מבזקים

החילוק שבין לוחות הראשונות ולוחות האחרונות:
בלוחות עצמן - הראשונות מעשה אלוקים, השניות פסל לך. המכתב - חרות על הלוחות שכדברי רז"ל עירובין (נד. א) הוא רק בלוחות הראשונות. במעלת בני ישראל - בלוחות הראשונות צדיקים, כשעמדו על הר סיני פסקה זוהמתן, בשניות בעלי תשובה. במעלת משה - במתן תורה ניתנו למשה אלף אורות במתנה, ובחטא העגל ניטלו ממנו ולא חזרו בלוחות שניות (רק בשבת נותנים לו כדאיתא ב"פרי-עץ-חיים"). מעלת לוחות השניות שניתנו ג"כ הלכות מדרש אגדות כו', "כפלים לתושיה" כדאיתא [=כפי שמצינו] ב[מסכת] נדרים (כב. ב); [מעלה נוספת:] וקירון עור פני משה. [כנאמר "קרן עור פניו"].

זה לשון ה"צמח צדק" באחד מדרושיו: רבינו ז"ל [אדמו"ר הזקן] באמרותיו לבניו יום ג' פ' בלק שנת תקס"ב אמר וזה דבריו: להבין קושית התוכנים מאחר שהארץ היא כדורית ועגולה כתפוח למה אינם נופלים אותם בני אדם הדרים כנגדינו מלמטה באמעריקא... ותירוצם אינו אמת... ורבינו ז"ל אמר כי התירוץ הוא, דהנה מבואר ב"עץ-חיים" שהתשעה גלגלים [=גרמי תבל] מקבלים מבחי' עיגולים, ובהעיגול אין בו מעלה ומטה, ומהאי טעמא [=ומטעם זה] הנה אותם בני אדם שהם כנגדנו למטה, הרי הרקיע שעליהם הוא למעלה בהשוואה אחת עם הרקיע שעלינו, והארץ דשם היא מטה לגבי הרקיע שעליה.

יום בו יצא כ"ק אדמו"ר שליט"א [הריי"צ] לחירות.

המאסר הותחל רבע על שעה השלישית אור ליום רביעי חמשה עשר בסיון תרפ"ז. התעכב בגלות - בעיר קאסטראמא - עד [שקיבל את תעודת השיחרור ב]חצי שעה אחר חצות היום יום הרביעי שלשה עשר בתמוז תרפ"ז.

ממכתב כ"ק אדמו"ר שליט"א [הריי"צ] לחג הגאולה: הנני שולח מאמר... השתתפותי עם ידידנו אנ"ש שי' בכל מקום מושבותיכם להצלחה, ולהיות אתכם עמכם בהתוועדותכם בדבר חיזוק דרכי החסידות בקביעות ושמירת זמני לימודי דא"ח ולהתעורר בקיום עניני הלימוד... אלוקינו ואלוקי אבותינו יברך את כללות אנ"ש הם ביתם זרעם וזרע זרעם בתוך כלל אחינו בני ישראל, ה' עליהם יחיו, בכל מילי דמיטב מנפש ועד בשר.

רבינו הזקן בתחילת נשיאותו אמר תורה: "מה' מצעדי גבר כוננו" - כשיהודי נקלע למקום, הרי זה מתוך כונה שתעשה מצוה, הן מצוה שבין אדם למקום והן מצוה שבין אדם לחבירו. יהודי הוא שליח של מעלה. שליח, היכן שנמצא, הוא כוחו של המשלח. יתרון המעלה שבנשמות לעומת מלאכים - שבנשמות זהו על-פי התורה.

מצינו דעיקר חיבתו של הקב"ה לאברהם אבינו ע"ה היה "למען אשר יצווה -כפירושו יחבר - את בניו ואת ביתו". היינו, דכל גודל עבודתו בהניסיונות אינו בערך לגבי הא [=הענין] דיצווה ויחבר אחרים, מה שיזכה אחרים.

18:33 ז"א לעבר רכבים דרומית למחלף יצהר נגרם נזק

20:00 לטענת הערבים 2 מחבלים נפצעו קל מירי לאחר שיידו בקת"בים לעבר כוח באזור אל ערוב

21:03 סנוור בלייזר מעצירה א-קבלייה

21:05 סנוור בלייזר מכפר פחמה

2 מחבלים ממדמא עלו לכיוון חוות מגן יהודה מעל ציר גלעד חיבלו בקו מים וחשמל ונמלטו מותירים בקבוק עם חומר דליק כנראה חששו שזוהו ולא המשיכו בפעולות חבלה

21:30 ערבים מבורקא יידו בקת"ב לעבר כוח בין חומש לשבי שומרון

22:30 מחבלים ארבו בציר גישה לחוות מגן אברהם סמוך לאיבי הנחל בגוש עציון ורגמו רכב באבנים נזק חלון ושימשה קדמית תושב נפצע קל טופל במקום

22:38 לוחמי 636 שהיו במארב זיהו 4 מחבלים שהציתו צמב"ר ויידו בקת"בים לעבר כרמי צור הכוח ירה וחיסל 2 מחבלים מחבל נוסף נפצע ופונה ע"י הסהר האדום ומחבל 1 נמלט לא ברור אם נפצע

אאמו"ר [הרש"ב] אמר: חסידות נעוצה תחלתן בסופן וסופן בתחילתן; דרגת העיגולים, מבלי אשר ימצא ראש וסוף - אך למרות הכל העיקר הוא סדר.

הבעש"ט היה מסודר, המגיד ממעזריטש דקדק על סדר, ואבי-סבי - רבינו הזקן - לימד את החסידים להיות מסודרים. רואים זאת במאמריו, מכתביו, ניגוניו. החסידים שהיה להם זמן קבוע לביאתם לליאזנא - אח"כ לליאדי - לא היה ברשותם לשנות את הזמן ללא רשיון מהרבי, כדי לקבל רשיון היה צריך לנמק הסיבה.

אצל הרבי היה ועד מיוחד להנהגת סדר החסידים, ובראשו מהרי"ל [יהודה לייב] אחי רבינו; וועד מיוחד נוסף, להנהגת האברכים החסידיים, ובראשו אדמו"ר האמצעי.