בא (כל) שליח אל המשלח האמיתי

בא (כל) שליח אל המשלח האמיתי

יומן שבוע פרשת חיי שרה פלאות אראנו ב770 - בית משיח, במחיצת הרבי שליט"א מלך המשיח

מענדי אחי החסיד!

לא לחינם המילה 'כל' מכותרת היומן השבועי מוקפת בחצאי עיגול.

בעקבות המצב ששורר בעולם משך הזמן האחרון, היה ברור לשלוחים רבים שכל התכניות השתנו, וכמו שהמנין בבית חב"ד נסגר בימי חול ובשבתות מתקיים רק מנין קטן, וכמו שאמירת הפסוקים עם ילדי השכונה כבר לא יכולה להתקיים כרגיל, וכמו שפגישות אישיות וקבוצתיות ללימוד מתקיים רק על גלי הרשת, כך גם כינוס השלוחים השתנה קצת, כך גם כינוס השלוחים השנה לא יתקיים ממש כרגיל. ימצאו לנו פתרון. בשכל - מובן מאוד.

אבל לא כל השלוחים חשבו כך. ב770 היו כולם עדים ל'תופעה'. אין לי הגדרה אחרת. ל770 הגיעו קבוצת שלוחים (ובלי לזלזל חלילה באף א' מצבא השלוחים) ממוקדים כל כולם בכל נפשם ומאודם לנקודה אחת ויחידה, שההגיון אצלם עובד קצת אחרת. הם פשוט הגיעו.

תשרי תשי"א. תשרי תשנ"ה. קבוצה תשנ"ה. תשרי תשפ"א. כינוס השלוחים תשפ"א.

סיבה אחת ויחידה, למעטים והמובחרים שהגיעו לחצרות קדשנו: הרבי שליט"א מלך המשיח נמצא כאן, ואין אפשרות אחרת! את המציאות הזאת אי אפשר לשנות! הם לא הגיעו 'כמו' שהגיעו בתשנ"ה למרות שלא ראו.. לא! הם הגיעו כי ישנו משלח חי וקים! השליחות לא בטלה!

אמת. בכינוס היה אפשר לצפות גם באמצעים טכנולוגיים, ובהרצאות ניתן היה להשתתף באמצעות ה'זום'. אך כינוס השלוחים הוא זמן בו (דבר מלכות ש"פ חיי שרה תשנ"ב): "בא כל שליח אל המשלח האמיתי זה הקב"ה ואומר: עשיתי את שליחותי! ועכשיו הגיע הזמן שאתה כביכול תעשה את שליחותך! שלח נא את משיח צדקנו בפועל ממש!".

הזעקה הזו קיימת לא רק בתש"פ, או בתשע"ט. היא קיימת גם בתשפ"א, ואדרבה – יותר מתמיד. כי זה ממש קרוב.

שמוליק

-   -   -   -   -

יום ראשון – כ"א מרחשון

גאנץ בבא תרס"ו!

בעקבות השקיעה - ויחד עמה יציאת השבת – המוקדמת לא הספיקו החתנים להתוועד כראוי בשבת ה'אופרוף שלהם (ההתוועדות עם הרבי מתחילה בשעה 13:30 ונמשכת לערך כשעתיים, ופחות מחצי שעה לאחר מכן כבר מתפללים מנחה), ומיד לאחר הקרנת מראות קודש במוצאי שבת חזרו לשולחן ההתוועדויות החתנים וחבריהם.

בהמשך הלילה התקיימה התוועדות מטעם הנהלת הישיבה המרכזית בהשתתפות המשגיחים והמשפיעים לרגל יום הבהיר כ' מרחשון יום הולדת כ"ק אדמו"ר הרש"ב נ"ע, מייסד ישיבות תומכי תמימים.

לקראת השעות הקטנות של הלילה התקיימה התוועדות נוספת לתלמידי הקבוצה יחד עם הרב פנחס צבי שי' מרגליות מהנהלת 'איגוד תלמידי הקבוצה'. ההתוועדות נסובה בעיקר על הצורך וההכרח של כל אחד ואחד לראות כיצד הוא מתקדם בהנאה שיש לו מעבודת ה' – מלימוד חסידות, מסיום מסכתות בנגלה, מעיון מעמיק בעניני גאולה ומשיח וכו' וכו', שזה הענין של 'הספקים', הצבת אתגר בלימוד או בכל כיוון אחר שימריץ גם את הצד השני שבכל אחד וירתום אותו לכל הענינים הקדושים.

