מלחמת המפרץ, פרק שביעי: המטח הגדול ביותר – 29 טילי פטריוט מול 9 טילי סקאד

כמובא בכתבות הקודמות, למרות ההפצצות הכבדות של בעלות הברית, נותר מערך שיגור הטילים העיראקי הנייד ללא שום פגיעה. מערך זה היה אחראי לכל שיגורי הטילים נגד ישראל. לאחר המטחים השלישי והרביעי, שבהם שוגר טיל אל-חוסיין אחד בלבד, היו שחשבו שיכולת השיגור העיראקית נפגעה, אולם המטח החמישי, שיתואר בכתבה זו, הראה את ההיפך הגמור.

מול מערך השיגור הזה עמדה מערכת הפטריוט, שכבר כשלה בשני מבחניה הקודמים (בטיל על רמת גן ובטיל על חיפה – כמובא בכתבות הקודמות), ואזרחי ישראל עמדו למעשה חסרי הגנה (בדרך הטבע) מול איום הטילים, ובמיוחד לאור העובדה שמערכת הבטחון הורתה שלא להשתמש במקלטים, אלא להסתגר ב"חדר האטום" שבתוך הבית, בשל החשש מהנשק הכימי. 

עובדות אלו ממחישות לנו את השמירה האלוקית על עם ישראל -  למרות שארה"ב כשלה בחיסול המשגרים, וגם מערכת הפטריוט הפגינה ביצועים גרועים, ואפילו במקלטים לא יכולנו להשתמש – האבדות שנגרמו מטילי האל-חוסיין היו קטנות מאוד ביחס להערכות הראשוניות.

המטח החמישי 

ביום ששי בערב, (י' שבט, 25 לינואר) בשעה 18:00, לאחר כניסת השבת, נורה לעבר ישראל המטח הגדול ביותר של טילי סקאד במשך המלחמה – 7 טילי סקאד לעבר אזור המרכז, ועוד שני טילים לעבר חיפה¹. 

באותו יום, היו פרוסות בישראל כבר 4 סוללות פטריוט – 3 בתל אביב, ואחת בחיפה².  מול המטח הכבד של טילי הסקאד שוגרו עשרות טילי פטריוט, במטח ההגנתי הגדול ביותר ששוגר במלחמה. 

על פי דברי מפקד חיל האוויר³ שוגרו 27 טילי פטריוט תקינים ועוד שני טילי פטריוט "עקרים" [דהיינו שהייתה להם תקלה שלא איפשרה להם להתפוצץ באוויר], ובסך הכל 29 טילי פטריוט. יש לזכור כי המלאי של כל סוללה שהגיעה לארץ כלל רק כמה עשרות טילים, ולכן מדובר במספר גדול מאוד של טילי פטריוט.

כותרות העיתונים ביום ראשון דיברו על הצלחה של טילי הפטריוט, אולם האמת הייתה שונה לחלוטין, כפי שיובא לקמן.

טילי הפטריוט מיירטים רק סקאד אחד

במטח זה של הטילים העיראקים, היה הרוג מפגיעת הטילים וכן פצועים רבים.  מהטיל שנפל ברמת גן (ברחוב קרייתי שבשכונת רמת חן) נהרג איתן גרונדלנד ז"ל, שהיה במקלט ביתו סמוך למקום נפילת הטיל, אולם ככל הנראה לא הספיק לסגור את הדלת, ובשל ההדף העצום נחבט בראשו ונהרג, הי"ד. 

בסיכום הסופי של צה"ל מובא שהיו במטח זה 67 פצועים, ושכולם היו רק בפגיעת הטיל ברמת גן⁴.

עוד עולה מהמסמכים של צה"ל, שכבר בדיווח הראשוני לרמטכ"ל ולשר הבטחון שהיו בחמ"ל של המצפ"ה [מוצב הפיקוד העליון], דווח על 5 טילים שנפלו מתוך 6 ששוגרו לעבר ישראל⁵. 

כבר מדיווח ראשוני זה מובן שרק טיל אחד יורט בהצלחה! 

על פי אותם מסמכים, למחרת המטח שוחח ראש אגף התכנון האלוף יתום עם הגנרל האמריקני מקארתי. הגנרל האמריקני בעצמו אמר לאלוף יותם, שהוא מודאג מאי ההצלחה של הפטריוט ליירט את הטילים, והאלוף יתום עדכן אותו, שבינתיים התברר שבתל אביב לבד נמצאו 6 "בורות" שנגרמו מנפילת הטיל, ולכן המסקנה היא שמעיראק שוגרו 8 טילים⁶. 

