מתסכול לגאולה / רחל שאבי

כאן אולי הכי מתוסכלים. הרי ידענו מה צריך לעשות ומה לא, הרבי שליט"א מלך המשיח אמר הכל. מצד שני לפחות אין אשליות בקשר להתנהלות "הדרג המדיני". הנה כבר הודיעונו ש"בלחץ אמריקאי" חודשה אספקת המיים לרצועה. גם ה"סיוע הומניטרי" כבר בפנים. הלחץ גם סבור שעם חיסול(?) החמאס "תותווה הדרך" למדינת (טרור אלא מה) פלסטינית. בשעות אלה מתכוננים להכניס חס וחלילה וחס ושלום היו לא תהיה אלוקים!!! גם כוחות קרקעיים שלנו לעזה. 

ומה עכשיו? - איפה היינו. ולמה לא באנו אל המלך עד עכשיו/צעקנו/הפגנו/אירגנו תקציבים/מודעות ענק/לא הפכנו את העולם ולא למדנו מהשמאל שהולך באמת על השקר שלו עד הסוף איך מפרסמים/מפיצים בלי כפפות/מגייסים המונים.

ברוך השם שחוץ ממה שרואים – נורא ככל שיהיה, יש לדברים גם מימד-על. פנימי וטמיר. האמת המוחלטת נצורה בו, מצפה בכליון עיניים לכוחות החילוץ. מתי כבר יגיעו!? וגם מהג'וב הזה אין לנו לאן לברוח. 

היכן היא הפנימיות שבזוועה הזאת? 

כמו בכל דבר, פנימיותו של כל תרחיש, נעוצה עמוק 

בקשר שלו למשיח.

ולמרבה הפלא, דווקא כאן ועכשיו זועקת הפנימיות בקולי קולות. צריך רק לא להיות חרש.

מהומה על לא מאומה

זה התחיל במחאה נגד רפורמה-משפטית. גלש לא ברור איך לד-מוק-רט-יה וכאשר התמעטו המפגינים נשלף הקלף המנצח של גיוס חרדים. אבל גם זה לא החזיק זמן רב (כן כן, בניגוד לדיווחים היסטריים של התקשורת המגוייסת). ואז עלתה ההסתה כתה והגיעה למחוזותיהם של מוצצי דם שלא עובדים וחיים על חשבון הייטקיסטים נאורים וטייסים קשי יום. מה לעשות שחוויית הארוח הלבבי בבני-ברק החזירה לאנשים את הפרופורציות ושוב דעך העסק. העליהום עבר אל המסיונרים (חב"ד) מה שלא עבד בכלל. 

אז הגיע היום הקדוש ביותר בשנה ונשק יום הדין נשלף: הצילו!

המשיחיים באאאאיייםםם!! 

וכבר נמצאים ברחובותינו!!! 

בדרכו המפותלת, ההפוכה זועק הלעומת זה - את האמת. הנה זה! משיח! ה"חרפו עקבות משיחך" מהדורת העקבתא, סופה העלוב של ההתנגדות לגאולה לדורותיה.  

לא דמוקרטיה לא גיוס ולא בטיח. משיח(יים)! כאן מורידים את הכפפות ויוצאים לג'יהאד. פוגרום משתלח בתפילת היום שבו סולח השם על הכל. מהמלאכים שהתנגדו לבריאת האדם ועד לדור השני של המחרפים בעיר העברית הראשונה, והמה יתומים וחטופים, תינוקות שנישבו

בדאון טאון דיזנגוף.

"כי מלאה הארץ חמס"¹.

שבת שמחת תורה. היום יקראו בבית הכנסת בעבור מי ברא השם שמיים וארץ, ומה לומר לאומות-העולם כשיאמרו (אלפיים שנה אחרי רבי יצחק) - ליסטים אתם. 

אבל-אומות העולם לא נמצאות בבית הכנסת. הם בעזה. עמוק בתהום העזאזל².

פעם זה היה פשוט אטבח אל יאהוד. היום הם מדייקים יותר וקוראים לטבח "מבול אל אקצא".

נ.צ מדוייק של בית-המקדש על הר הבית.

שאל כל עזתי. ברצינות, על מה כל המהומה? ותענה מיידית: "זה הכל בשביל האל אקצא". הציונים זוממים לעלות.. וזה נכון כמובן.

אכן יוסר ה"שיקוץ משומם"³, ובית-מקדש שלעולם לא יזוז משם יחזיר את השם הביתה.

עוד יותר מפורט? משיח השקר האיסלאמי והנוצרי (אגב, אותו האיש) במופע רצחני אופייני⁴ של פירפורי גסיסה. 

ואיך זה מתבטא בשטח? קבלו. הלם. נציג ממשלת איטליה לנציג ממשלת ישראל: בכל בוקר אני רואה את שער טיטוס.. לפני אלפיים שנה אנחנו ניצחנו אתכם, פיזרנו אתכם בעולם.. עברתם תהליך. חזרתם לארץ. כלי בית המקדש שלכם נמצאים אצלנו, המנורה ועוד כלים שבאמצעותם הפצתם אור בעולם.. ואתם העם שנבחר על ידי השם להפיץ אור בעולם.. אולי אנחנו מונעים מכם למלא את תפקידכם? אז נחזיר לכם אותם.."⁵.

מספרים שרבי לוי"צ היה מזנק ורוקד על השולחן משמחה בכל בוקר בברכת "שלא עשני גוי". למה דווקא? "שלא גוי עשה אותי יהודי". שלא גוי הזכיר לי מי אני ולאן אני שואף.

ימ"ש הארכי רוצח מוחמד דאפ "ראש הזרוע הצבאית" של חמאס אומר גלויות גם מדוע השתלח "מבול אל אקצא" דווקא "ביום האחרון של "החג של סוכות", כדי שיהודים לא יעלו להר הבית."

ישר והפוך (אבל מדוייק), מזכירה הגימל שבגימל את משמעותה הפנימית של הימים האלה. 

הגיע רגע האמת. רגלי המבשר על הר הזיתים, בתדרוך אחרון לפני הכניסה הנצחית אל בית המקדש השלישי. שאז כמובן יגיע אל קיצו (אל קוץ) השיקוץ, ואנחנו חוטפים שפריץ של מיים-חיים עם אפר-פרה, ותיכף משיח ומליוני מליונים משיחיים ממלאים את ההר הטוב הזה⁶.

ואף אחד לא חסר. 

_____

1) בראשית ו יג.

2) זה שם. מעם לועז ועוד.

3) דניאל יב יא.

4) רמב"ם משנה-תורה הלכות מלכים יא ד.

5) חלק מדיווחו של כבוד הרב שמואל אליהו שי', בנו של הרב מרדכי אליהו ז"ל.

6) דברים ג כה.