מחקר: הממשלה מתנכלת ליהודים ביו"ש

הממשלה מתנכלת ליהודים ביו"ש

מחקר עומק של "הקול היהודי" מציג נתונים מחרידים המוכיחים שממשלת נתניהו מתנכלת בכוונה תחילה ליהודים ביהודה ושומרון, ולא חוקרת כלל נסיונות רצח יום יומיים מצד הערבים. מיליוני שקלים ומאות תקנים בשב"כ ובמשטרה שמופנים לחקירות תג מחיר וכיו"ב, לעומת שישה צוותים בלבד במימון זעיר שאמורים לחקור אלפי ניסיונות רצח מצד הערבים ימ"ש. 

לפני הפירסום, התחקיר הובא לידיעת שר המשטרה ארדן. השר לא טרח להגיב, ושתיקה - כהודאה.

הקול היהודי

הארץ רעשה סביב החקירה הרשלנית של אונס בת ה-7 שזעזע מדינה שלמה. החשוד המרכזי שוחרר, ולא ברור האם החקירה תוכל להבשיל לכדי פענוח, יתכן ובשל הכשלים הרבים שביצעו החוקרים. גם חשודים נוספים שנעצרו לאחרונה שוחררו לאחר כיממה.

במשטרה היו שהסבירו כי פעולות חקירה בסיסיות בתיק לא בוצעו משום שלא היו תקציבים וכח אדם לכך. החקירה עצמה, למרות חומרתה, התנהלה בתחנת מודיעין עלית, ולא ביחידה המרכזית של מחוז ש"י, יחידה האמורה להתמחות בתיקים מורכבים של פשיעה חמורה.

אלא שבמקביל לטענות על חוסר בתקציבים וכח אדם, מנתונים שסיפקה המשטרה לארגון "לביא – זכויות האזרח ומנהל תקין",  מכח בקשת חופש מידע שהגיש הארגון, עולה כי תקציבים לא חסרים למשטרת מחוז ש"י, אלא שהם מופנים ליחידה אחרת.

במשטרה מסרבים לספק נתונים מדויקים
המפלג לפשיעה לאומנית בימ"ר ש"י, בו לכל הפחות 80 תקנים, זוכה לתקצוב של עשרות מיליוני שקלים בשנה (את התקציב המדויק סירבו במשטרה למסור בטענה שהדבר עלול לפגוע ביחידה), ועוסק, למעט 4 חקירות בשלוש שנים, רק בתיקים בהם החשודים יהודים.

למרות שבזמן שהוקמה היחידה לפני כ-6 שנים, הצהיר מעל בימת הכנסת השר לבט"פ דאז יצחק אהרנוביץ' כי היחידה תפעל בתיקים "של יהודים ושל ערבים, של ימין ושמאל", הנתונים ברורים.

לפי המענה, במפלג פשיעה לאומנית של ימ"ר ש"י טופלו בשנת 2016: 119 תיקים, ב-2017: 144 תיקים וב2018: 119 תיקים.

מתוכם, 88, 134 ו-109 (בהתאמה) היו בעלי מניע לאומני יהודי, ורק 2,1 ו-1 (בהתאמה) היו בעלי מניע לאומני ערבי. גם הם יתכן ונחקרו תחילה כאירוע עם חשד לרקע לאומני יהודי ובהמשך התבררו כרקע לאומני ערבי.

מנתונים אלו עולה כי פעילות היחידה מופנית כלפי יהודים באופן כמעט מוחלט.

תקני היחידה

בשנת 2016 היו בימ"ר ש"י כולו 116 תקנים, בשנת 2017 זינק המספר ל-143 וב-2018 היו 149 תקנים.

במשטרה סירבו להעביר את התפלגות התקציב ותקני כח האדם לפי מפלגים בתוך הימ"ר, וזאת בטענה כי הדבר עלול "לשבש את התפקוד התקין של הרשות הציבורית או את יכולתה לבצע את  תפקידיה או לפגוע בפעולות האכיפה".

