רצחת וגם ירשת | מובלעות נהריים וצופר

רצחת וגם ירשת | מובלעות נהריים וצופר

מובלעת צופר בערבה הוחזרה לירדן בביזיון לאומי זמן קצר אחרי החזרת מובלעת נהריים, עם גן הזיכרון לשבע הנערות הי"ד שנרצחו ע"י חייל ירדני. הרוצח ימח שמו - מסתובב חופשי.

בשבועות האחרונים ממשלת ישראל החזירה לממשלת ירדן את המובלעות בנהריים וצופר, שעליהן נחתם הסכם חכירה ל25 שנה עם אופציה להארכה. האופוריה הישראלית עם בוא השלום המדומה, והרצון של קלינטון לזכות גם הוא בפרס נובל, הביאו את ישראל לחתימה על הסכם מביש, שכרגיל, ירדן מקבלת ממנו עד היום כל מה שכתוב תוך שהיא מפירה יום יום את ההסכם בסעיף ה"נורמליזציה".

ההסכם נחתם ב1994. בנספח להסכם בנוגע למובלעות צופר ונהריים, תחולת ההסדר היא לתקופה של 25 שנים והוא יחודש אוטומטית לתקופות של 25 שנים אלא אם אחד מהצדדים יתנגד לכך, בהתראה של שנה מראש.

התנאי העיקרי של ירדן להסכם היה, שישראל תעביר לירן 50 מיליון קוב מים בשנה. בתקופת המשא ומתן על הסכם בארי חמיש ז"ל היה בעל עיתון נחשב באנגלית. כעיתונאי, הוא פנה למנהל תה"ל (תכנון המים לישראל) בנוגע לפרטים. הנ"ל מסר לו, לא לציטוט, שלדעתו ההסכם ייבש את הכינרת. בארי חמיש שאל אותו האם מסרת את חוות דעתך לרבין? הוא ענה שכן. 

המים לירדן יבשו את הכינרת

ובאמת, הכינרת התייבשה. כלומר, אם מדינת ישראל לא היתה מתחילה להתפיל מים, הכינרת היתה מתייבשת כבר מזמן. במילים אחרות: כבר לפני כעשר שנים החלו בישראל לחפש פתרונות לחוסר המים שנובע בעיקר מהעברת המים המסיבית לירדן, וקצת בגלל גניבה של מים מבארות פרטיות של פלסטינים. 

במקום להפסיק את הזרמת המים לירדן שדורסת יום יום על הסכם השלום במופגן, הממשלה מצאה את הפיתרון הרגיל: היהודים ישלמו. הקטנת מכסות המים לחקלאים: חקלאי שיצרוך יותר ישלם הרבה יותר. במילים אחרות: העלאת מחירי תוצרת החקלאית בארץ, והפיכתה ללא כדאית לעומת סחורה המיובאת מ.. ירדן!! ומעזה, ע"י מים שהם מקבלים מישראל בחינם, או גונבים מבארות פרטיים.

גם זה לא הספיק, וישראל נכנסה, עם כל הכבוד לטכנולוגיה המתקדמת, לפרוייקט ענק של התפלת מים. אבל, עם הביזבוזים הרגילים בדרך, (לא נתנו לחברת חשמל להתפיל מים חמים שיוצאים מהטורבינות), הקמת תאגידי מים מנופחים עם עוד עשרות עובדי עיריות וכו', והכפלת מחיר המים לצכן פי 4. כבר שכחנו שרק לפני כמה שנים, שילמנו על קוב מים רבע ממה שמשלמים עכשיו, וככה על ירקות ופירות. המדד עלה קצת, המים עלו הרבה, ויעלו עוד. 

רצח שבע התלמידות בנהריים

אם כל זה לא מספיק, שלוש שנים אחרי הסכם ה"שלום", נרצחו במובלעת נהריים שבע תלמידות בית ספר חרדי בטיול שנתי, בידי חייל ירדני שירה לעברן. שתיים נפצעו קשה, ועוד חמש נפצעו קל. במקום הוקם גל עד ענק עם שמות הנערות הי"ד. הלווין של גוגל רואה היטב את הגלעד בחלל, ממרחק 600 ק"מ. הרוצח? ימח שמו מתהלך חופשי בכבוד גדול בממלכת ירדן.