כמו כן התברר, אמר האלוף יותם לגנרל האמריקני, שרק ראש קרבי אחד מאלה ששוגרו לעבר תל אביב הושמד! 

ומאלה ששוגרו לעבר חיפה לא הושמד אף אחד⁷! 

עוד התברר, שחלק מטילי הפטריוט נורו מחוץ ל"מעטפת ההעסקה" של הטיל, וחלק נוסף מהם נורו למטרות שווא!

טילי הפטריוט פוגעים בקרקע

בהמשך דבריו, הוסיף האלוף יתום את הנתון המדהים הבא: "שלושה טילי פטריוט פגעו בקרקע"!

דהיינו ששלושה טילי פטריוט לא התפוצצו באוויר, אלא נפלו על הקרקע!

ממסמך צה"לי נוסף עולה, שגם בהתיעצות שנערכה בחדר הרמטכ"ל, ביחד עם סגנו, אמר להם מפקד חיל האוויר [שאחראי על הפעלת מערך הנ"מ ובכללו סוללות הפטריוט] שחלק מטילי הפטריוט פגעו בקרקע⁸! 

בהמשך נערך דיון הערכת מצב בפורום רחב יותר, בראשות הרמטכ"ל, ובו הוא ביקש מקצין ההנדסה הראשי של צה"ל, לעדכן היכן בדיוק נפלו הטילים, וכאן התגלה מידע מדהים נוסף. 

קצין הנדסה ראשי, תא"ל דותן, אמר שכחמש דקות לפני כן שוחח עם היחידה לסילוק פצצות של חיל ההנדסה, וקיבל ממנה מידע "המשנה את התמונה". לפי אותו מידע, בשני מקומות בהם היו "נפילות" בתל אביב – נמצאו שרידי פטריוט בלבד ללא שום שרידים של סקאד⁸!

אחד המקומות הללו היה מלון "דן פנורמה" הסמוך לחוף הים בתל אביב, והמקום השני שבו נמצאו שרידי פטריוט בלבד היה ברחוב עוזיאל 10 ברמת גן. לדברי קצין הנדסה ראשי "הטיל שפגע ברחוב עוזיאל הרס לחלוטין את הבנין"⁸! 

ובמלים אחרות, ע"פ הממצאים של אנשי ההנדסה של צה"ל, בשני מקומות ההרס והנזקים נגרמו רק מטילי הפטריוט - שפגעו במלון דן פנורמה, והרסו לגמרי עוד בנין ברח' עוזיאל בתל אביב!

דברים אלו שהותרו לפרסום בספרו של אל"מ גולן, הינם אישור רשמי (ככל הנראה ראשון מסוגו) לכך שאכן טילי הפטריוט פגעו בבנינים במהלך מלחמת המפרץ, והסבו להם נזק חמור עד כדי הרס.

גם בהמשך, בעדכון של פורום מטכ"ל, כמה ימים לאחר המטח, אמר מפקד חיל האוויר, שחייליו מצאו בעיות רבות בפטריוט – בתפעול שלו, בתוכנה, ובחומרה. 

התברר, למשל, שכאשר טיל הסקאד מתפרק, כל חלק שלו נחשב במחשב הפטריוט כמו טיל בפני עצמו. הפטריוט, הוסיף מפקד חיל האוויר, אינו פוגע תמיד בראש הקרבי, ואינו מנטרל אותו. כמו כן טילי פטריוט משוגרים נגד מטרות שווא, ובכלל זה מטרות בגובה נמוך – דבר הגורם לפגיעה של הפטריוט במבנים.

מדבריו של מפקד חיל האוויר הללו שוב עולה שאכן הפטריוט פגע בבנינים, וכאן גם מובאת אחת הסיבות לכך – משום שפטריוט זיהה בטעות מטרות שווא בגובה נמוך, ולכן טס במסלול נמוך ופגע במבנים⁹!

לדבריו, הליקויים נלמדו, וכבר הוכנסו שיפורים רבים. 

