• ב"ה ימות המשיח!
  • י"ט כסלו התשפ"ד (02.12.2023) פרשת וישלח

יאיר אנסבכר: "עוצו עצה ותופר" ב770 ביטל את עצת המחבלים

ששרו ב770 בשמחת תורה עוצו עצה ותופר, הופרה עצתם. הרבי הוא "איתן", יסוד טבע. והבטיח מראש את הניצחון. הקב"ה רוצה לא רק שעם ישראל ינצח, אלא שהכל יבוא בצורה הכי מושלמת, הכי מסודרת, הכל מוכן, הכל ערוך לסעודה, הכל מתוקן, ורק צריך לראות את הדברים האלה בצורה הפשוטה
כל הידיעות מאתר הגאולה אצלכם בואצאפ

נאומו של ד"ר יאיר אנסבכר בכינוס השלוחים הארצי תשפ"ד.

ששרו ב770 "עוצו עצה", הופרה עצתם

והוא אומר לי, אתה יודע, אני שמעתי שאתה נוסע לרבי, אתה יודע שאני מסתובב הרבה שם, והייתי שם בשבת הזו, ואומר לי, אני לא שומר שבת, ולכן הייתי שם עם פלאפון פועל, ואני הראשון שנכנס ל770 ואמרתי לכולם שיש משהו בארץ.

אז החסידים התחילו לרקוד ולשיר במעגל, והם שרו "עוצו עצה ותופר".

אמרתי לו, מתיי זה היה בערך? אמר לי לא בערך. בדיוק. שלוש שעות אחרי שזה התחיל. והסביר לי איך זה עובד עם פער הזמנים וכו'.

אז אמרתי לו, שלוש שעות אחרי שזה התחיל, זה היה, כמו שאנחנו אומרים הוֹשַׁעְנָא לְשָׁלוֹשׁ שָׁעוֹת". ושמעתי שזה המנהג החסידי של חב"ד בכלל, לכתחילה לשיר את הניגון הזה, והבנתי שהרבי תמיד היה שר את זה שהיו עוסקים בעניני ארץ ישראל, זה לא סתם!!

הרבי הוא איש שחוץ מכל הגדולות והפאר שיש בו ועוד רגע נדבר על הענין הזה, הוא גם איש מלחמה. את המלחמה הזו הרשעים האלה זממו והכינו, אבל הקב"ה הכין והקדים תרופה למכה כבר הרבה לפני. אז הרבי הכין את הכל מראש, והחסידים הולכים ושרים את הניגון הזה, של עוצו עצה ותופר.

אז הרבי הכין את הכל מראש, והחסידים הולכים ושרים את הניגון הזה, של "עוצו עצה ותופר".

היתה עצה אחת שהם תכננו ח"ו, היה לא תהיה, וכבר הופרה עצתם, וכשהחסידים שרים את השיר הזה ומנגנים בכל הכח,

- ואתמול פגשנו איזה חסיד חב"ד ואומר לי – אני הייתי שם! (ב770 בשמחת תורה). אחר כך נסענו לסביון, ובסביון פגשנו עוד חסיד שאמר אני הייתי שם! ושם ב770 עדיין לא ידעו בדיוק מה קורה, אבל בתוך שמחת תורה שרו את הניגון הזה. ופעלו, שהעצה הזו הרעה כבר הופרה.

יותר מאברהם אבינו 

יש הקב"ה בעולם. והקב"ה סידר את הכל. והקב"ה טוב, והקב"ה אוהב אותנו, והקב"ה רוצה שיהיה הכי טוב, הכי יפה, שהכל יהיה פיקס, כמו שצריך.

ומה ההוכחה במציאות שהדבר הזה נכון? כי אתם כולם יהודים יראי שמים ומאמינים, מי בכלל צריך הוכחה. התשובה היא:

– זה הרבי.

יש עולם, שבתוך העולם יש דבר כזה שקוראים לו הרבי מליובאוויטש רואים אדם בשם הרבי מליובאוויטש שמצד אחד הוא אדם, ומצד שני הוא זכה למה שלא זכה אף בן אדם אחר. אנחנו כולנו מכירים את הרבי, יודעים, מה זה בן אדם שהוא כליל המעלות, מה אפשר לקחת מהרבי?