אלא שטענה זו לא הפריעה לדובר מחוז ש"י לשעבר דודי אסרף, למסור בכתבה שהתפרסמה ב'הארץ' לפני כ-6 שנים אודות המפלג לפשיעה לאומנית, כי "עד סוף השנה אמורים למלא את השורות ולהגיע 80 תקנים".

לא ברור האם כיום מספר התקנים ביחידה עבר את ה-80, אך גם אם מדובר ב-80 תקנים הרי שמדובר על כך שמרבית פעילות ימ"ר ש"י היא במפלג לפשיעה לאומנית. ב'הארץ' נכתב אז כי פתיחת היחידה "שילשה את ימ"ר ש"י" שהיתה עד אז יחידה דלה במשאבים יחסית לימ"רים במחוזות אחרים.

מכאן ניתן לשער גם את גובה התקציב המופנה למפלג פשיעה לאומנית.

ממענה המשטרה עולה כי תקציב ימ"ר ש"י כולו עמד בשנת 2016 על 46.4 מיליון ₪, בשנת 2017 על 57.2 מיליון ₪ ובשנת 2018 עלה ל-59.6 מיליוני שקלים.

אם מעל מחצית התקנים בימ"ר מופנים ליחידה לפשיעה לאומנית, הרי שניתן לשער שתקציב היחידה לפשיעה לאומנית לבדה מגיע לכ-40 מיליון שקלים ואולי אף יותר.

ימ"ר חמניות
כדי להבין את הנושא לעומק יש לבחון את פעילות היחידה. היחידות המרכזיות (ימ"ר) של המשטרה הן יחידות מחוזיות המתמחות בפענוח פשיעה חמורה. בזמן שבהחלטה שאינה ברורה טופל תיק האונס של בת ה-7 בתחנה רגילה, והתוצאות היו בהתאם, במפלג פשיעה לאומנית עוסקים באופן יומיומי גם בזוטות.

כך ניתן להיזכר במעצר "הטושים" של שני בני 14 שעמדו בתחנת אוטובוס באזור אלעד בשעת לילה עם טוש ומרצע. השניים שהו במעצר ממושך, ובימ"ר החליטו גם לעכב ולחקור את אמו של אחד מהם כדי להפעיל לחץ על בנה כדי שזה יודה שהשניים התכוונו לנקב צמיגי כלי רכב של ערבים.

בנוסף, כמעט מדי יום עוסקים בלשי היחידה באכיפת צווי שטח צבאי סגור על מאחזים, מעצר מפגינים, ושאר עבירות פעוטות שבכל ימ"ר אחר היו ככל הנראה מתביישים לעסוק בהן.

מעל ראשה של היחידה מרחף סיפור שהעניק לה בפי "נערי הגבעות" אותם היא רודפת בהתמדה, את השם "ימ"ר חמניות", שם שאף זכה לשיר שחיבר אחד הנערים. 

לפני כשש שנים, התלונן יהודי תושב חברון שערבים שברו לו כ-20 חמניות בחלקה שגידל. במשטרת חברון לא ממש התרגשו, ולא בוצע דבר עם התלונה. הרי מדובר בזוטות, סברו שם. 

אלא שכעבור כמה ימים התקבל במשרדי הישוב היהודי בחברון פתק התנצלות בו נכתב כי יהודים הם אלו ששברו את החמניות במחשבה שהן של ערבים. למכתב צורף סכום כסף של כ-200 ש"ח כפיצוי. או אז נשלף התיק ממרחב חברון והועבר למפלג פשיעה לאומנית בימ"ר ש"י שהוקם מספר חודשים קודם לכן. הרי מדובר לפתע באירוע לאומני חמור נגד ערבים. 

