מבזקים

השואל במה היא ההתקשרות שלו אלי מאחר שאין אני מכירו פנים...

...ההתקשרות האמיתית היא ע"י לימוד התורה, כשהוא לומד המאמרי חסידות שלי, קורא את השיחות ומתחבר עם ידידי אנ"ש ותלמידי התמימים יחיו בלימודם ובהתוועדותם, ומקיים בקשתי באמירת תהילים ובשמירת זמני הלימודים - הנה בזה היא ההתקשרות.

מברכים ר"ח תמוז. אמירת כל התהלים בהשכמה. יום התוועדות

מענה אאזמו"ר [המהר"ש] לאאמו"ר [הרש"ב] ביחידות חורף תרל"ה: היצר הרע נקרא נפש בהמית, לא מפני שהוא בהמה דוקא, כי לפעמים הוא שועל, פקח שבחיות, וצריכים לחכמה מרובה להבין תחבלותיו; ולפעמים הוא מתלבש בלבוש צדיק, תמים, עניו ובעל מידות טובות.

בכל אחד ואחד הנפש הבהמית שלו היא לפי מהותו הפרטי. ויש אשר מתעורר חשק גדול ללמוד חסידות או להתבונן היטב באיזה השכלה, ובאמת הנה זהו רק עצת היצר ומתחבולות נה"ב למנוע מאבודת התפילה וכדומה.

ונקוט האי כללא [=אחוז כלל זה] בידך וזכור אותו תמיד, כי כל דבר המועיל או מביא לעבודה בפועל, הנה כל מניעה שתהיה לדבר זה - אפילו אם המניעה היא מדבר היותר נעלה - הוא רק מתחבולותיה של נפש הבהמית.

וסיים אאמו"ר [הרש"ב] נ"ע: עד אז לא ידעתי שתתכן נפש-בהמי [בלבוש] "דתי", שלא לדבר על [לבוש] "חסידי"...

כבר החליטו הראשונים כמלאכים זי"ע אשר רפואת הנפש היא כרפואת הגוף.
לכל ראש צריך לסמן מקום החולי: אם הוא מצד שחומר גופו עב, גס ומושחת, או שהחיסרון הוא בכוחות נפשו, שיש לה נטיות לענינים רעים כמו גאוה, שקר וכדומה, או שמקור החולי הוא בהרגילות, שמפני רוע החינוך או רוע הסביבה בא להרגלים רעים.
עד אשר לא יתבררו פרטי מקום החולי וסיבת אחיזת המחלה אי אפשר להתחיל ברפואתו, כי אם לסדר אופן הנהגה ישרה בכל הדברים במה שיעשה ובמה שימנה את עצמו מהם: ב"ועשה טוב" - בקיום המצוות, קביעות עתים לתורה, קנין מדות טובות, וב"סור מרע". אמנם מה שנחוץ ביותר הוא שיעורר החולה בעצמו שני ענינים: א) לידע שהוא חולה ויכסוף וישתוקק להתרפאות מחליו. ב) הידיעה שיכול להתרפאות, והתקוה ובטחון גמור כי בעזה"י יתרפא מחליו.

בתחילה היה רבינו הגדול [אדמו"ר הזקן] אומר דרושים קצרים במאוד, מרעישי הלב ומלהיבים מאד, ונקראו בשם "דרכים", אח"כ נקראו "אגרות" והם ארוכים יותר. אח"כ השתלשל שנקראו "תורות" והם שרשי הדרושים שב"תורה-אור" ו"לקוטי-תורה", אח"כ ארוכים מעט יותר ונקראו "כתבים", והם בביאור בהשגה רחבה לפי ערך.