רואים כזה בנאדם כמו הרבי, שהוא שהוא באמת, בגוף גשמי רואים אותו, מזה מבינים שיש סדר בעולם.

מהפאר הזה. בן אדם שהוא פאר, מבינים שיש מי שמסדר את כל העולם.

אתם יודעים שכתוב שאברהם אבינו בדיוק בפרשות האלה, הוא הכיר את בוראו. איך הוא הכיר את בוראו וידע שיש השגחה? הוא יצא וראה את העולם.

אברהם אבינו היתה לו דרגה כזו שיכל לראות והוא היה השליח הראשון, כמו שהרבי כותב בספר השליחות, הוא ראה את הטבע של העולם, את הסדרים, הוא הבין שיש הקב"ה בורא לעולם.

אבל אנחנו זכינו למשהו הרבה יותר גדול מזה. יש לנו את הרבי. והרבי זה ההוכחה לא רק  שיש הקב"ה לעולם, אלא שיש הקב"ה מושלם!!

שאוהב אותנו!! ורוצה אותנו!! ובחר בנו!!

כאשר יש יהודי שאיכפת לו מכל יהודי בעולם, שכל דבר שקורה בעולם מיד מזיז אותו, ומיד הוא פועל איזו פעולה כדי להיטיב את מצב העולם, וזה מה שהוא עושה כל חייו, וכל כולו זו שלימות, ברוחניות, בגשמיות, והוא שולט על כל דבר, ומצודתו פרוסה על הכל. ואין כל רז או סוד שנסתר מפניו. ואת כל זה אתם יודעים הרבה יותר טוב ממני.

אנחנו פה במעוז חב"ד בלב לבו של הליובאוויטש אתם יודעים את זה יותר טוב!

אז בעולם כזה שיש הוכחה כזו ניצחת זה יסוד טבע, איתן טבע אמיתי שקוראים לו הרבי, וודאי יש מי שבורא את הרבי, וודאי שאותו אחד שבורא את הרבי רוצה לא רק שעם ישראל ינצח, אלא שהכל יבוא בצורה הכי מושלמת, הכי מסודרת, הכל מוכן, הכל ערוך לסעודה, הכל מתוקן, ורק צריך לראות את הדברים האלה בצורה הפשוטה.

הניצחון היה מוכן

אלה שרצו קדימה, זה מסירות נפש, זה מצויין, אבל זה לא מה שניצח. מה שניצח זה שאחרי שלוש שעות, שהחסידים התחילו לרקוד שם ב770 "עוצו עצה ותופר" הצבא חזר לסדר. הסדר מנצח.

אתה יכול להתפרע. האוייבים מתפרעים. השנאה מקלקלת את השורה. זה עושה הרבה רושם, אבל זה לא מנצח בסוף.

בסוף השיטה מנצחת. הסדר מנצח. לכן יש זמן שצריך להתארגן, מה שקוראים בצבא זמן יקר, ואז מגייסים. את מי מגייסים. למלחמה הרוחנית הזו כדי לקחת כל אחד ואחד מהנשמות של עם ישראל, מהלבבות של עם ישראל, ולטעת ולזרוע בו אמונה וביטחון ושמחה וחדווה, את מי?

את הקומנדו הנפשי של עם ישראל. זה אתם. זה חב"ד. חיילי בית דוד זה ראשי תיבות.

אז הדבר היפה בתוך המלחמה הזו, ואת זה אני אומר לכם, גם בתוך הצבא, ואיך אני יכול לדבר בביטחון כזה שהקב"ה כבר הכין לנו רפואה?

- זה הרבי. איך אתה יודע שהקב"ה הקדים רפואה למכה? כי אתה רואה, שהכלים כבר מוכנים. וזה פירוש חדש לפסוק " סוּס מוּכָן לְיוֹם מִלְחָמָה וּלְ-ה' הַתְּשׁוּעָה". מה הפירוש הפשוט? תתכונן. תכין את הסוס. אחרת אתה לא יכול לנצח. תכין את הסוס, ואז תהיה ישועה.

- לא!!

