להתוועד על החיים • מסתכלים עליך

מאז אותו חמין אני לא פותח יותר את החנות במוצ״ש. ״דוס״ מושלם עוד לא נעשיתי, השבת שלי עדיין לא ״שבת-קודש״ אבל זו שבת מנוחה שבת שכולה כיף. משחק עם הילדים, ראש שקט, בלי דאגות, מתחיל את שבוע העבודה נינוח עליז ונמרץ. כמו אריה • המשפיע הרה"ח ר' נפתלי דגן בטור שבועי • 

לחיים חבר'ה!

אני ״שנורר״ במקצועי. מסתובב לי בין עורכי דין רואי חשבון וסתם ״עמך״ ומלסטם את הבריות. אני ממלא את קופת המוסד כדי שהחבר׳ה הממונים על כך יוכלו לרוקן אותה.

במסגרת תפקידי הגעתי גם לבית מסחר רחב ידיים אי שם באזור התעשיה שמצפון לחיפה. תוך כדי שיחה עם בעלי המקום שאלתי - אתה עובד בשבת? חס וחלילה נזדעק האיש. לוקח שנה ללמד תינוק לדבר, לוקח שלושים שנה ללמד אותו לשתוק, והרבה יותר ללמד אותו להקשיב, אני כבר הגעתי לגיל שאני יודע להקשיב, אני אפילו אוהב להקשיב, והרי סיפורו של האיש - פעם הייתי פותח החנות במוצאי שבת אבל. גם את זה הפסקתי. ומעשה שהיה כך היה:

נקראתי לשרות מילואים. במוצב קדמי אי שם - זהו המיקום המדוייק - כפי שעיניך רואות אינני בדיוק מאלו שמקפידים על קלה כחמורה. בינינו היו כמה  ״דוסים״. הם תמיד שרים ורוקדים. הם מבקשים מהמפקד לצאת לעיר לקנות אכל לשבת. למה, מה קרה. האוכל של הצבא כבר לא טוב לכם ? תראה...כשרות... אתה יודע... מה ? ! כשרות !? הכל כאן בהשגחת הרבנות! לא סתם רבנות, רבנות צבאית! לא סתם רבנות צבאית רבנות צבאית. ראשית! יש יותר מזה ?! תראה ...יש מהדרים ... אתה יודע ...טוב. צאו. הביאו. המון אכל. למה כל כך הרבה ? תראה, אם כבר אז כבר - שיספיק לכולם . עכשיו הם מתישבים לברור. חומוס. כל חום וחום עובר בדיקה אישית פנים ואחור . שעועית . כל שוע ושוע לחוד. עובדים ומתיגעים שעות על שעות סוף סוף יושב לו סיר ענק ומהודר מלא כל טוב על הפלטה .

שבת בבוקר הם מתפללים . שירה ריקודים כל דף בסידור זה מופע חזנות. הסיר בינתיים מפיץ ריח שמדגדג בנחיריים הריר מפיות כל החבר׳ה במוצב נוזל. אף אחדלא נוגע באוכל הצבאי. מחכים לחמין. יעני צ׳ולענט. 

סוף סוף הללו גמרו להתפלל . קידוש.המויציא. פותחים קופסת שימורים ויושבים לאכול . היי! מה עם החמין ? תראו, בלילה היתה הפסקת חשמל - נו - הגנרטור הפסיק לעבוד - נו - תקנו אותו - נו - בשבת  - נו - החמין התבשל ע״י חשמל שיוצר בגנרטור שתוקן בשבת - החמין. אסור באכילה. מה ? !  הוצאתם כל כך הרבה כסף. עבדתם כל כך הרבה, ולא תאכלו ?! לא. רק בגלל שההוא שממילא לא שומר שבת הבריג כמה ברגים ?! מה אומר לך - הענין הזה שינה את חיי. לא הרבה,קצת. בשבת החנות סגורה. כמובן. אבל במוצ״ש אני פותח. הרבה לפני צאת השבת אני כבר בדרך לחנות. את החנות אני פותח רק במוצ״ש אבל לפני כן יש עוד הרבה עבודה להכין. לסדר להביא מהמחסן. את כל השבת הראש שלי כל הזמן בחנות. מסתכל כל רגע בשעון. 

מאז אותו חמין אני לא פותח יותר את החנות במוצ״ש. ״דוס״ מושלם עוד לא נעשיתי, השבת שלי עדיין לא ״שבת-קודש״ אבל זו שבת מנוחה שבת שכולה כיף. משחק עם הילדים, ראש שקט, בלי דאגות, מתחיל את שבוע העבודה נינוח עליז ונמרץ. כמו אריה. השבת הכניסה לי כמות אדירה של כיף,ענג, מנוחה, כל השבוע הולך טוב יותר. כל העולם יפה יותר. רק בזכות העובדה שההם שם במוצב ויתרו על החמין  .  

שלכם נפתלי!