בבוקר יום ראשון מיד לאחר התפילה התקיים כמידי שבוע מעמד חלוקת השטרות לצדקה, כשבתקופה האחרונה המעמד מתקיים בחזית בית חיינו.

בסדר 'חסידות ערב' ניכרה דלילות בספסלי בית חיינו, בעקבות מילוי המבחנים במסגרת מבצע תורה שנערך על ידי איגוד תלמידי הקבוצה, במטרה לסיים את כל המשך תרס"ו במהלך שנת הקבוצה (בימים הבאים התקיימו מבחנים נוספים בנוסאים אחרים, גם הם במסגרת מבצע תורה זה).

הערב התרחש מאורע משמח במיוחד ב770, כאשר מספר בחורים שהיה עליהם להתייצב למשפט על מקרה לא נעים בעבר, ערכו התוועדות וסעודת הודיה על הניסים שיהיו בעז"ה – כפי רצונו הק' של הרבי שליט"א מלך המשיח, וברוך ה' ובאמצע ההתוועדות הגיעה לפתע הודעה שהם לא צריכים להתייצב למשפט, ואי הנעימות וחילול ה' שהיה עלול להיווצר נמנע.

יום שני – כ"ב מרחשון

מסכת מדות

במהלך היום נכנסו מארגני כינוס השלוחים מספר פעמים ל770 וערכו מדידות לקראת הכינוס המיוחד שיתקיים השנה במתכונת השונה. לי ניתנה התחושה שהנה סוף כל סוף הולכים לקראת הרחבת בית חיינו – 770 כפי רצונו הקדוש של הרבי שליט"א מלך המשיח, וכעת מתבצעות המדידות הטכניות בלבד. ה' יעזור.

בערב לאחר הסדרים התוועד בפינה הצפונית מזרחית ר' יוסף שי' ליפש שליח כ"ק אד"ש מה"מ בחיפה, אה"ק. בדבריו הסביר עד כמה רואים בעולם את מימוש דברי הרבי שליט"א מלך המשיח שהעולם כבר מוכן לגאולה ולנו לא נשאר אלא לפקוח את העיניים.

בהמשך ההתוועדות היתה התעוררות מיוחדת סביב בניית הארמון לרבי מלך המשיח, וכאשר בארץ הקודש היתה השעה מתאימה יצרו קשר מ770 עם הנוגעים בדבר באה"ק ועוררו גם אותם, ובעז"ה שיפעלו הדברים את פעולתם, והבניה תתחיל בפועל ממש.

יום שלישי – כ"ג מרחשון

שיפוצים בבית חיינו

כפי שידוע לך לא כל התמימים שבקבוצה ישנים ב1414 הנקרא 'פורטין', אלא רבים ישנים בדירות הממוקמות בקירוב מקום יחסית. הבוקר מילאו את 770 כחצי שעה מוקדם יותר בחורים מאחת הדירות שהחליטו לקום לסדר השכם מיוחד (לא אקבע מסמרות, אבל כבר נאמר שאחד מהסממנים המבדילים בין 'תמים' ל'בעל הבית' הוא הגמישות של סדר היום לפי הרצון של הרבי שליט"א מלך המשיח. יש כאלו המשכימים? גם אני אהיה עמם..).

במהלך היום התקיימו שיפוצים בחזית בנין 784, שכללו בעיקר צביעה מחודשת של חלקים מהקירות, וניקוי חלונות הבנין. כל תיקון שכזה מזכיר את דברי הרמב"ם שעל כל אחד מבני ישראל מוטלת החובה "לפאר את בית אלוקינו".

יום רביעי – כ"ד מרחשון

סממנים ראשונים...

החל משעות הבוקר המוקדמות התחילו לזרום ל770 בנים אהובים שגלו מעל שולחן אביהם מרצון – שלוחי הרבי שליט"א מלך המשיח, שחזרו כעת לאחר שנה שלימה של עשיית ומימוש רצונו של הרבי שליט"א מלך המשיח לקבלת 'עדכונים' בשליחות, ולקבלת העדכון העיקרי – גאולה האמיתית והשלימה.

