פרעות תשפ"א: לוד, רמלה ועכו
בואו נדבר על ה"פיל שבחדר": ערביי ישראל
הקשבתי אתמול בערב בריכוז רב לנאום לאומה של ראש הממשלה, שר הביטחון, הרמטכ"ל וראש השב"כ. נאמרו מילים גבוהות על המלחמה שבפתח, אולם לתדהמתי מתוך ארבעת הדוברים אף אחד לא הזכיר את הפיל שבחדר, את ההפתעה המטורפת שמדינה ישראל לא חשבה בכלל להיערך אליה
אין הכוונה להפתעה מכמות וטווח הטילים של חמאס עזה או מהתעוזה שלו. גם לא להפתעה מהצהרות חיזבאללה על הצטרפות אפשרית ללחימה ואפילו לא ההפתעה מהכתף הקרה שהפנתה ידידתנו הגדולה בשעת המשבר.
אלא הפתעת ההפתעות: עשרות אלפי המחבלים שקמו בין לילה מתוך אוכלוסיית ערביי ישראל, אזרחים מן המניין הקוראים להשמדת המדינה ומבצעים מאות פוגרומים בכל הארץ על בסיס יומי, מחבלים-אזרחים אשר יוצאים כבר תקופה מדי לילה ומחפשים טרף, דם יהודי, וזה קורה מול חידלון אדיר של משטרת ישראל שמערימה שקרים ותרוצים.
קברניטי המדינה בחרו לא להזכיר את המחבלים-אזרחים, כאילו שאם לא נדבר על הקטסטרופה שהגיעה לפתחנו, היא פשוט תעלם, אף אחד לא רוצה להזכיר את הפיל שבחדר, זה לא נעים, הרי עד לפני רגע כל הפוליטיקאים הבכירים במדינה חיזרו בלהיטות רבה אחרי גורמים אלו בדיוק.
חז"ל אמרו: "קשה תרבות רעה בתוך ביתו של אדם יותר ממלחמת גוג ומגוג". זו אכן תופעה קשה, אך לאזרחים הפשוטים מהנגב והגליל, מהערים המעורבות ומהיישובים הסמוכים לכפרים הערבים, הבעיה היא מאוד נוכחת והיא לא תעלם גם אם לא נדבר עליה, קוראים לה: ערביי ישראל.
אמנם בשיח הציבורי שנוצר בישראל הנושא הפך ל"טאבו", זה לא "פוליטקלי קורקט" לדבר על ערביי ישראל. כל ביקורת על החברה הערבית מיד מתויגת כגזענות והופכת ללא לגיטימית, וכך נבנה שיח שמאפשר להם להשתולל.
למרות זאת הגענו לעיתוי שאנו חייבים לומר את האמת: מדינת ישראל ובראשה רשויות האכיפה ומערכת המשפט, גידלה פה מפלצת ודאגה להאכיל אותה בקביעות עד שהיא הגיעה לממדים לא נתפסים. המפלצת הפכה להיות אוכלוסייה המונה מאות אלפי בני אדם שנמצאים בפועל מעל החוק ומייצרים הרתעה קשה מול רשויות החוק בישראל ללא כל יכולת או רצון של המערכת לעצור את הטירוף.
מפלצת שאוגרת עשרות אלפי כלי נשק, בלתי חוקיים, אקדחים ותתי מקלע, רובי סער וטילי לאו, ומחסני תחמושת גנובה שיכולים להזין חטיבות שלמות. מפלצת שעורכת מטווחים בשטחים הפתוחים וברחובות הערים ומעלה לטיק טוק ואצבע לא ננקפת. מפלצת שבכוונה תחילה מצפצפת על חוקי המדינה, בונה איפה שבא לה, מכה פקחים, לא חושבת לשלם מיסים, מגלגלת מיליונים בשחור וזוכה להעלמת עין גורפת בשם המסכנות. מפלצת המונה 20% מאוכלוסיית המדינה אבל אחראית על מעל מ50% ממקרי הרצח מדי שנה.
מפלצת שמטילה אימה על חקלאים ותיקים, יזמים צעירים, ובעלי עסקים קטנים וגדולים, ודורשת (ובד"כ מקבלת) פרוטקשן על כל מיזם חדש שנפתח בשטח שמחוץ למדינת תל אביב.