לאחר הנפילה ברמת גן, ביקר הרמטכ"ל בעיר ונפגש עם ראש העיר תא"ל (מיל') צבי בר ועוזריו. הרמטכ"ל אמר, בין היתר, כי לאחר שהפטריוט פגע בבתים, תוקנו מאפייניו, על מנת שלא ינסה ליירט את טיל הסקאד מתחת לגובה מסוים¹⁰.

כמה סקאדים יורטו?

למרות זאת, לדברי מפקד חיל האוויר, פגעו טילי הפטריוט בוודאות בחלק מהטילים⁸, וכאמור לעיל מיוחסת להם פגיעה בראש קרבי אחד בלבד באזור תל אביב רבתי, וזאת מתוך 6-7 טילים ששוגרו לעבר אזור זה. 

גם אלוף פיקוד המרכז, בדיווחו לפורום מטכ"ל על תוצאות המטח הזה, אמר שהיו בו לפחות ארבע-חמש פגיעות ודאיות [דהיינו שמתוך 6-7 הטילים שנורו לאזור המרכז, לפחות 4-5 טילי סקאד לא יורטו, אלא פגעו בודאות], ושהיקף הנזקים הסביבתיים היה גדול⁸.

חשוב להדגיש, שבניגוד להיום, כאשר מערכת כיפת ברזל מחשבת במדויק את מקום הנפילה הצפוי, ומתעלמת משיגורים לעבר שטחים פתוחים, בזמן מלחמת המפרץ, לפני 32 שנה, המערכות היו רחוקות מאוד מביצועים כאלו, ולא הייתה להן שום יכולת לחשב כל כך במדויק היכן יפול הטיל, ולכן טילי הפטריוט שוגרו לעבר כל הטילים, וכאמור, החטיאו את רובם, אולם, בנסים גלויים, חלקם נפלו בשטח פתוח, וחלקם נפל בשטח בנוי ומאוכלס אך לא גרם לנפגעים, ורק טיל אחד מתוך המטח הגדול (זה שפגע ברמת גן) גרם לאבדות בנפש!

זהו נס מדהים, וזאת בהתחשב בגודלו העצום של טיל הסקאד, שמשקלו הוא כשבעה טון (פי כמה עשרות ממשקל של רקטת גראד), והוא גם נוחת לארץ מחוץ לאטמוספירה ופוגע במהירות עצומה, במשולב עם משקל גדול וראש נפץ כבד. על פי חישובי ענף לחקר ביצועים בצה"ל שפורסמו באותה תקופה, כל נפילה של טיל סקאד באזור מיושב הייתה אמורה לגרום ח"ו לעשרות פצועים והרוגים מהפגיעה הישירה של הטיל עצמו.

לגבי תוצאות היירוט של שני טילי הסקאד שנורו לעבר חיפה, מדברי ראש אג"ת דלעיל שנאמרו לגנרל האמריקני, מובן שאף ראש קרבי לא יורט, ובדיון הערכת המצב עם הרמטכ"ל⁸ מובא שטיל אחד נפל לים בחיפה, והשני גרם לנזקי הדף בשכונת בת גלים, ונמצאו שם שרידיו, ולכן "טיל אחד נפגע שם בוודאות". 

גם מפקד חיל האוויר אמר באותו דיון⁸, שהפטריוט שיגר ופגע באחת המטרות בחיפה, אך בשל התפרקות הסקאד, הוא לא הספיק כלל לירות לעבר המטרה השניה [דהיינו שבגלל שאחד הסקאדים התפרק לכמה מטרות, הפטריוט ניסה ליירט רק אותו, ולא הצליח כלל להתביית על הסקאד השני – א.אפרגון]. 

יש להדגיש, שגם אם הפטריוט "פגע" באחת המטרות בחיפה, כלל לא ברור האם הוא השמיד את הראש הקרבי, או שרק פגע בחלק אחר מהטיל, כפי שהיה ברוב הפעמים.  

לכן, לסיכום, נראה שבתל אביב יורט ראש קרבי אחד, ולכל היותר יורט בחיפה טיל נוסף (ויתכן שכדברי ראש אג"ת גם זה לא קרה).

לאור העובדה שמספר כה גדול של טילי פטריוט שוגר לעבר הסקאדים, אך רק שנים מהם יורטו (ואולי אפילו רק אחד), וגם לאור העובדה שטילי הפטריוט גרמו להרס כבד על הקרקע, אמר מפקד חיל האוויר שהוחלט שמכאן ולהבא מפעילי הפטריוט לא יאפשרו למחשבי הסוללה לשגר באופן אוטומטי את טילי היירוט, אלא הם יפעלו באופן ידני, וכך "תימנע פגיעת טילי פטריוט בקרקע והרס כפי שאירע ברחוב עוזיאל ברמת גן"⁸.