הכל זה ל-ה' הישועה. חלק מזה היא שהסוס כבר מוכן! הסוס מוכן ליום מלחמה?

– ל-ה' הישועה.

תדע לך, שיש לך כבר את הכל, הכלים כבר אצלך. הכל כבר קיים. הקב"ה ברא אותך, מקדמת דנא, לרגע הזה, למלחמה הזו. וכידוע, וגם זו אמירה חסידית,  שמגיעה מלחמה, המלך מוציא את כל האוצרות. מבזבזים, לא עושים חשבון. וזה מה שעושים עכשיו.

והאוצרות הכי יקרים והכי גדולים, זה אנחנו. זה היהודים. לא חלילה לבזבז במונחים של?... הכוונה היא להשתמש. להפעיל את זה, להפעיל את הכוחות. וזה בעצם מה שקורה עכשיו.

לא לעצור

הרבי אומר – עד הסוף. לא לעצור. למה? כשאתה עובר נקודה מסויימת, לא צריך לטהר כל חדר. לא צריך להגיע לכל מחילה וכל מנהרה. לא צריך.

ברגע שאתה עובר נקודה מסויימת והוא מבין שאתה רציני, הוא נשבר. ואז הם יוצאים עם התחתונים, כמו שאנחנו מכירים.

רק צריך לשבור את זה. ראינו את זה בכל המלחמות, יש נקודה של שבירה.

תמשיך!! הרבי אומר אל תעצור! אם לעצור זה סכנה. להמשיך!!

שמחה וביטחון

הרבי רוצה דבר אחד. הוא רצה להדליק את הנשמה של עם ישראל ולגרום לו לעם ישראל, להיות בשמחה ובביטחון.

הוא לא רוצה, כמו שכתוב בהלכה, אפילו תינוק אחד יבעת מותר לחלל שבת "שמא יבעת". כך בכתוב לגבי תינוק, מותר לשבור דלת, למרות שהתינוק בסדר, ואתה שואל אותו דרך הדלת

כמו שכל כך הרבה שאלנו, אנחנו, והרבה אחרים, מעבר לדלתות, "אתה בסדר"?, אתה בסדר"? עונה לך "כן. אני בסדר".למה זה כל כך חשוב לפתוח את הדלת? הוא בסדר!

אה, עד שאתה לא רואה אותו בעיניים, הוא לא בסדר. למה? ההלכה אומרת "שמא יבעת". אוליי הוא יפחד? נו, אז מה אם הוא יפחד. שלא יפחד. שיהיה חזק!!

 – לא.

הקב"ה רוצה שהיהודים לא רק ינצחו. הוא לא רוצה רק שאנחנו נעלה מעלה מעלה, בוודאות מוחלטת!! הוא רוצה שזה יהיה הכי טוב, הכי יפה, והוא לא רוצה שאף אחד יפחד!!  והוא לא רוצה שאף ילד יהודי יפחד! מי יעשה את זה? מי יעשה את זה? מי ירים את זה?

- "אין תעמולה שחוזרת ריקם". הרבי. 

בדרך כלל הרבי עונה לי שאני שואל

עכשיו אני גיבור גדול, אבל ביום שבת, בשמחת תורה שעוד לא הסתיימה וחייבים לנו עדיין הקפות שניות, הקב"ה משלם בהקפה, אז באמת בלילה, מצאנו את עצמנו במצב נפשי מאד קשה אחרי כל מה שראינו במהלך היום.

ואז, טוב, מגיע הבוקר, וצריכים להתפלל, ואני לא מצליח להתפלל. לא מצליח בשום פנים ואופן, ואז, (נראה לי אתם מכירים את הסיפור הזה. לספר שוב?), אז מה עושים שצריכים להתפלל, ולא רוצים,  

אפילו אני אומר לקב"ה לך תחפש לך פרייר אחר. אחרי מה שראינו. והאמת שעבר לי בראש, למה נזכרתי ברבי מרוז'ין, שאומר שלהאמין בקב"ה בתחילת הגאולה זה יהיה כמו לטפס על קיר חלק.

