המשנה (גיטין ד, ו) אומרת: "אין פודין את השבויין יותר על כדי דמיהן, מפני תקון העולם".
הרמב"ם: "אם היו פודין אותם יותר מכדי דמיהם ישתדלו הגוים שישבו אותם". "שלא יהיו האויבים רודפין אחריהם לשבותם".
תפארת ישראל: "שלא יתאמצו להרבות שבויין".
כלומר, למרות שפדיון שבוים הוא מצוה רבה, אבל אם הגוים יראו שכל כך משתלם לשבות יהודים וזה מביא אותם לחטוף עוד, במקרה כזה אסור לפדות.
יחיא סינוואר ימח שמו וזכרו מנהיג החמאס בעזה, הוא "בכיר משוחררי עיסקת שליט", ומיד אחרי שחרורו קרא לחטוף חיילים.
הארכי רוצח סינוואר בשחרורו: לחטוף חיילים!
הבא לקמן מתוך אתר הגאולה מחבל משוחרר זו פצצה מתקתקת! (כ' אייר תש"פ):
נתניהו חיכה כחמש שנים עד שקיבל מש"ס את האוקיי לשיחרור יותר מאלף מחבלים עם דם על הידיים בעיסקת שליט, למרות שכל מערכת הביטחון היתה בדעה אחת, שהמחבלים יחזרו לעסוק בטרור, והרמטכ"ל אז, בוגי יעלון, אמר ששחרור מעל אלף מחבלים (בסדר גודל של שתיים - שלוש חטיבות) יתן "רוח גבית לטרור". ואכן, עיסקת שליט הביאה מיד אחריה הסלמה ברצועה, ואת מלחמת עופרת יצוקה. בהמשך התברר, שרוצחי נצ"מ ברוך מזרחי, סמ"ר יובל מוריוסף, ויוסף כהן הי"ד, שוחררו בעיסקת שליט.
בדיעבד צריך היה אוליי לשאול איך משך חמש שנים זה "לא היה הלכתי" לשחרר את שליט, ורק אחרי חמש שנים בשבי החמאס פתאום זה נהיה "הלכתי".
להלן דברי הרבי שליט"א מלך המשיח משנת תשל"ט (1979), על עיסקת שיחרור מחבלים שהיתה אז:
"והתווסף עוד מעשה מבהיל שרואים זאת... אבל זה מראה עד היכן מגיעים הדברים.
הי' מעשה ביהודי שהי' בשבי' ולא רצו להוציאו (מהשבי של הצד שכנגד) עד שהחליפו אותו בשבעים וכמה מהצד שכנגד.
ומעשה זה הי' באותו הזמן שארה"ב חתמה חוזה דומה לזה עם ברית-המועצות, עם רוסי' והחליפו חמשה שבויים בשניים - וכאן החליפו אחד תמורת שבעים וכמה. אמנם נכון שבהלכה - ישנו מקום לוויכוח, מכיוון שמדובר אודות פיקוח נפש של יהודי אחד וכשצריכים לתת על כך פי-כמה-וכמה - אזי יש מקום להתווכח כיצד צריך להיות הדין.
אבל בזה גופא נוסף עניין עיקרי: בגלוי אמרו שמכיוון שאין ברירה אחרת, ומכיוון שמדובר ביהודי בעל משפחה - אזי לא יכלו לחשבן כמה יצטרכו לשחרר עבור כך מבית-הסוהר ולכן עשו זאת.
שאלו אותו: הרי ריבוי פעמים היו מעשים בפועל שלקחו בני-ערובה והטרוריסטים ציפו שישחררו את פלוני ופלוני, במספר שווה או פעמיים כך - אך לא פי-שבעים, והרי אתם עצמכם הכרזתם שזו נקודה עקרונית שלא ייכנעו לשום איום - עם טעם בצידו, טעם שיש לו מקור בהלכה ומקום בשכל הפשוט, ואפילו מקום בדיפלומטי'ה (שזה הרי הדבר שעליו בונים כעת: שאם יורו להם את הדרך שע"י איום משחררים ופועלים איזה עניינים - זה יגרה אותם לרדוף בגלל זה אחרי בני-ערובה - במילא אין עצה אחרת ומוכרחים להראות להם שזה לא מועיל.
ובשיטה זו החזיקו במשך שנים רצופות, אע"פ שזה הביא לקרבנות מהיהודים ששמותיהם כתובים, ואלו עניינים שבגלוי.
וכאן התחרטו לפתע, ובאופן מבהיל, כאמור לעיל - אחד תמורת שבעים וכמה!! ...אבל מאחר שאי-אפשר לרמות את העולם כל הזמן ובכל העניינים, אשר בין השבעים וכמה - כמעט חציים היו כאלה שהיו בבית-הסוהר לא על עניינים של מה-בכך - שאפילו כאשר הי' זה על עניינים של מה-בכך, אחזו שנים רצופות בשיטה שלא להיכנע לאיומים של טרוריסטים, ושם היו קרוב לחציים (שלושים וכמה) מאלו שהתעסקו בפועל עם עניינים של חבלה, עד למעשה חבלה של אבדן נפשות של יהודים.
המדובר על מעשה שאי-אפשר להתחרט! השבעים וכמה נמצאים בחופש ובמקום כזה אשר רחמנא ליצלן היל"ת, לא נראית שום סיבה מדוע שלא ישתדלו שוב, היל"ת!!
