בר מצוה ושם יהודי

מידי שנה בחג חנוכה, מקיימים בחורי ישיבות חב"ד, "התמימים" בעגה החסידית, "שיירות של אור", שיירות של טנקי המצוות נושאי חנוכיות, לזיכוי הרבים ולפרסום ניסי חנוכה. בועז לוי שהשתתף בסלול הארוך - 3200 ק"מ לאורך ארה"ב, מספר על אחד מהניסים שקרו בדרך, יהודי שגילה את יהדותו ע"י ה"טנק חב"ד".
השנה, מספר התמים בועז לוי, יצאנו שישה "תמימים" עם טנק המבצעים, במגמה לבקר את היהודים הפזורים מאיזור שיקאגו ועד לוס אנג׳לס (מסלול של למעלה מ-3200 ק"מ), כדי להביא להם את אור החנוכה ובעצם את אור הגאולה..
מסלול השיירה עבר בין מרכזי עסקים והקניונים הגדולים, מקומות בהם נמצאים גם הרבה יהודים.
בנר השמיני של חנוכה הגענו ללוס אנג׳לס כדי לכבוש ולהאיר את המקום לקראת התגלות הרבי שליט״א מלך המשיח.
במהלך הפעילות עם הטנק הגענו ל״שדרת הכוכבים״, אחד האתרים המרכזיים בעיר, מקום הומה אדם מכל הסוגים. נסענו לאיטנו עם מוזיקת משיח בפול ווליום, ושלטי משיח מרהיבים בצידי הטנק, שבאופן טבעי משכו את תשומת הלב העוברים ושבים. היווינו אטרקציה גם בעיר המורגלת בדברים לא שיגרתיים.
מזמן לזמן עצרנו ואיפשרנו ליהודים לעלות לטנק על מנת להניח תפילין ואף לכתוב לרבי שליט״א מלך המשיח באמצעות האגרות קודש. באחד המקומות, קלט אחד התמימים, שבסמוך לטנק עומד אדם ומסתכל על הטנק בהתעניינות רבה. הת' פנה אליו ושאל אותו האם הוא יהודי.
האדם הגיב בשלילה, והוסיף "אבל סבתא שלי מצד האמא היא יהודיה"...
הכנסנו אותו לטנק בהתרגשות, והסברנו לו שהוא בעצם יהודי כשר, וכי הוא בנו של אברהם יצחק ויעקב, כמו כל יהודי!
החלטנו לעשות לו "בר מצוה". הסברנו לו את הזכות הנפלאה שנפלה בחלקו. הנחנו לו תפילין, לאחר מכן הוצאנו כיבוד ו"לחיים" וערכנו חגיגת בר מצווה מפוארת, עם ריקודי שמחה כמו שהטנקיסטים יודעים לעשות..
בעיצומה של השמחה, שאל אחד התמימים את חתן הבר מצווה, לשמו, ונענה בשם "וולטר״.
"מהיום, יהא שמך יהודי ״מנחם מענדל״ על שמו של הרבי שליט״א מלך המשיח, הודיע לו הבחור בחגיגיות רבה. הרגשנו כמעט כמו בברית מילה..
כשחזרנו לטנק, החל דיון בין החבר׳ה האם נהגנו נכון באופן מתן השם החדש? אולי היה צריך לעשות את זה בביהכנ"ס ליד ספר תורה וכו'.
בסיום יום המבצעים הלכנו להתפלל תפילת ערבית בבית משיח - לוס אנג'לס, בסיום התפילה באמצע ריקוד ״יחי אדוננו״, הוציא אחד התמימים כרך של אגרות קודש, כרך י״ז שנפתח באקראי בעמוד ר״א.
המילים הראשונות שבלטו לעינינו היו: ״במענה על ההודעה אשר נולד להם בן למזל טוב והכניסוהו לבריתו של אברהם אבינו ונקרא שמו בישראל יוסף יצחק שי'". היינו בהתפעלות, שהרי זהו בדיוק שמו של הרבי הקודם. ואז בהמשך לברכות המזל טוב וכו' נכתב:
"במה שכתב על דבר השם - פשיטא שאין להרהר כלל וכלל, שהרי הודיענו האריז״ל אשר "הקב״ה משים בפיו (של האב והאם) השם ההוא המוכרח אל הנשמה ההיא.. והשם הזה נרשם למעלה בכיסא הכבוד".
לאחר מכתב ניסי כזה הותרו כל הספיקות. היה ברור לנו שאותו יהודי זכה לברכה לשמו החדש - מנחם מענדל!