במסמך הצה"לי שהובא לעיל, מובא גם ש"הרמטכ"ל הנחה שלא לפרסם את העובדה שהפעלת הפטריוט כרוכה בבעיות" וגם קבע ש"יש למצוא פתרון לבעיה שהתגלתה, אחרת יאזלו טילי הפטריוט בתוך שני מטחים¹¹ [דהיינו שיש למצוא פתרון לכך שטילים כה רבים משוגרים לעבר חלקי הסקאד שהתפרקו, ובכך למעשה נגמר במהירות המלאי של טילי הפטריוט – א.אפרגון].

אם נסכם את אחוזי ההצלחה של הפטריוט מול מטח זה, נראה שהם לכל היותר 25 אחוז (במקרה שאכן יורטו 2 ראשי קרב, אחד מעל ת"א ואחד מעל חיפה, ושוגרו 8 סקאדים). 

יתכן שאחוזי ההצלחה היו נמוכים אף יותר, והסתכמו ב 11 אחוז (במקרה שיורט רק ראש קרבי אחד מעל ת"א, ושוגרו 9 סקאדים - כפי שמופיע במסמך של צה"ל שמסכם את ירי טילי הסקאד¹).

אכן, כפי שהובא באריכות בכתבות הקודמות, הפטריוט סבל ממגבלות טכניות רבות, שביחד עם העובדה שהסקאד היה מתפרק באוויר, הביאו אותו לרמת ביצועים נמוכה ביותר, שהוגדרה ע"י הרמטכ"ל בעצמו "יכולת שולית"¹². 

למובא לעיל, שהפטריוט גרם לנזקים בפגיעתו בקרקע, יש מקורות רבים נוספים¹³.

שר הבטחון דורש מארה"ב למנוע את ירי הטילים

בראיון שנערך עימו במוצאי שבת, אמר שר הבטחון ארנס שצוותי הפטריוט נמצאים בתהליך של שיפור כדי שתוצאות היירוט יהיו טובות יותר, הם לומדים את הבעיות המיוחדות ליירוט סקאד, ומקווים לשיפור התוצאות¹⁴.

שר הבטחון כתב בספרו, שבאותו מוצאי שבת, הוא שוחח עם מקבילו האמריקני צ'ייני, ודיווח לו על הנזק הרב שנגרם במטח הזה, על הפצועים הרבים ועל ההרוג. וכן על כך שנורו 29 טילי פטריוט, ויעילותם הייתה נמוכה. שר הבטחון דרש שארה"ב תעשה יותר על מנת למנוע את ירי הטילים ואף אמר שהשאלה היא מתי תפעל ישראל בעצמה על מנת להפסיק את הירי. צ'ייני אמר לו שהוא מוגבל בענין זה על פי הוראותיו של נשיא ארה"ב¹⁵. 

אם כן, גם במטח זה, למרות ששוגרו עשרות טילי פטריוט, הם יירטו רק חלק קטן מטילי הסקאד, והשאר פגעו בריכוזי האוכלוסיה בחיפה ובתל אביב, ורק בנסי נסים מספר הנפגעים לא היה גדול בהרבה. 

נסים מדהימים

להלן כמה מסיפורי הנסים (הרבים!) שהובאו אז בעיתונות¹⁶: "נפילת הטיל ברמת גן – כל הבית שלי נהרס, ואנחנו יצאנו משם בנס, משום שהיינו בדירה הקרובה ביותר לבית שנהרס כליל. כששמענו את הצפירה, בעלי סוכך עלינו בידיים... אחרי זה הכל התמוטט סביבנו... חילצנו את עצמנו... יצאנו לכביש השומם – אף אחד לא היה בו. היינו הראשונים. עזרנו לשכנה שלי לצאת מההריסות... פינו אותנו למלון...".

בתיאור נוסף ומדהים¹⁷, מובא כיצד חולצו בשלום דיירי הבית שנפגע פגיעה ישירה והפך לתל חורבות: "המנוף מוריד גושי אבנים, ואנשי היחידה עולים על התל המעשן, עם מסיכות אב"כ... זוג שהיה במקלט הבית, חולץ כמעט ללא פגע... 'דווקא מהבית שחטף את הפגיעה הישירה - כולם יצאו ללא פגע', סיפר בני, אחד השכנים, שביתו נפגע קשה מההדף. למזלנו איש מבני הבית לא נפגע". 