רצחת וגם ירשת. גם גלעד זה הוחזר לירדן, עם מובלעת נהריים, ועם האתר ההיסטורי של תחנת החשמל הראשונה בארץ שפעלה על טרבינת מים שהוקמה ע"י רוטנברג, "הזקן מנהרים" במקום זה.

סדרת הביזיונות לא נגמרת כאן. בעקבות התנגדות ירדן להמשך החכירה של שטחי צופר ונהריים, הודיעה ישראל כי השטחים יוחזרו לירדן ללא משא ומתן על המשך חכירתם. אבל, החקלאים הישראלים שמעבדים את השטח, והאמינו על סמך הבטחות של הממשלה שהם יוכלו להמשיך ולעבד את השטח לתמיד, התנגדו באופן נחרץ להחזרה. 

בעקבות התנגדות החקלאים והתושבים בשטחים אלה, התחננה ישראל להארכה של שישה חודשים בהחזרת השטחים, אולם ירדן דחתה את הבקשה. עם זאת, שר החוץ של ירדן הציע כי ירדן תשלם פיצוי כספי לחקלאים הישראלים עבור התוצרת שנשארה בשדות.

במילים אחרות: ירדן קנתה את היבול של אותה שנה מהחקלאים במחיר הקרן, וזהו.

מגנומטרים

מישהו עוד זוכר את הסאגה של המגנומטרים? ובכן, ערבי ישראלי מאום אל פחם הגיע בבוקר יום שישי להר הבית עם נשק, עלה להר, ומשם הרג שני חיילי מג"ב דרוזים ששמרו על הכניסות להר למטה, בעיר העתיקה. ליום אחד הר הבית היה נקי מערבים, ונתניהו הבטיח שמעתה ואילך, גם לערבים יעשו בידוק בכניסות להר הבית. בהשגחה פרטית, בדיוק באותו זמן, אחד מאנשי שגרירות ישראל בירדן הרג ערבי שניסה לרצוח אותו באקט ברור של הגנה עצמית. מלך ירדן הטיל עוצר על שגרירות ישראל בירדן, נתניהו התכופף "בשביל השלום", ומיד ויתר על הבידוק הביטחוני לערבים, על מנת לא להיכנס לעימות מיותר עם ממשלת ירדן, ובתמורה, איש הביטחון הוחזר לארץ.

וכאן, מתבקשת ההשוואה, מדוע עבדאללה מלך ירדן היה מוכן לבטל את הסכם השלום, ולאיים על ישראל במצור על השגרירות הישראלית ברבת עמון, בשביל שהערבים לא יעברו בדיקת מגנומטרים בהר, לעומת ישראל, שהיה ראוי שתבוא באולטימטום לירדן על המשך אספקת המים, לפחות עד שירדן לא תסגיר לישראל את רוצח שבע התלמידות?! אבל ברור - הביזיון העצמי של "היינו בעינינו כחגבים" והתוצאה - "וכן היינו בעיניהם".

התוצאה מהתנהגות זו היא הרמת ראש של הערבים לעשות אותו דבר. החייל הרוצח, קיבל בכלא הירדני יחס מועדף, תוך כדי קריאות חוזרות ונשנות בתקשורת בירדן לשחררו. והוא שוחרר. לשם השוואה, עמי פופר, למשל, עד היום נמק בכלא. מי ישחרר אותו? מי דואג לו לעיסקת החלפת שבויים? איזה יחס הוא מקבל? מישהו זוכר אותו? הרי זה בדיוק המקרה של החייל הירדני?! האם מדינת ישראל יותר גרועה מהערבים?!