וכאמור לעיל, שאין זה רק העניין כפי שהוא לעצמו, רואים את השיטה, רחמנא ליצלן, שנקטו בה: אלו שמאיימים ולוחצים שאין דבר שלא יכולים לפעול, רח"ל - והראי': אין ענין גדול יותר, וויתור גדול יותר, ונסיגה גדולה יותר מכך שאחזו שנים רצופות במעמד ומצב זה והתעקשו, ורח"ל איבדו כמה נפשות מישראל בגלל שיטה זו - ופתאום שחררו שלושים וכמה!
שזה חלק מהשיטה הכללית, ש"השיטה" היא: ההיפך מ"ואולך אתכם קוממיות". כאמור בהתוועדות שלפנ"ז, כאשר יורקים, רח"ל, והוא יודע שזו יריקה בפנים - מרמה הוא את השני שזה גשמי-ברכה! הוא אומר לו לברך "הטוב והמטיב" - לא ברכה בפועל, אלא עשיית סעודה ונתינת "מזל-טוב" וריקודים ברחובות והנפת דגל, עם כל הדברים הקשורים בכך!...". (מוצש"ק במדבר תשל"ט)
"אני הדס מזרחי, אלמנת טרור ופצועת טרור. בערב פסח 2014 נסענו לסדר פסח לקרית ארבע. בדרך נפתחה עלינו אש רצחנית. בעלי נצ"מ ברוך מזרחי הי"ד נרצח ואני נפצעתי. בכוחות אחרונים הצלחתי להמשיך ולנהוג עד למחסום הקרוב.
אחרי הפיגוע גילינו שהמפגע הוא משוחרר עסקת שליט. מחבל שכבר נשפט, ישב בכלא ושוחרר בעסקת שליט. ממשלת ישראל שחררה אותו לשטח שבו אנו חיים ונוסעים ואפשרה לו לרצוח את בעלי.
הילדים שלי יתומים ואין להם אבא. הם היו באוטו וראו את אבא שלהם נרצח מול עיניהם. הם ראו את אמא שלהם נפצעת, הם חוו טראומה שתיחרט בהם לכל ימי חייהם. כל זה בגלל עסקת שחרור מחבלים.
מדינת ישראל יודעת מהעבר, מעסקאות קודמות, שכמחצית מהמחבלים חוזרים לטרור. הרי יש לנו את כל המידע. מאז שנת 2000 ועד 2006 נרצחו 183 ישראלים על ידי מחבלים ששוחררו מהכלא. 32 ישראלים נרצחו על ידי משוחררי עסקת טננבוים. בעסקת ג'יבריל שוחררו שלושה חיילים ומאות נרצחו ונפצעו על ידי המשוחררים - באינתיפאדה הראשונה אותה ארגנו הם עצמם, בוגרי "אוניברסיטת הטרור" שבכלא הישראלי.
לפני עסקת שליט, כשצעקו מתנגדי העסקה שזה יהרוג ישראלים, אף אחד לא שעה לקריאותיהם. התעלמו כי לא ידעו מה שמות הנרצחים ואיך הם יראו. היום יש להם שמות ויש להם פנים, אנחנו יודעים איך נראים עשרת הנרצחים על ידי משוחררי עסקת שליט.
אני אלמנה ופצועה וילדי חיים עם טראומה בלתי נתפסת ,כי ממשלת ישראל לא מיצתה את האמצעים האחרים להחזרת חטופים. במקום שיכאב לי ולילדי צריך להכאיב לחמאס. צריך שחמאס יסבול עד שיגיד די.
אנחנו חינכנו את החמאס שישראל מוותרת, לא נחושה, לא רצינית. הגיע הזמן לחינוך מחדש. אל תשחררו עוד מחבלים!!, אני לא רוצה עוד נרצחים עוד אלמנות ויתומים הורים ואחים שכולים, עוד סבל וכאב כמו שילדי ואני עוברת מידי יום ביומו".
מוטי ואילנית מור יוסף
בננו היקר והאהוב סמ"ר יוֹבֵל מוריוסף נרצח ביחד עם חברו יוסף כהן הי"ד ביום ה' בטבת תשע"ט בגבעת אסף ע"י מחבל שקשר קֶשֶר עם משוחררי עִסקת שליט עוד בזמן היותו אסיר בטחוני בכלא. אותו מחבל ששוחרר בעִסקת שליט בא לספק לרוצח נשק לביצוע הרצח.
שימו לב כמה זמן עבר משחרור המחבלים בעסקת שליט ועד רצח בננו. כ-8 שנים!
הבנתם איזו השפעה ארוכת טווח יש לשחרור מחבלים?
מחבל הוא מחבל הוא מחבל! נקודה. בעזבו את הכלא התואר לא משתנה.
להיפך. עכשו הוא רב מחבלים.
רוב משוחררי עסקת שליט חזרו לשפוך דם יהודי!
ההיסטוריה מוכיחה שמחבל ששוחרר בעסקת חילופי שבויים חזר לפַגע ולתכנן פיגועים נוספים. זו עובדה שאי אפשר להתעלם ממנה. מחבל משוחרר הוא פצצה מתקתקת.
אנו פונים אליכם מקבלי ההחלטות:
אתם מסוגלים להוציא מהפה את צמד המילים "שחרור מחבלים"? אם כן, אין לכם ערך לחיי אדם.
בשיחרור מחבלים תגרמו למשפחות חדשות להיכנס למעגל השכול.
שחרור מחבלים היום זה עוד משפחה שכולה מחר!
תגובות