מפלצת שמתפרעת בכבישים, מטרידה פיזית ומילולית בנות צעירות בקניונים ומעורבת באינספור עבירות רכוש ותקיפה ותמיד תזכה לגיבוי ייחודי מהתקשורת שתגיד "צעירים" ללא שיוך מגזרי, גאוגרפי או עדתי שעלול להסגיר מי מפלצת שקוראת להשמדת מדינת ישראל ולרצח יהודים באשר הם, תוך ליבוי אידיאולוגיה אנטישמית ומנגד מקבלת ללא בחינה מעמיקה, קצבאות עתק מכספי משלם המיסים היהודי וקדימות בקבלה ללימודים אקדמאים ב"מוסדות העם הכובש" על חשבון חיילים משוחררים בשם האפלייה המתקנת". מפלצת שכבר שנים הולכת ומקצינה את עמדותיה האיסלמיות בהטפות שבועיות במסגדי הפלג הצפוני או הדרומי אולם בפיה רוממות זכויות האדם והדין הבינלאומי והרשימה עוד ארוכה.
מספר גורמים איפשרו את עצימת העיניים אל מול השקר הגס הזה, את טירוף המערכות:
1. תרבות ה"פולטקלי קורקט" שאוסרת לדבר על ההפקרות בחברה הערבית כי "זה לא מקובל" ו"זו גזענות".
2. רקבון שפשה במערכת המשפט הישראלית, אשר בעצימת עיניים עיקבית בחרה להפוך כל אירוע לאומני לסכסוך פרטי שלא דורש מעורבות משפטית ומנגד נטפלה לשוטרים ואזרחים שניסו להגן על עצמם ומשפחתם מתקיפות המפלצת. מערכת שדאגה למסמס כל כתב אישום או צו הריסה שקדמו לו הכנת תיקי ראיות אשר לקחו לעיתים שנים לא מעטות, והכל בטענה החוזרת של הגנה על המדוכאים והמסכנים גם אם הם גרים בוילה ענקית ובכניסה חונה מרצדס חדישה.
3. רשויות האכיפה אשר בחרו פעם אחר פעם להתעלם לדשדש ולשקוע בקיבעון, במקום לאחוז את השור בקרניו ובדרך יצירתית ונועזת להוריד על הברכיים אחד אחרי השני את כל עברייני המגזר.
4. ואחרונים הם הארגונים הקוראים לעצמם "ארגוני זכויות האדם", המצקצקים בלשונם ומגבים בקביעות את העבריינות הערבית "מותר להם, הרי הם פלסטינים וממילא זה הכל בגלל הכיבוש…".
אמנם המצב לא פשוט והוא בתוך הבית פנימה, אבל יש תקווה, הפתרון אפשרי והוא מעבר לפינה. דרושה רק תעוזה אמיתית ועיקביות של מקבלי ההחלטות ושל העם היהודי וזה אפשרי להכריע את המפלצת.
כמה נקודות בסיסיות שיאפשרו את ההכרעה בטווח מיידי:
1. החלה מיידית של תקנות לשעת חירום על הערים האדומות במגזר הערבי.
הסטת כוחות מילואים ממערך החי"ר והשריון אל משמר הגבול בדגש על לוחמים מעל גיל 35.
2. מבצע איסוף אמצעי לחימה- שימוש ביחידות צה"ל ומג"ב כולל יחידיות מיוחדות לסגירת אזורים שלמים , מעבר מבית לבית איסוף האמל"ח ומעצר עד תום ההליכים של כל מחזיקי האמל"ח ודרושי החקירה.
3. מבצעי שולחן עגול של כל גורמי האכיפה יחד (רשות המיסים, תכנון ובנייה, סחר בסמים, רשות ההגירה, סיירת ירוקה וכו').
4. הגדרת ברירת מחדל משפטית בה כל תקיפה של יהודי בידי ערבי בחצי שנה הקרובה כתקיפה על רקע לאומני על כל המשתמע מכך, עד שיוכח אחרת.
שימוש בנשק שלילת האזרחות והגירוש, ללא היסוס, לכל מי שקורא לשלילת קיומה של מדינת ישראל או להרג יהודים.
ולסיום: בפעם הבאה שאתם מאכילים מפלצת ומציעים לה גישה להנהגת המדינה – אל תצפו שהיא תהפוך לפודל.
כתב: גלעד אך, מנכ"ל "עד כאן"
תגובות