[ במאמר מוסגר, אם הירדנים היו מסגירים אותו לישראל, מה הוא היה מקבל? בית מלון עם ביקורים, טלפונים, טלוויזיה, אוכל טוב, לימודים, ומשכורת מאבו מאזן. הרבי שליט"א מלך המשיח אמר, שבאופן כזה אי אפשר להפחיד מחבלים, גם אם הורסים להם את הבית. בכלא המחבל מקבל תנאי מגורים, מחיה, וכלכלה, ומשכורת, הרבה יותר מאשר היה מקבל בכפר שלו, שהוא צריך להתחנן על עבודה לפרנסת יומו. ואחרי עיסקת חילופי שבוים, המחבלים חוזרים לבתיהם בכבוד גדול, מתפארים במעשיהם, עם עידוד מכלי התקשורת הפלסטינים, ומלמדים אחרים עד כמה זה כדאי, ומשתלם רח"ל.]

ספטמבר השחור

חוץ מה"נורמליזציה" שלא מקויימת ע"י ירדן, הרבה פחות מאשר בימי הפסקת האש עם המלך חוסיין, כאשר הגשרים היו מעבירים יותר סחורות ויותר תיירים ערבים מאשר היום, יש עוד נושא ביזיוני והוא, התמיכה הביטחונית שממשלת ישראל מספקת לירדן מאז ספטמבר 1970. ומלבד העובדה שירדן ממשיכה להצביע נגד ישראל, ולהחרים את ישראל בכל פורום בינלאומי, צריך לדעת שמדינת ישראל היא התמיכה היחידה של המלך להמשך השמירה על שלטונו. להבין זאת, צריך לחזור לשנת 1970.

בשנת 1970 יאסר ערפאת ימח שמו וזכרו התבסס במחנות הפליטים מעבר לגבול עם ירדן, ובעזרת הכוונה צבאית וטרוריסטית, ונשק שסופק מברית המועצות וגרורותיה במזרח אירופה, הקים את "פתחלנד", אזור בו המחבלים הקימו אוטונומיה צבאית חמושה משלהם בתוך מדינת ירדן. משם היו יורים מטחי קטיושות בעיקר לעבר העיר בית שאן, שהיתה שטח עירוני הקרוב ביותר לטווח הקטיושות. באותה תקופה היו גם חדירות רבות של יחידות קטנות ומובחרות של מחבלים שעברו בגל את הירדן על ציודם, בנסיון לבצע פיגוע ראווה.

לשטח ההררי בו היו מסתתרים המחבלים קראו "ארץ המרדפים". החדירות היו מתגלות אמנם תוך כמה שעות, ואז היה מחל מרדף של חיילי צה"ל אחר המחבלים בעזרת גששים בדואים. לא פעם, בשעת מגע עם המחבלים ימח שמם, נפלו חיילי צה"ל הי"ד בקרב.

בשלב מסויים, ראה חוסיין מלך ירדן שמבחינתו העסק לא כדאי. המחבלים עלולים להשתלט על מדיתנו תוך זמן קצר, שכן, מדינת ירדן נשלטת ע"י משפחה המלוכה ההאשמית - לא פלסטינית, מיעוט קטן ושנוא ע"י רוב העם, (כמו שהמצב בסוריה).  

 בספטמבר 1970, החל חוסיין במלחמה עקובה מדם לסלק את המחבלים מארצו, כאשר כוחות צה"ל נמצאים בכוננות ליד נהר הירדן, לסייע לחוסיין אם יד המחבלים תהיה על העליונה. עד היום, בכל מחנה פליטים ניצב טנק ירדני על צוותו, 24 שעות, לסמן לפלסטינים ולהזכיר מי שולט פה.

הממשל הירדני חלש, ואם יתקל בחדירות מבחוץ בדוגמת דאעש וכיו"ב, ספק אם יוכל לעמוד, ובפרט שתמיד במקרה כזה יש הרבה עורקים מצד אחד לשני, כפי שקרה בצבא סוריה שערקו למורדים וכיו"ב. 

חוסיין לא שכח את הטובה של ישראל, ובתקופת הפסקת האש שאחרי 1970, שמר על יחסים טובים. אמנם היה אסור לישראלים לטייל בסלע האדום, אבל המסחר בין הערבים ביו"ש לירדן היה פתוח, וכמויות גדולות של סחורות ואנשים עברו בגשרים, למרות שבאופן רשמי לא היה "שלום". מאז ה"שלום", ובפרט מאז שמלך בנו עבדאללה, יחס ירדן לישראל השתנה לרעה.  