בפשיטה מיוחדת נברו בלשי הימ"ר בפחי אשפה במרחב הישוב היהודי בחברון כדי לאתר את הפתק המפליל אך ללא הצלחה. לאחר מאמץ מודיעיני שכלל מעורבות של המחלקה היהודית בשב"כ, פשטו כוחות שב"כ וימ"ר על בתיהם של שני נערים מגוש עציון ועצרו אותם בחשד לביצוע המעשה. לאחר מספר ימים במעצר שוחררו השניים ללא שאותרו ראיות נגדם.

נוהל לא חוקי
ארגון חוננו וגורמים נוספים בהתיישבות דיווחו לא אחת על רדיפה של ממש מצד היחידה כנגד המתיישבים.

לא אחת ביקרו גם בתי המשפט את פעילות היחידה, שנהגה תקופה ארוכה להגיש ערעור כמעט על כל החלטת שחרור של עצורים. באחת הפעמים, שופט ביהמ"ש המחוזי רם וינוגרד קץ בהתנהלות וכתב בהחלטה כי למשטרה "יש מגמה להגיש עררים רבים ללא כל הצדקה בתקופה האחרונה".

בפסק דין שניתן לפני כחמישה חודשים קיבל שופט בימ"ש השלום בירושלים שמעון לייבו את טענות עו"ד איציק בם וזיכה "נער גבעות" קטין משום שבלשי מפלג פשיעה לאומנית הפשיטו אותו בצורה משפילה ואף העידו במשפט כי ביחידה קיים נוהל הפשטה גם של קטינים. השופט ביקר את הנוהל בחריפות וקבע כי הפעלתו תוך רמיסת זכויות הקטין מביאה אותו למסקנה שיש לזכות את הקטין שהואשם בעבירת שטח צבאי סגור.

היחידה הפעילה גם "מסתערבים" שיצרו פרובוקציות כדי להביא יהודים להגיב נגדם, צעד שגרר ביקורת ציבורית חריפה. גם חברי כיתת הכוננות של רכס הגדעונים באיתמר הפכו בימ"ר ש"י לפושעים חמורים, וזאת לאחר אירוע בו נהרג ערבי שיידה אבנים על חיילים וחברי כיתת הכוננות בהתפרעות המונית סמוך לישוב.

חוקרי היחידה התעקשו להאריך שוב ושוב את מעצרם של חברי כיתת הכוננות, חלקם קצינים ביחידות מובחרות, ולבסוף הללו שוחררו מבלי שהוכח כי פעלו שלא כשורה.

חלוקת משאבים פוליטית
לאחר הפרסום של ארגון לביא בעיתון "בשבע" טענו רבים כי אין להשוות בין הקצאת המשאבים לטיפול בפשיעה לאומנית ערבית לזו היהודית.

יצאנו לבדוק את הדברים, אך בשל התנגדות המשטרה למסור פרטים אותם ביקשנו בשאילתות לדוברות המשטרה, התמונה אינה מלאה אך ננסה לשרטט כאן את מה שניתן. מבדיקת הקול היהודי עולה כי תיק זריקת אבנים עשוי להגיע לחקירה בתחנת המרחבית, ביחידת הפח"ע של מחוז ש"י או בשב"כ. הכל לפי נתונים משתנים כגון חומרת האירוע, האם ישנו עצור, ובעיקר מה מידת העניין שיש לשב"כ בעצור.

חלק ניכר מתיקי זריקות האבנים מגיעים לתחנות המרחביות. חלק מהמתלוננים דיווחו כי לאחר שהנפיקו החוקרים אישור למס רכוש עבור הנזק שנגרם לרכבם, לא עברו אלא יום או יומיים והתיק נסגר מחוסר ראיות, וזאת מבלי לבצע פעולות חקירה. אולם מי שעוסקים בחלק ניכר של אירועי הטרור הערבי ביהודה ושומרון הם חוקרי יחידת הפח"ע של מחוז ש"י.

