האגודה למען הגאולה האמיתית והשלמה

כסף גדל על העצים

דעות

מערכת האתר 128 צפיות 0

כסף גדל על העצים

כסף גדל על העצים

לכל שנה, יש סוף שנה. ולכל רבעון יש דו"ח מסכם • שנת ה'תשפ"א מתקרבת לסיומה והדו"ח צפוף ותפוח, הגרף מלא עליות וירידות, והשנה הזו לא דומה לשום שנה אחרת ממגוון פנים, ובעיקר בפן העסקי-כלכלי • מטבעות קריפטו, מניות שצמחו מטאורית, שווקים שקרסו ואנשים שהתעשרו • אין ספק שכל העליות, המורדות והשינויים המטלטלים קשורים קשר הדוק לגאולה האמיתית והשלימה העומדת על סף הדלת.
אריק לוזון הגאולה 43
אחד האירועים המשמעותיים בשנת תשפ"א היה כמובן שובו בסערה של הביטקוין. מיותר לציין שהביטקוין, ותחת כנפיו אלפי מכשירי הקריפטו שצמחו בעקבותיו הינו מהתופעות המיוחדות של השנים האחרונות. תופעה שמגיעה לשיאה השנה כשערכו של ביטקוין בודד הגיע לשווי הזוי של 63,000$ עם שווי שוק של 1.5 טריליון דולר, יותר 40% מכלל שוק מכשירי הקריפטו.
למעשה מאז 2017 (למניינם) שאז שווי הביטקוין הגיע ל-20,000 דולר, אך צנח זמן קצר לאחר מכן ל- 5,000 דולר (ירידה של 75%), מחזיקי המטבע חיכו 3 שנים לחזרתה של התופעה לשיאה, אך כנראה לא ציפו להפתעה הנעימה שחיכתה להם. העלייה המטאורית בערכו של הביטקוין (שעדיין קשה להגדיר בדיוק מהו - מטבע, נכס, מכשיר פיננסי, או בכלל חסר ערך - סוג של צעצוע פיננסי), דורשת מאיתנו לכל הפחות לנסות להבין ולו במקצת בתופעה המיוחדת הזו. בתור ילדים,שמענו לא פעם, "כסף לא גדל על העצים". עובדים עליו קשה, לא הכל אפשר לקנות. יש לעמל על מנת להשיג פרנסה. אך בשנה החולפת, ובכלל מאז תחילתה של הקורונה שמסרבת להיעלם מחיינו - ועל הדרך גם משנה סדרי עולם - יתכן והמוסכמה הכלכלית הכה פשוטה, קצת פחות מדויקת מבעבר.
אך תחילה נקדים ונשאל, מהו בעצם כסף?
כולנו מכירים וגדלנו על שטרות עליהם מודפסים דיוקנים, מוטיבי מדינות, ומספר נקוב המציין את ערכם. אך מה הופך חתיכת פיסת נייר (שאגב כן מיוצר מעצים), לשווה ערך כלשהי?
קצת היסטוריה
כבר בספר בראשית מתועדת עסקת הנדל"ן הראשונה, בין אבי האומה, אברהם אבינו, לעפרון החיתי, שהסתכמה במילים, "ארבע מאות שקל כסף עובר לסוחר". למעשה בזמנם, שקל כסף, הכיל משקל מסוים של מתכת הכסף. שקל, אגב,הוא מלשון משקל וסימל מידת משקל בסיסית.
כך סחרו במתכות יקרות ונאות כגון זהב, כסף ונחושת כמו גם בטובין מסוגים שונים כפירות, תבואה או בהמות. סחר חליפין במיטבו. גם אלפי שנים אחרי, כשמדינות הנפיקו מטבעות משלהן, הם עדיין היו עשויים מאותן מתכות יקרות ונדירות שערך המטבע נגזר ממשקלן.
אם נתקדם כמה אלפי שנים קדימה, נגלה שכמה חכמים המציאו שיטה חדשה, הם גנזו את הזהב והכסף האמיתיים בבנקים מבוצרים והנפיקו בשויים מטבעות ושטרות ששימשו תיעוד על הפקדת הזהב והיו מגובים במתכות היקרות השמורות.