מה ישראל הרוויחה בשלום עם ירדן חוץ מביזיונות ורצח שבע הנערות? זה שמטיילים ישראלים יכולים להיכנס למדינת ירדן, אחרי סדרה של בדקות משפילות, עם דרישה תקיפה מצד הירדנים להחביא כל סממן יהודי?!

בעקבות הסכם ה"שלום" עם ישראל, ירדן גם קיבלה נשק אמריקני חדיש, מה שלא היה לה קודם. למרות כל זה, היחס של עבדאללה השני בנו של חוסיין לישראל הוא איום ונורא, וישראל, במקום לסגור להם את הברז, ממשיכה להזרים להם מים יותר ממה שכתוב בהסכם השלום.

= = = 

השטח של מובלעת צופר בערבה הועבר לירדן.

בועז העצני
הסכם השלום עם ירדן קבע שהשטח יינתן להם אבל ישראל מחכירה אותו ל-25 שנה עם אופציה להארכה. הזמן עבר והירדנים לא מוכנים להאריך את ההחכרה. זכותם לפי ההסכם.

מי שנתן את השטח לירדן זה רבין, שרצה הסכם שלום עם מדינה ערבית, הסכם מכובד פחות או יותר, לשם שינוי, ללא הגועל של הסכם אוסלו שאותו הוא תיעב ודעת הקהל תיעבה.

האמת היא שהשטח הקטן הזה נגנב כנראה מירדן ברבות השנים, לא שיש להם מה לעשות איתו, ובכלל המחיר של תיקוני גבול קטנים היה נמוך, יחסית למגה ההתקפלויות המוחלטות של בגין ושל רבין עצמו מול ערפאת.

וכאן אנחנו מגיעים לאדון "ימין חזק", נתניהו, שיכול היה די בקלות לחתוך לירדן אספקת מים, החורגת ממה שמחייב ההסכם. ההסכם נותן להם 50 מיליון קוב? בבקשה. אף לא טיפה יותר. אם הולכים לפי הספר, זה יכול לעבוד לכל הצדדים, וקל מאוד היה לקפל את ירדן הגוססת, הצמאה והרעבה.
אז אין לך אומץ? אתה מהסס? נגיד שיש לך שיקולים נוספים? תן פיצוי לחקלאים ואדמות חלופיות. זה קטן על המדינה. אבל זהו ביבי. מה שלא אילוץ פוליטי בלתי ניתן לדחיה, לא יזיז אותו, ובדיוק כך זה עובד ביהודה ושומרון. ביבי חונק את ההתיישבות וצריך ללחוץ ולהתפתל ולהיאבק על כל פירור.

אז החקלאים בערבה הפסידו את השטח ונשארו באויר, וזה מסתדר עם התמונה של הרס החקלאות בכל הארץ שנועד להוריד את יוקר המחיה.

ההנהגה לא מבינה שחקלאות זה לא רק ייצור מזון, אלא שמירה על הקרקע, עצמאות באספקת מזון, תעסוקה לחצי מיליון איש וכוח פוליטי בינלאומי, היות והיתרונות הטכנולוגיים החקלאיים שלנו מבוקשים ע"י כל העולם. כשנתניהו נוסע לאפריקה ומבטיח מומחים וטכנולוגיה חקלאית ישראלית, הוא יכול לדרוש הצבעה לטובתנו במועצת הביטחון, למשל, והוא עושה את זה ועושה טוב. אז לך תהרוג את החקלאות, תחריב את ענף בריכות הדגים בשביל שקל פחות לצרכן, תקטין את מכסות המים, תפתח את השוק ליבוא מתחרה של סחורה מחורבנת ולא מפוקחת, תהפוך את כל העסק ללא כדאי, הצעירים האלמונים ישתלטו על הקרקע, ואז מה?

ביזיון אחד גדול, ואם החקלאים בערבה יהיו מנומסים הם לא יקבלו כלום.