יחידה זו לא זוכה בדרך כלל לחשיפה משמעותית, אך בכתבה שפורסמה ב'וואלה' ב-2015 ועסקה ביחידה, נכתב כי לפי נתוני היחידה, 2,065 מתוך 3,164 מהעצורים של השב"כ בשנת 2014 טופלו על ידי שוטרי יחידת הפח"ע, מה שהוביל לכ-2,400 כתבי אישום בשנת 2014.

כתבי אישום אלו כוללים מלבד זריקות אבנים ובקבוקי תבערה, גם התארגנויות טרור משמעותיות יותר, מחבלים שביצעו פיגועי דקירה וירי, אנשי ארגוני טרור העוסקים בהברחות והלבנות כספים, וחקירת חברים בארגוני טרור - עבירה משמעותית בפני עצמה ועוד. במשטרה סירבו להעביר לנו מידע ונתונים עדכניים אודות פעילות היחידה, אולם בכתבה תואר כי היא מונה נכון לשנת 2015 שישה צוותים, אך לא נכתב כמה שוטרים מונה כל צוות.

גורם ביטחוני לשעבר מסר לקול היהודי כי היחידה פועלת בכל מתקן שב"כ, ובעצם מבצעת את החקירה המשטרתית לאחר שהנחקרים יוצאים מחקירת השב"כ, וזאת כדי שהדברים שנמסרו לחוקרים יהיו קבילים משפטית.

שישה צוותים - מעל 5,000 אירועים
אלא שלמרות ההיקף האדיר של אירועי הטרור בהם עוסקת היחידה, כח האדם והמשאבים שלה מצומצמים, וגם אם תפעל בשיא היעילות, לא תוכל להתמודד עם הכמויות האדירות של התקפות הטרור הערבי ביהודה ושומרון.

מנתונים שמסר צה"ל לאחרונה לקול היהודי עולה כי בשנים 2015-2018 התרחשו בממוצע מעל 5,000 אירועי השלכת אבנים ובקבוקי תבערה ביהודה ושומרון, וזאת מבלי לספור פיגועי ירי, דקירה, ושאר התארגנויות טרור נוספות בהם צריכה להתעסק יחידת הפח"ע.

גם אם נניח שחלק מהאירועים נחקרים בתחנות המרחביות, הרי שיש לזכור כי פיגועים גדולים כמו פיגועי חדירה או מקרים בהם מחבלים נמלטו לזמן ממושך כמו הפיגוע בברקן, רצח הרב שבח הי"ד ורצח הרב איתמר בן גל הי"ד, כוללים חקירה של עשרות סייענים, קרובים וחשודים נוספים, כך שהמספרים נשארים דומים.

בנוסף, נכון לשנת 2015, בראש יחידת הפח"ע של מחוז ש"י עמד קצין בדרגת רב פקד, בעוד בראש המפלג לפשיעה לאומנית במחוז ש"י עמד סגן ניצב – דרגה אחת מעל, ובכל מחלק בימ"ר פשיעה לאומנית עמד רב פקד.

בדיקת הקול היהודי העלתה כי במפלג פשיעה לאומנית ישנם לכל הפחות ארבעה רבי פקדים, אך במשטרה סירבו למסור נתונים מלאים בנושא.

כלומר, בעוד שסגן ניצב העומד בראש מפלג פשיעה לאומנית אחראי לטפל בסדר גודל של בין 119 ל-144 תיקים בשנה (שחלק ניכר מהם עוסק בעבירות מינוריות כגון הפרות שטח צבאי סגור), ביחידות הפח"ע בראשות רב פקד מטפלים בלכל הפחות 5,000 תיקי ידויי אבנים ובקבוקי תבערה מדי שנה, ובעוד תיקים רבים של פיגועי דקירה וירי וחוליות טרור משמעותיות עוד יותר.

אין שום פרופורציה בתקצוב
אם יחידת הפשיעה לאומנית מתוקצבת בכ-40 מיליון ₪ עבור כ-130 תיקים, מעניין לגלות מהו תקציב יחידת הפח"ע המטפלת בכפי 40 תיקים? האם מדובר בתקציב עתק של מיליארד וחצי ₪?