יש לציין שגם השנה הגיעו יחד עם השלוחים גם 'מקורבים' (אמנם בודדים), אותם הביאו השלוחים כביכורים ומנחה למשלח.

במהלך סדר נגלה נמסר שיעור כללי מאת ראש ישיבת תות"ל המרכזית – 770, הרב שניאור זלמן שי' לאבקאווסקי בענין 'חנוני על פנקסו'.

עם בואם של השלוחים, כבר נרגשת אווירת כינוס השלוחים ותמימים רבים מתעוררים ללמוד באופן חדש את שיחת הדבר מלכות דש"פ חיי שרה. הדבר ניכר בספריית גאולה ומשיח  כאשר הספרים אזלו מהמדף. 'מטה דבר מלכות' הפועל מ770 בכל העולם נחלץ חושים והדפיס כמות מכובדת של השיחה המקורית ובתרגום תחת הכותרת 'קנטרס שלח נא ביד תשלח', ואכן בכל 'חור' ניתן למצוא את השיחה המיוחדת..

יום חמישי  – כ"ה מרחשון

"והסר שטן מאחרינו"

היום בבוקר כבר הגיעו רובם ככולם של השלוחים שהגיעו במסירות נפש תוך ויתורים רבים לכינוס השולחים העולמי תשפ"א, ובתפילת שחרית נשמעו מכל עבר ברכות 'הגומל'.

את הזמן שבין תפילה עם הרבי שליט"א מלך המשיח לסדנא מסוימת בארגון ועד הכינוס מנצלים בחורים לשמיעת סיפור חסידי נוסף, או שמא לקבל קצת 'על הראש' על ענין כזה או אחר בו לא עוסקים כראוי..

מיד לאחרי הסדרים התקיים כמידי שבוע 'שיעור גאולה ומשיח המרכזי', כשהפעם מסר אותו אורח מיוחד מארץ הקודש – הרה"ח ניר שי' גבריאל, שליח הרבי שליט"א מלך המשיח לשכונת פלורנטין בתל אביב. השיעור היה עיוני, והתמקד בכך (והדברים נתבארו גם ע"פ נגלה): שמשה רבינו ביקש מהקב"ה להיות 'שליח' של משיח צדקנו!

לאחר השיעור נערכו התוועדויות רבות כיאה לזמן מיוחד זה. בהתוועדות בה נכחתי דיברו שעל כל אחד 'לכנס' מחדש את כוחות השליחות שבו, ולצאת מימים אלו למסע השליחות היום יומי באופן המתאים (כשכמובן לכל הפעולות ישנה מטרה אחת ויחידה - קבלת פני משיח צדקנו), כך שכל הענינים החסידיים אודותם מדברים בהתוועדות יהיו 'בפועל ממש'.

בעקבות דברים אלו החל למנות א' התמימים את העובר עליו בשבוע האחרון ועד כמה היה זה שבוע לא מוצלח, ועד כמה שלעניות דעתו אין לו סיכוי אמיתי להתחיל מחדש. כתגובה נאמר ווארט בשם חסידים ראשונים על בקשתו של יהודי בתפילת ערבית רגע לפני שמונה עשרה – "והסר שטן מלפנינו ומאחרינו": מילא 'מלפנינו' מובנת הבקשה – שלא ניתקל וניכשל חלילה בשום ענין גשמי או רוחני. אך מדוע מבקש יהודי על העבר – "והסר שטן מאחורינו"?

והתשובה על כך היא, שלפעמים עולה בליבו של יהודי מחשבה שמצד מה שאירע עמו בעבר - "מאחורינו" - הרי שהעתיד לוט בערפל, והסיכויים להתקדם קטנים. צריך לדעת – וזהו מה שאומרים ומשננים בתפילה - שאין זה אלא "שטן", ואין לנו להתפעל ממנו!

יום שישי  – כ"ו מרחשון

כימי קדם

מחזה מיוחד הוא לצפות בשלוחים החוזרים לימי הבחרות שלהם, מנסים להתנתק עד כמה שאפשר בימים מיוחדים אלו מכל סממן של רב או שליח, ולשבת בין הבחורים – בדוקא - בשיעורי גאולה ומשיח ובהתוועדויות, ולהקשיב ליוצא מפיהם.

