ארץ ישראל - המקום הבטוח ביותר בעולם

ארץ ישראל - המקום הבטוח ביותר בעולם – חלק א'

על רקע המתיחות במפרץ הפרסי, ישנם מי שמדברים על אפשרות לעימות בצפון מול חיזבאללה. חשוב להדגיש בפתח הדברים שאין כרגע תגבור ישראלי של כוחות בצפון וגם לא כוננות מיוחדת, היות והחיזבאללה ממשיך להישחק במלחמות בין הסונים בסוריה עיראק ותימן, ולא מאיים על ישראל. ניתוח צבאי של הפרשן החסידי הרב אבישי איפרגון

גורמי יסוד בהערכה
בבואנו להעריך האם אכן פניו של חיזבאללה לעימות עם ישראל בעתיד הקרוב, עלינו לשקול היטב את הגורמים השונים המעצבים את אזורנו בשנים האחרונות, ואת השלכותיהם על ה"שחקנים" השונים בזירה.

הגורם המרכזי והחשוב ביותר הינו מלחמת האזרחים בסוריה, שהביאה לפירוקו המעשי של הצבא הסורי, שאיבד במהלכה כ- 70% מכוחו הקרבי. מתוך 380,000 חיילים שעמדו לרשותו, נותרו כ- 120-150,000 בלבד, וזאת בשל אבדות כבדות, ועריקות מסיביות של החיילים השיעים והסונים (שדוכאו ע"י המשטר העלאווי). מתוך כ- 4,800 טנקים, נותרו רק כ- 1500-1800 (רוסיה סיפקה רק כמה מאות טנקים בלבד כתחליף לכמה אלפי טנקים שהושמדו), וחיל האוויר הסורי הגדול שמנה כ- 500 מטוסי ומסוקי קרב, התפורר לרסיסים, כמחצית מבסיסיו הושמדו בידי המורדים, והוא מונה כיום כ- 150 כלי טייס קרביים בלבד.

זהו ללא ספק נס גדול לטובת עם ישראל, שמשנה לחלוטין את תמונת המצב האזורית.

התפוררות הצבא הסורי בלחימה מול המורדים, וחוסר יכולתו להשתקם בטווח הזמן הנראה לעין (משום שזה מצריך עשרות מיליארדי דולרים וכן גיוס של מאות אלפי חיילים שהוא לא מעשי), מערערים את יכולתו של חיזבאללה לפתוח במלחמה, משום שברור לו כי המשענת הסורית שעמדה לימינו בעבר, הפכה להיות משענת קנה רצוץ.

התפרקותן של מדינות עימות נוספות – כמו לוב ועיראק – מטיבה אף היא את המצב האסטרטגי של ישראל. כך גם המהפכות במצרים, שהביאו להפלת משטרו העוין של מובארק (גם משטר א-סיסי אינו "אוהב ישראל", אולם הוא מעונין בשיתוף פעולה מול עימה, מול איראן ודאעש, וגם מול ה"אחים המוסלמים" – שמסכנים את המשטר במצרים, ושהחמאס הוא זרוע שלהם).

גורם חשוב נוסף – המשטר האמריקני בראשות טראמפ מפגין אהדה חסרת תקדים לישראל, ותמיכתו במהלכים צבאיים של ישראל צפויה להיות איתנה (וזאת בנוסף לנחישות שבה הוא פועל מול איומי הטרור האסלאמי ואיראן).

דאעש ואל-קאעידה הסונים עדיין נלחמים בחיזבאללה השיעי
חיזבאללה עצמו עדיין מרותק לזירות רבות – כ- 8000 מחייליו פרוסים בתימן, עיראק, ובעיקר בסוריה. כוחו הכולל נאמד בכ- 25,000-30,000 מחבלים בלבד, והעובדה שחלק גדול מהם עדיין מרותק ללחימה בסוריה, בין היתר מול ארגוני אל-קאעידה ודאעש – שניהם ארגונים סונים שהכריזו מלחמה על חיזבאללה השיעי – כל זה מפחית את סכנת ההידרדרות בתקופה זו בצפון.

כמו כן, חיזבאללה ספג במלחמה בסוריה מספר עצום של אבדות (ביחס לגודלו): כ- 8000 פצועים, למעלה מ- 2000 הרוגים, ומאות עריקים – המהווים כשליש מכוחו הקרבי! על פי עדויות רבות מלבנון, הארגון מתקשה לגייס לוחמים חדשים, ואלו שכן מתגייסים עוברים רק אימונים מזורזים.

בנוסף, חיזבאללה נקלע למצב הכלכלי הקשה בתולדותיו. התמיכה האיראנית בארגון קוצצה ב- 40% (ע"פ דברי הרמטכ"ל לשעבר אייזנקוט בשבוע שעבר), ועל פי עדויות של פעילים מתוך הארגון, הוא נאלץ לקצץ במשכורות, להוציא לוחמים לחופשה (חלק מהלוחמים אף הוצאו מסוריה בשל הקושי לשלם להם), וגם פעילותו העניפה של חיזבאללה בקרב האוכלוסיה בדרום לבנון (בעיקר בתחומי החינוך והרפואה) קוצצה באופן ניכר.
בכירי הארגון אף יצאו במסע התרמה, והם מבקשים מאזרחי לבנון לתרום כסף מזומן לתוך קופסאות פלסטיק גדולות שהונחו על משאיות, שמסתובבות בביירות...

אמנם, אסור לזלזל בכוחו של הארגון, אולם גם אסור להפריז בכוחו, והוא אכן נמצא כיום במצב הקשה ביותר שבו היה שרוי אי פעם, בחסדי ובנסי ה'.

גורמים מרסנים
גורם נוסף הינו המעורבות הרוסית בסוריה – שהיא בבחינת "הנשמה מלאכותית" לפגר של המשטר הסורי. מעורבות זו מגבילה את הפעילות הישראלית בתוך סוריה, אולם, היא גם מהווה גורם מרסן מול הידרדרות אזורית. ברור לרוסיה, כי במקרה של לחימה ישראלית מול חיזבאללה, הארגון יספוג מכה שיתכן ותנטרל אותו כמעט לחלוטין ותביא לאובדן של משענת חשובה למשטר. בנוסף לכך, לחימה שכזו יכולה להביא גם להתקפה ישירה על המשטר הסורי ולמיטוטו, וכן לחוסר יציבות כללי באזור – התפתחויות שרוסיה אינה מעונינת בהן.