גם את התשובה הזאת לא קיבלנו מדוברות המשטרה, אך בארגון לביא בטוחים כי אין סיכוי לכך.

"מדובר בשערורייה ובחלוקת משאבים פוליטית וחסרת פרופורציה לחלוטין", אומרים בארגון לביא.

"הרי אין מצב שיש הלימה בין תקציב מפלג הפשיעה לאומנית. האם התקציב של יחידות הפח"ע הוא פי 40 ממפלג פשיעה לאומנית בימ"ר ש"י? כמובן שלא וגם לא משהו שמתקרב לכך כי מדובר בתקציב עתק של כמיליארד וחצי שקלים שעולה לכאורה על כל תקציב המחוז. אין בכלל פרופורציה בהשקעה בין התקציבים לפשיעה לאומנית יהודית לזו הערבית".

"כאשר רב פקד בלבד עומד בראש יחידת הפח"ע, זאת בזמן שבטיפול בתיקים לאומניים של יהודים ישנה הקצאת תקנים נכבדים ורבים, התקפות הטרור היומיומיות נמשכות ללא הפרעה", אומרים בלביא.

"יש פה בעיה מערכתית ומובנית של זלזול בטרור היומיומי. בשורה התחתונה, דם יהודי זול יותר מדם של ערבי", אומרים בארגון.

בתמונה: רכז שב"כ (מטושטש) בלש ימ"ר ש"י ושוטרי יס"מ בפשיטה על בית נער יהודי שנחשד בעבירות רכוש

השב"כ מטפל בעבירות רכוש מצד יהודים

יש לציין כי לאחר פרסום הנתונים בידי לביא עלו טענות כי ערבים מטופלים גם בידי השב"כ והצבא, ולכן אין משמעות לנתונים. 

בלביא דוחים את הטענות ומסבירים כי גם ביהודים השב"כ מטפל, ואת המשטרה מתגברים באופן קבוע כוחות גדולים של מג"ב שפועלים נגד תושבי הגבעות, מה שלפחות מביא להקבלה מבחינת פרופורציה בין הטיפול בערבים וביהודים ואף יותר.

"את צוותי היחידה לפשיעה לאומנית בימ"ר ש"י מתגברים דרך קבע צוותי מג"ב ייעודיים במטרה לתפוס נערים שמפירים צו שטח צבאי סגור ואף הוקמו לצורך כך צוותי משימה בבנימין ושומרון", אומרים בארגון.

בנוסף אומרים בלביא כי אם המשטרה רוצה להקים יחידה נגד יהודים בלבד, הרי שעליה לומר זאת בגלוי.

"לפחות תשימו את זה על השולחן ותכתבו שזה יחידה לפשיעה לאומנית יהודית, ואז במקביל תקימו יחידה לפשיעה לאומנית ערבית ונראה איך יקבלו את זה", אומרים בלביא.

"ואם יסרבו בואו נראה אם זה תקין, נגיש בג"ץ נגד האפלייה. אבל לקרוא ליחידה "לאומנית" ולפעול נגד לאום אחד בלבד?".

נפצעת קל? זה לא פיגוע

יתרה מכך, מתברר כי בשב"כ לא מגדירים אירועי זריקות אבנים כפיגועי טרור, ובהתאם כמובן שלא כל אירוע שכזה זוכה להתייחסותם. מעיון בדו"חות באתר השב"כ עולה כי זריקות אבנים, גם על רכבים, מוגדרים כהפרות סדר.

המקרים הבודדים בשנים האחרונות בהם השב"כ הוציא הודעות לתקשורת על מעצר חוליות ערבים שיידו אבנים היו כאשר באירוע היו נפגעים משמעותיים. כך למשל באירוע בו נפצע תינוק בכביש גוש עציון חברון, רצח אלכסנדר לבלוביץ' הי"ד בארמון הנציב בירושלים ועוד.