בקשר לזה נזכרתי שבאחת ההתוועדויות התוועד הרב טל שי' שליח כ"ק אדמו"ר מלך המשיח שליט"א ביישוב עין אילה שבארץ הקודש, שיש כאלו החושבים שמי שראוי לצאת בשליחות הרבי שליט"א מלך המשיח הם האנשים שראו את הרבי שליט"א מלך המשיח וקיבלו ממנו דולרים, לעקאח, דיבור עם הרבי שליט"א מלך המשיח וכל זה באופן הכי פשוט שיכול להיות. אך האמת היא שאדרבה! דוקא התמימים כעת הם אלו שצריכים לצאת לשליחות! שהרי הם היחידים שחיים עם השיחות האחרונות ששמענו מהרבי שליט"א מלך המשיח לעת עתה, ואצלם הרבי שליט"א מלך המשיח חי כעת! כפי האמת! וכמובן שאין זה מקום לבחורים של היום להתרברב.. אדרבה – עליהם לנצל את הכוחות המיוחדים שהרבי שליט"א מלך המשיח נותן להם כעת ולצאת לשליחות!

על אף הקור החזק והזמן הקצר בעקבות כניסת שבת המוקדמת, יוצאים בשבוע זה כל הבחורים לרחבי ניו יורק והסביבה מתוך חיות מחודשת – "להכין את כל יושבי עירו לקבלת פני משיח צדקנו בפועל ממש!". מטרה אחת, ואין בלתה.

שבת קודש פרשת חיי שרה  – כ"ז מרחשון

כינוס השלוחים העולמים תשפ"א

ליל שבת קודש

את כניסת השבת ל770 מפארים בראש ובראשונה השלוחים שיחיו', כשלכבודם מודפסים עלונים הטומנים בחובם התוועדויות חסידיות, נאומים מרתקים וכו' – כשהכל חדור בנקודה האחת והיחידה "קבלת פני משיח צדקנו"!

אך הדברים ה'מעניינים האלו מתגמדים עד שאינם תופסים מקום, ברגע בו מתחילת שירת 'יחי' אדירה לפני תפילת ערבית הפותחת את 'שבת כינוס השלוחים תשפ"א!

הן אמת שישנם הרצאות, סדנאות ומושבים למיניהם, ואפילו באנקעט ענק עוצמתי ומרגש, אך כמובן שהעיקר הוא הפגישה של השליח עם המשלח – הרבי שליט"א מלך המשיח!

רגע השיא ללא כל ספק הוא בעת שירת לכה דודי. אני לא מגזים, ואני ממש לא בטוח שאפשר לכתוב את השורות הבאות בשנה אחרת, אך בעת שירת הפיוט המדבר כל כולו על מלך המשיח והגאולה, ובפרט כאשר המשיכו לשירת 'יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד', ניתן היה לראות בעייני כל אחד ואחד ובפרט בעיני השלוחים את הבקשה והדרישה מהמשלח – "עשיתי את שליחותי! ועכשיו הגיע הזמן שאתה תעשה את שליחותך"!

לאחר התפילה (שהסתיימה לערך בשעה 17:40) 770 נשאר מלא עד השעה 20:00 בו נגמר סדר הלימוד המיוחד מטעם הנהלת הישיבה.

בחורים שהזדרזו לאחר הסדר לערוך את סעודת השבת בהספיקו להשתתף בהתוועדויות של השלוחים, שם ניתן לחוות במוחש מהי התמסרות מוחלטת לרצון של הרבי שליט"א מלך המשיח. או במילים פשוטות יותר: כל דבר שאעשה שהרבי שליט"א מלך המשיח יהיה מרוצה ממני: הנני!

יום השבת קודש

אמירת התהילים בשבוע זה נושאת בקרבה רגש מיוחד, שהרי כל קביעת כינוס השלוחים 'בסביבות ראש חודש  כסלו' היא מכיון שבחודש תשרי השלוחים עסוקים 'עד למעלה מהראש' במקום שליחותם, וה'יומא דפגרא' הקרוב ביותר הוא 'שבת מברכים' בו הרבי שליט"א מלך המשיח אומר תהילים יחד עם הציבור ומתוועד בקביעות, אך כבר שעה ארוכה לפני אמירת התהילים ניתן לצפות בשלוחים שמשכימים קום בהזדמנות מיוחדת זו ללמוד חסידות בשופי ובאריכות כפי הנדרש.