ותיאור נוסף17 מבנין במקום אחר באזור המרכז, שספג אף הוא פגיעה ישירה, ויושביו ניצלו בנס: "במקום אחר בגוש דן, שנפגע אף הוא... ההרס בבנין הפגוע היה רב. בצד עמדו, אשר, גאולה, ושלושת ילדיהם – שעזבו בכוחות עצמם את הבנין הפגוע". אשר, אב המשפחה, סיפר: "חזרתי מבית הכנסת, וישבנו לקדש. אז שמעתי את האזעקה. לא הספקנו להיכנס לחדר האטום, שמענו בום גדול, והכל נהרס עלינו". כאמור, כל בני המשפחה ניצלו בנס.

בכלי תקשורת נוסף הובא סיפורו של שמעון ששכנע את שכנו שלא להיכנס לחדר האטום בבית, אלא לרדת למקלט, הטיל שנחת בדיוק על בית השכן מחק אותו כליל, והוא ניצל רק בגלל שירד למקלט¹⁸! 

בכלי התקשורת הובאו עוד נסים רבים, וביניהם הנס מדהים, של דניאל בן התשעה חודשים שאמו חנה רצה לחדר כדי להעבירו לממ"ט, אך בטרם שהספיקה לעשות כן נפל הטיל, ורסיסים רבים חוררו את הממ"ט לגמרי, ב"ה שדניאל היה עדיין בידיה של אמו ולא בממ"ט...  

אחד מתושבי השכונה סיפר שהוא חזר מבית הכנסת, ושמע את האזעקה וכשמיהר לביתו: "ראיתי, שהטיל פוגע והורס דווקא את החדר, שבו היו אמורים להימצא באותה שעה כל בני משפחתי. הרגשתי, שזיעה קרה מכסה את גופי. רצתי לשם ונרגעתי רק כשראיתי את הבת שלי יוצאת החוצה... היה פה נס, גם האחרים, ברוך השם, לא נפגעו"¹⁹. 

בשיחת קודש בשבת זו (פרשת בשלח) ביאר הרבי שליט״א מלך המשיח שעל ידי הניסים מתגלה לעין כל שהקב"ה הוא השליט ומלך העולם, ושהנס גורם אצל היהודי הכרה והרגשה שגם כפי שהוא נמצא בעולם הטבע הרי הוא בעצם למעלה מן הטבע, ומקבל את כל צרכיו מהקב"ה באופן על טבעי. הרבי שליט״א מלך המשיח הוסיף שיש לבטל את הספיקות ואי האכפתיות בעניין הניסים [דהיינו שעלינו להכיר בניסים הנעשים עימנו, ולשבח ולהודות לה' עליהם, ולא לחשוב שהינם עניין טבעי].

"הודו לה' כי טוב כי לעולם חסדו"!

מאת: אבישי אפרגון, ראש ישיבת 'דרכי תמימים' ת"א, פרשן לעניני צבא ובטחון

כותב שורות אלו שירת בצה"ל בתפקיד מיוחד, וגם ערך מחקר מקיף, בהוראת גדולי ישראל, בנושא נסי מלחמת המפרץ

מקורות:

1. מקור – מסמך צה"לי בסיווג סודי ביותר שהותר לפרסום בשנה שעברה, וניתן למוצאו ברשת: מלחמת המפרץ, קבלת החלטות ברמה האסטרטגית, המטה הכללי אמ"ץ-תוה"ד, סא"ל (מיל') ד"ר שמעון גולן – עמוד 3 (סיכום המטחים וירי הפטריוט לעברם). 

[בעיתונות התקופה נכתב שנורו סה"כ 7 טילים, בדברי שר הבטחון שמובאים בהמשך מדובר על 7-8 טילים, ובדברי ראש אגף התכנון על 8 טילים. בגוף המאמר הסתמכתי על מסמך צה"ל דלעיל, שהוא העדכני ביותר, ולפיו שוגרו 9 טילים].

2.  מתוך "טילים על ישראל" – אל"מ שמעון גולן, מודן הוצאה לאור בע"מ,  משרד הבטחון – ההוצאה לאור, צה"ל – המחלקה להיסטוריה. עמ' 208.

