בשבועות האחרונים, גילתה גברת וויינשטיין את התשובה:

תושבי הקיבוץ פונו ליישובים אחרים, רחוקים מהמלחמה. לפני כשבועיים הגיעה גברת וויינשטיין לביתה שבחולית, לקחת דברים נחוצים. ואז היא מבחינה לפתע בדבר מוכר שמחייך אליה בכניסה לבית:

שנה שעברה, לפני פסח, קיבלה גברת וויינשטיין חבילת מצה שמורה מחסיד חב"ד. בתוך החבילה היתה גם תמונה של הרבי שליט"א מליובאוויטש מלך המשיח. הגברת לא ידעה כלל מיהו האיש שבתמונה, איך הרגישה שזה אדם צדיק ולא העזה לזרוק את התמונה לפח. היא החליטה לשים אותה על המראה בכניסה לבית.

כעת, היא עומדת בכניסה לביתה, מבחינה בתמונה ליד הכניסה, ומרגישה באופן בלתי מוסבר, שהרבי שליט"א מלך המשיח מסתכל עליה ומחייך מתוך התמונה…

ואז באחת הבזיק בתודעתה: "אני יודעת מי שמר עלי!"...