תפילות שחרית ומוסף לווו בניגונים מיוחדים לרגל כינוס השלוחים. רגע מיוחד היה בסיום תפילת מוסף אז החל השליח ציבור לנגן 'מארש ראש חודש כסלו' ועמו יחד כל הציבור במשך דקות ארוכות.

לאחר התארגנות (קצרה מהרגיל) החלה ההתוועדות בה נפתח באופן רשמי כינוס השלוחים העולמי. הן זוהי ההתוועדות בה פורס הרבי שליט"א מלך המשיח המצביא לכל צבא השלוחים החיילים את העדכונים בשיטות הלחימה והקרבה לכיבוש היעד הנכסף. כמה כמהים ומשתוקקים השלוחים לראות בעיני בשר את הרבי שליט"א מלך המשיח! תחשוב על זה ששנה שלימה הם עובדים ומתייגעים – כעת הם רוצים לשמוע עדכון! "חיילים! העבודה הסתיימה – הגיעה הגאולה"!

השלוחים כולם נוטלים חלק ומתוועדים עם הרבי שליט"א מלך המשיח כל אחד בדרכו הוא, כשכל אחד מבקש מהמשלח את ברכותיו להמשך השליחות. כמה מהחברים שלי השוהים כאן כעת בקבוצה בקבוצה נעמדו אף הם במקום אבותיהם (המגיעים לכאן מידי שנה וכעת נבצר מהם להגיע) וביקשו כל אחד על עניני הבית חב"ד שבעירם, ההוא מבקש על בניית מקווה טהרה, וההוא על מקום קבע לבית חב"ד. אלו הם רגעים שמי שלא נולד לתוך המציאות של 'חיי השליחות' באיזו עיר נידחת – מרגיש את עצמו אין ואפס לעומת חייהם של אלו שמסרו את כל כולם לרצון של הרבי שליט"א מלך המשיח! לגמרי!

בעת חלוקת המשקה בהתוועדות עלו בזה אחר זה שלוחים רבים לקבל בקבוק עבור פעולות חדשות הנערכות במקומם ובעירם. רגע מרטיט היה כאשר עלו  הרב מנחם מענדל טורין והרב מנחם מענדל פרידמן לקבל משקה עבור הכינוס שיתקיים בעז"ה ביום ראשון ב770.

מכאן ואילך – לאחר הפתיחה הרשמית של כינוס השלוחים – הענינים החלו רק להתחמם... בעז"ה אדווח באופן מפורט בשבוע הבא.

מענדי, כמובן שהנושא העיקרי בזמן כינוס השלוחים ב770 הוא הדגש על השליחות היחידה שנותרה קבלת פני משיח צדקנו (כמוה גם הדיבור בחדר האוכל ובזמנים הפנויים סביב הגדרת המושג שליח וכו').

באחת ההתוועדויות סיפר הרב מנחם מענדל שי' טורין – שליח כ"ק אדמו"ר מלך המשיח שליט"א בעיר הבירה של מדינת אילינוי שבארה"ב: לאחד מחסידי כ"ק אדמו"ר הריי"צ ניתנה שליחות לפעול לבניית מקווה ביישוב מסוים. החסיד הזדרז לעלות על הרכבת הקרובה, אך כשהגיעה לתחנה נוכח לראות שדלתות הרכבת שפניה מכוונות למחוז חפצו סגורות וכי היא מתחילה ממש ברגעים אלו בנסיעה. מכיון שהרכבת הבאה ליישוב זה תצא רק בעוד מספר ימים החליט אותו חסיד לא לעכב עוד את השליחות וקפץ על א' הקרונות כשהוא תלוי עליו מבחוץ.