להלן – טילים על ישראל, שמעון גולן.

3. טילים על ישראל, שמעון גולן, עמ' 215.

4.  שם, עמ' 362. וכך מובא גם בעיתון חדשות י"ב שבט (27 ינואר), עמוד 2.

5. טילים על ישראל, שמעון גולן, עמ' 210.

6. כמובא לעיל בהערה 1, על פי המסמך העדכני של צה"ל, נפלו 9 טילים. מסמך זה הובא גם ב"טילים על ישראל", שמעון גולן, עמ' 362.

7. טילים על ישראל, שמעון גולן עמ' 212.

8. שם, עמ' 214. מתוך דיון הערכת מצב בראשות הרמטכ"ל. דברי מפקד חיל האוויר הובאו בעמוד 215. דברי אלוף פקמ"ז בעמ' 223.

9. שם, עמ' 224.

10. שם עמ' 280.

11. שם, עמ' 215-216.

12. שם, עמ' 322.

13.   DEBATE OVER PATRIOT  PERFORMANCE IN THE  TECHNICAL  

GULF WAR George N. Lewis & Theodore A. Postol

ראה עמ' 31 ובו מובא שלפחות 10 טילי פטריוט [ככל הנראה מדובר על הטילים בסעודיה ובישראל גם יחד], פגעו בקרקע ושזה היה פוטנציאל לנזק גדול מאוד, בשל ראשי הנפץ הגדולים שלהם ובשל הכמות הגדולה של דלק שיכל להתלקח, וראה שם שיש וידאו שבו רואים מנוע של טיל פטריוט מיטלטל ברחובות ת"א, לאחר שהפטריוט פגע בקרקע...

כמו כן, ראה שם בעמ' 37 הערה 44 שיש הבזקים מתועדים בוידאו של לפחות 6 טילי פטריוט שצללו ופגעו בקרקע (וראה שם בעמ' 40 הערה 77 שמספר האבדות בנפש אף גדל אף הוא לאחר התחלת השימוש בפטריוט). 

מחקר של המכון למחקרים אסטרטגיים – מערכת החץ וההגנה האקטיבית נגד טילים בליסטיים, ראובן פדהצור,  אוקטובר 1993, עמ' 34.

העימות העיראקי-ישראלי, משרד הבטחון, ההוצאה לאור, מערכות, עמ' 136 – מתוך מאמר של אל"מ בני מיכלסון, ראש מחלקת היסטוריה, שהיה בקרבת הרמטכ"ל במשך כל מלחמת המפרץ ותיעד את כל ההתרחשויות מקרוב: "בדרך כלל לא הושמדו ראשי החץ... טילי הפטריוט הוכחו כבלתי מתאימים לחלוטין לטפל באיום ואף הוסיפו לנזק".

מערכות, משרד הבטחון, גליון מספר 330 עמ' 53.

"שותפים לדבר מעשה-בתוככי הברית הישראלית-אמריקנית"-יוסי מלמן ודן רביב- עמ' 302, וראה עוד שם כי ע"פ מחקרים מלאחר המלחמה טילי הפטריוט היו "חסרי ערך" ותרומתם הייתה פסיכולוגית בלבד.  

תא"ל (מיל') עזריאל נבו, מי שהיה בזמן המלחמה מזכירו הצבאי של ראש הממשלה יצחק שמיר:  "מה שקרה בהרבה מקרים זה שהפטריוט היה הטיל שנפל ועשה את רוב הנזק. לפעמים יותר נזק מהסקאד" (מתוך ראיון לרגל 30 שנה למלחמת המפרץ, ישראל היום, ניר וולף, 07/01/2021, עודכן 21/01/2021).

וראה באותו ראיון את דברי דובר צה"ל דאז תא"ל נחמן שי, שהפטריוט היה רק "גלולות הרגעה", ושאכן הוא "רדף" אחרי הסקאד עד האדמה. 

14. מעריב י"ב שבט (27 לינואר), עמוד 2. 

15. מלחמה ושלום במזרח התיכון, משה ארנס, עמ' 211.

16. מעריב, י"ב שבט (27 ינואר), עמ' 17.

17. שם, עמוד 5.

18. הארץ, י"ב שבט (27/01).

19. ידיעות אחרונות, י"ב שבט (27/01). 

* כל המידע במאמר זה מבוסס על מקורות גלויים