למה נזכרתי בו? כי היו לי בראש מחשבות נוראות ואיומות שאסור לחשוב מחשבות כאלו. כמו שהרבי מרוז'ין אומר שאולי זה הכל היה טעות. אוליי באמת זה הכל היה טעות. אוליי ח"ו ח"ו כל האמונה הזו היתה טעות, וכל האמונה והביטחון בקב"ה כל השנים האלו ח"ו היה טעות, אוליי ארץ ישראל וכל הענין הזה, זה הכל דימיונות. אוליי באמת לא. אוליי הכל דימיונות.

ועצם המחשבה הזו, שהיא אוליי המחשבה הכי נמוכה, הדיוטה הכי תחתונה שאפשר, זה הזכיר לי את הרבי מרוז'ין. הרבי מרוז'ין אומר שיבוא משיח צדקנו יהיו שלוש שעות הכי קשות, שאז להאמין ב-ה' ותורתו זה יהיה קשה כמו לטפס על קיר חלק.

ואז נזכרתי בזה אמרתי טוב. אז מה עושים. צריך לשלוח אגרת לרבי.

וכתבתי באגרות קודש. את המכתב הכי קצר שכתבתי בחיים שלי. כתבתי מה לעזאזל הולך פה מה אתה רוצה מאיתנו משהו כזה.

הרבי עונה לי שאני שואל. בדרך כלל.

שאני שואל אז הוא עונה תשובות, יש לי בזה הרבה סיפורים יפים.

קיוויתי שהרבי יגיד משהו מרגיע ומנחם, אל תדאג, זה בסדר. והרבי לא אמר שום דבר מהדברים האלה, הוא היה ככה. כמו גנרל רוסי. הוא אמר, כתב לי ככה:

"יהודי צריך להתפלל".  "ואם הוא לא מצליח להתפלל, ואין לו הרגש, ישים עצמו כאילו הוא איש אחר, והוא איש ישראל".

אני קורא את זה, בהתחלה התעצבנתי מהתשובה, מה זה הדבר הזה, אבל אחר כך זה נתן לי הרבה כח.

מה זה בעצם אומר. הרבי אומר ככה אני הבנתי את זה. "אתה עכשיו לא יאיר אנסבכר". שאתה יאיר אנסבכר, אז יש לך כל מיני ענינים, ולא רק זה, אתה כבר ראית כל מיני דברים, והמציאות שלך היא ספוגה בכאב. ובקושי ובכעס, אתה לא יכול להתפלל באמת.

אז תעזוב את זה. שים את זה בצד,  אתה עכשיו "איש ישראל" אתה מתחבר לכל עם ישראל, ובתור יהודי שבמקרה נמצא פה על הדשא בניר יצחק, בשעה הזו היעודה ובזמן הזה, אתה צריך להתפלל!!

אתה עכשיו חלק מעם ישראל, אתה "איש ישראל".

ובאמת התפללתי שם. וההרגשה היתה, שזה שינה משהו, ואתם יודעים, אנחנו הרי לא מתפעלים ממופתים, נכון?

אצל חסידים עצמם זה מתגלגל מתחת לשולחן, אבל התחיל לרדת גשם, בתפילה. וכל כך התרגשתי מזה, שהלכתי לכל החבר'ה מהלוט"ר, ואמרתי להם את הדבר הזה.

אמרתי להם אנחנו עכשיו "איש ישראל". אתה לא מאיר, ואתה לא בן לולו, ואתה לא חזי, ואתה לא אבשלום, ואתה לא מלול, כל אחד מאיתנו עכשיו, "איש ישראל", אנחנו נלחמים בשביל כל עם ישראל לא רק עכשיו, בכל מקומות שהם נמצאים, אלא בכלל, בכל המקומות.

הביאו אותנו לפה ברגע הזה, אנחנו נילחם, נעשה מה שצריך. והאמת שזה נותן הרבה כח.

שנגמר לך הכח, אתה מבין שאתה לא לבד, אתה בקצה, בחוד של איזה משהו מאד גדול. שעם ישראל כולו נמצא מאחוריך ודוחף אותך קדימה.

השליח בראיון: השנה נשארנו לפעול בארץ הקודש

משמיע להם לישראל: לקט מענות ממלך המשיח אודות הביטחון בארץ ישראל

תגובות

הוספת תגובה חדשה

בתהליך...