הרכבת יצאה מהתחנה ואט אט הגבירה את מהירות נסיעתה, ויחד עם מהירות הנסיעה גבר גם הקור שחדר עד לשד עצמותיו. עובר רגע ועוד רגע ובמחשבתו כבר עולים הרהורים שמא כדאי לעזוב את הידיות... אך החסיד נזכר באשתו וילדיו שממתינים לו בבית ומחליט שלא לעזוב. עובר זמן נוסף והחסיד מתחיל להרפות את אחיזתו תוך תחושה כיצד כוחותיו הולכים להם, ואפילו המחשבה אודות אשתו וילדיו לא מצליחה לעצור אותו.. אך לפתע נזכר הוא אודות מקום העבודה שלו. עם הזמן מעלה הוא במחשבתו גם את מכריו וידידיו, את הקשרים האישיים שרקם אך כל אלו לא מצליחים להניא אותו מלנטוש את ידיות הקרון ועוף אל על...

ברגע האחרון נזכר הוא כי עליו לבצע שליחות! מוטלת עליו שליחות מהרבי שליט"א מלך המשיח לבנות מקווה ביישוב, וכיצד יכול הוא שלא למלאות את התפקיד שהוטל עליו – הן מצד היהודים שבעיר והן מצד הרבי שליט"א מלך המשיח שסמך עליו! ועם מחשבה זו הצליח החסיד לאחוז בחוזקה בידיות הקרון עד בואו על תחנת היעד.

הרב טורין המשיך – ואל תעצור כאן מענדי, תקרא את השורות הבאות: הרבי שליט"א מלך המשיח הטיל על כולנו שליחות עם מטרה אחת ויחידה מאוד ברורה – להכין את העולם לקבלת פני משיח צדקנו!  עלינו 'להחזיק ראש' ולא לסטות מנקודה זו כמלא נימה! מי שמאבד את הנקודה הזו עוזב בסופו של דבר את ידיות הקרון של רכבת הגאולה! ואנחנו ממש קרובים אל היעד.

מייחל ומצפה להתגלות השלימה והמיידית

אחיך - שמוליק, קבוצה – 770 בית משיח

משולחנות הפארברענגענ'ס

 בשבוע האחרון ההתוועדויות נקרו בכל צעד ושעל. אכתוב כמה סיפורים שאני זוכר כעת, ואם יהיהי לי כח נוסף אכתוב בשבועות הבאים סיפורים נוספים:

סיפר הרב מיכאלשוילי שי' מכפר חב"ד, הפועל רבות בשליחות כ"ק אדמו"ר מלך המשיח שליט"א עם יהודי גרוזיה: הפעם הראשונה בה זכיתי להסתופף בחצרות קדשנו היתה בחודש תשרי תשמ"א. ח"י אלול של שנת תשמ"א חל ביום השבת קודש. ביום שישי א' התמימים מהישיבה טס לרבי, והתעורר בי רצון עז לזכות גם השנה להגיע לרבי. התיישבתי וכתבתי לרבי את בקשתי האחת והיחידה – לזכות להגיע לרבי לחצרות קדשנו. חתמתי את המכתב באיחול 'כתיבה וחתימה טובה', ונתתי אותו בידי הבחור שטס שיעביר את המכתב ליעדו.

ההורים שלי שראו כי רצוני לטוס חזק העירו לי כי בסך הכל כבר הייתי במשך חודש שלם אצל הרבי שליט"א מלך המשיח – דבר שרוב חברי גילי לא זכו לו, אך הדבר לא החליש את הרצון. ביינתיים התחלתי באיסוף פרוטה לפרוטה, על מנת להשיג את הסכום המתאים – שבאותם ימים היה גדול מהיום, ועד ליום שני התאסף בידי סכום נכבד. (את הכספים אספתי ממקורות שונים - חלק מפה חלק משם. מעט מסבתא, ומעט מעט ממבצע מסוים, ומעט מכסף שהורי נתנו לי עבור קניית כובע וחליפה לחגים).

לאחר שהצטבר בידי הסכום, התקשרתי לסוכן הכרטיסים החסיד הרב אלפרוביץ', וביקשתי ממנו שימכור לי כרטיס. הוא בירר כמה מהסכום יש לי, וכששמע שאספתי כבר שלושת רבעי הסכום נתן לי כרטיס, ואמר שעל הסאר 'נסתדר'. ואכן ביום שלישי זכיתי לנסוע לרבי לחודש נוסף – תשרי תשמ"ב.