בדו"ח הסיכום השנתי העדכני ביותר שמופיע באתר השב"כ ומסכם את שנת 2015 נכתב כי השב"כ סופר פצועים מאירועי יידוי אבנים רק מדרגת פציעה בינונית ומעלה. פצועים קל אינם ראויים להיכלל בהגדרת "פצועים בפיגועים" בדו"חות השב"כ.

השלכת בקבוקי תבערה כן מוגדרת בידי השב"כ כפיגוע, אולם יש לציין כי הנתונים בדו"חות החודשיים של השב"כ נמוכים בהרבה ממספר האירועים עליו דיווח הצבא.

בתמונה: כרם מושמד ע"י חבלה: ניסור הכנות בישוב אש קודש, לא נחקר.

מי חוקר פשיעה חקלאית?
נתון נוסף שהועבר לבקשת ארגון לביא הוא שביחידת ימ"ר ש"י לא חקרו בשלוש השנים האחרונות תיקי פשיעה חקלאית. במשטרה סירבו למסור מענה לשאלת הקול היהודי האם יחידת הפח"ע של המחוז מטפלת באירועי פשיעה חקלאית או רק התחנות המרחביות. מה שברור הוא שבכל הקשור לטיפול בפשיעה החקלאית במחוז ש"י מתגלה אזלת יד נוראית של המשטרה.

כדוגמה ניתן לפנות לעשרות אירועים עליהם דיווחנו בקול היהודי, כדוגמת המתרחש בבקעת הירדן בה כנופיות ערבים ובדואים פועלות באין מפריע בגניבת טרקטורים, השחתת רכוש וגידולים ועוד.

גם כרמי משק אחיה וכרם בישוב אש קודש הושחתו בגוש שילה בבנימין שוב ושוב, כאשר ערבים כרתו אלפי עצי פרי במצטבר.

חקלאי מאש קודש שסבל פעמיים מהשחתות ענק סיפר לקול היהודי כי לא דווח לו על אף חשוד שנעצר וודאי שלא על כתב אישום בפרשה.

השר ארדן סירב להגיב
בנוסף מצביעים בלביא על טענות קשות שהעלה מבקר המדינה בנוגע לתפקוד ימ"ר ש"י בנוגע לאירועי הפשיעה.

"בדיונים ובמסמכים של המשטרה מהשנים 2016 ו-2017 עלתה תמונה ולפיה שיתוף הפעולה בעניין האמל"ח בחברה הערבית בין כלל הגורמים הרלוונטיים במשטרה לקוי...", נכתב בדו"ח המבקר.

"ממחוז ש"י נמסר ביולי 2017 למשרד מבקר המדינה כי אין העברה מסודרת של מודיעין בין הימ"רים במחוזות לבין ימ"ר מחוז ש"י, אף שמחוז ש"י הוגדר "מפלג פשיעה" . עוד נמסר כי היעדר שיתוף פעולה בין כלל הגופים, ובכלל זה אי-העברת מידע מודיעיני מסודרת ביניהם, גורם לאיבודו, ואף אירעו מקרים שבהם טיפלו יחידות שונות במשטרה באותם יעדים במקביל".

"בשורה התחתונה, במקום שתקציבי העתק הללו יופנו לטיפול בנערים שמפרים שטח צבאי סגור, יש להפנותם לטיפול בפשיעה החמורה באמת במחוז ש"י – הטרור הערבי, סחר בנשק, מקרי אונס קשים ופשיעה חקלאית", מסכמים בלביא.

כאמור פניותינו למשטרה לא זכו למענה.

פנינו גם לשר לביטחון פנים גלעד ארדן בשאלה כיצד יחידת מפלג לפשיעה לאומנית בימ"ר ש"י עוסקת ביהודים בלבד, וכן בבקשה לתגובה אודות חלוקת המשאבים בין היחידות העוסקות ביהודים וערבים.

הפניה לא זכתה למענה רשמי עד כה.