עוד מספר הרב מיכאלשוילי: בשנת הקבוצה שלי תשמ"ז היו חילוקים בין הבחורים האם ראוי לעבור בכל פעם בחלוקת הדולרים מידי יום ראשון כיון שהרבי שליט"א מלך המשיח רוצה לראות את הפנים של כל בחור ובחור, או שמא אין זה מתאים כיון שזה גוזל את זמנו היקר של הרבי שליט"א מלך המשיח (ובפרט אם עוברים בקביעות). אני אישית לא נשאתי בדעה מסוימת: לפעמים לא עברתי ולפעמים עברתי (היה זה בדרך כלל ביומי דפגרא ובתאריכים חסידיים).

באחד מימי ראשון התלבטתי האם לעבור, והחלטתי שבסיום סדר 'נגלה' אצא לכיוון חדר האוכל דרך הכניסה הראשית ל770. אם עדיין תתקיים חלוקה – אעבור, ואם לא – אמשיך לארוחת הצהריים.

כשעליתי במדרגות הפנימיות מהזאל הגדול לזאל הקטן היה שקט מאוד, וכבר הבנתי שלא הספקתי. כשהגעתי למסדרון ראיתי רק את המזכירים, והיה נראה שהרבי כבר נכנס לחדרו לאחר החלוקה (שכנראה הסתיימה אך לפני מספר דקות), והמזכירים מסדרים את המקום לאחריה.

המשכתי בדרכי בבטחה, וכשנכנסתי ל'הול' הבחנתי לפתע כי הרבי שליט"א מלך המשיח עומד עדיין על יד שולחן החלוקה. באותו רגע הבחין בי אחד המזכירים ומיד קרא לי לקבל דולר מהרבי שליט"א מלך המשיח באמרו שהרבי שליט"א מלך המשיח מחכה למישהו שיקבל דולר... הרבי שליט"א מלך המשיח עמד שם עם דולר אחד בלבד. כשניגשתי לקבל אמר לי הרבי שליט"א מלך המשיח: "אחרון אחרון חביב. ברכה והצלחה"!

סיפור אחרון מפי הרב מיכאלשוילי: במהלך שנת הקבוצה שלי – תשמ"ו, חווינו עד לשד עצמותינו את משפט הספרים. הרבי שליט"א מלך המשיח נסע לאוהל מספר פעמים בשבוע, נסענו בעצמינו להשתתף בדיונים בבית המשפט ואף נסענו

מספר הרב מנחם מענדל שי' פרידמן – שליח כ"ק אדמו"ר מלך המשיח שליט"א באור יהודה: את רוב שנות לימודיי בת"ת בישיבה קטנה ובישיבה גדולה העברתי במוסדות 'תורת אמת' בירושלים עיר הקודש. לקראת שיעור ג' ישי"ג - בשנת תשמ"ו – החלטתי ללמוד בסמיכות מקום לרבי שליט"א מלך המשיח, ועברתי ללמוד בישיבת 'אהלי תורה' שבשכונת המלך.

במהלך חודש תשרי תשמ"ו עוד נכחו באיזור חברי מאז ומקדם כך שהשהות לא היתה קשה כל כך. אך עם פתיחתו של חודש מרחשון נסעו כל החברים שלי (שהתעתדו ללמוד בחצר המלך בשנה הבאה – תשמ"ז) לארץ הקודש בחזרה לישיבה, ואני נשארתי לבד, והבדידות החלה להעיק עלי.

באחד מימי החול הרגילים החלטתי להתפלל יחד עם הרבי שליט"א מלך המשיח (שלא כרגיל ע"פ סדר הישיבה) על מנת שירעיף עלי קצת 'חום ואהבה'.. ועל אף שבדרך כלל הבחורים עמדו ב'שביל' (בו עובר הרבי שליט"א מלך המשיח בכניסתו לתפילה) בשורה האנשים השניה או השלישית (רחוק יותר מעיניו החודרות של הרבי שליט"א מלך המשיח) עמדתי בשורה הראשונה. ואכן, הרבי שליט"א מלך המשיח 'לא אכזב', וכשנכנס לתפילה העיף את ידו הק' לעברי בתנועת עידוד חזקה ובחיוך רחב..