אחת הדוגמאות המפורסמות משמש מבצר פורט נוקס בארה"ב, שם היה שמור כלל הזהב של הממשל. כעבור בערך 150 שנה, גם השיטה הזו הפכה למיושנת, ויחד עם הפרזידנט דאז, ניקסון, הוחלט לעשות הפרדה מלאה בין שטרות הדולרים למטילי הזהב. בעקבות ארה"ב כך נהגו מרבית מדינות העולם.
מיד כמובן עולה השאלה, אם אלפי שנים ערכם של השטרות הייתה המתכת היקרה שגיבתה אותם, מהו ערכם כיום בהעדר הזהב שמאחוריהם? התשובה המהפכנית היא, המדינה עצמה עריבה ומגבה את הכסף שלה.
שטרות הכסף משמשות מעין הסכם חוזה שהמדינה המנפיקה תכבד את השטר בערך הנקוב בו. נגמר עידן המטבע הערכי, ברוך הבא למטבע ההסכמי. החלטה זו הייתה כמובן בעלת משמעות מהפכנית שתוצאותיה הובילו בין היתר לשוק מט"ח מאד פעיל שבו ניתן לסחור במטבעות שונים בעולם שערכם עולה ויורד בכפוף לעשרות נתונים ומרכיבים.
ערך הזהב פינה את מקומו לערך המדינה וערך הכלכלה שלה. ככל שיש יותר ביקוש למטבע מסוים על פני מטבעות אחרים כך שוויו עולה לעומת מתחריו. השולטת על הנפקת השטרות וניהולם בכל רגע נתון, היא המדינה או השלוחה לניהול פיננסי שלה - הבנק J המרכזי. הם מחליט כמה שטרות יהיו בכל זמן נתון. זוכרים שהכסף לא גדל על עצים? אז כסף לא רק מיוצר מעץ, הוא גם גודל עליו, למדינה יש אפשרות להדפיס כמה שטרות שהיא מחליטה לנכון.
רגע רגע, אז למה לא להדפיס כמות אדירה של כסף ולחלק אותה לאזרחים כדי להפוך את כולם לעשירים? נשמע טוב, לא? רק שלזה קוראים אינפלציה, איבוד ערך המטבע כי הוא כבר לא קשה להשגה ואיש לא רודף אחריו. מה שקרה למשל במדינות כמו זימבבואה שהגיעה למצב שבו הנפיקה שטר של 10 מיליארד דולר מקומי שהיה שווה ערך לדולר אחד אמריקאי, ומדינת ונצואלה שהנפיקה שטר של 50,000 בלוביאר (המטבע המקומי) ש-25 שטרות כאלה היו שווים לדולר אמריקאי אחד. איך נוצר מצב כזה? שילוב של מנהיגים דיקטטורים, חוקי ממשל גרועים ביותר, ופגיעה בשוק החופשי במדינה.
לסיכום, מדינה מדפיסה כסף ומגבה בעצמה את הכסף שלה, הביקוש למטבע שלה קובע את הערך שלו. מדינה שרמת הייצור, תרבות הצרכנות של האזרחים, ופעילותה הכלכלית גבוהות, תגרום לכך שהביקוש למטבע שלה יעלה. לא ניתן להדפיס כמות שטרות אין סופית מבלי שהפעילות הכלכלית במדינה תגבה את כמות השטרות המונפקים. חוסר גיבוי מוביל לקריסת המטבע ולאינפלציה.
שלום, קוראים לי ביטקוין
פתאום, שחקן חדש חדר למגרש כילדון חסר ערך, אך הוא עשה בית ספר לכולם.
עד אז הכיר העולם את מה שמכונה fiat money - מטבע פיאט, כסף מגובה-מדינה. המכנה המשותף בין כלל מטבעות פיאט, שנצרך גורם ממוצע על מנת לבצע עסקה. (מלבד, כמובן, השוק השחור). כלומר יש צורך בבנק, או מוסד פיננסי אחר לתת לכסף את ערכו ולהעביר אותו מאחד לשני. ממציא הביטקוין הוציא את הגורם הממוצע ואיפשר לכסף לעבור בין מבצעי העסקה באופן ישיר ללא כל גורם ממוצע. מעין יוזמה חברתית לטובת האזרח, שבעל כורחו נאלץ לשלם עמלות ודמי תיווך לבנקים ומוסדות הון. הביטקוין עצמו הינו קוד דיגיטלי שמיוצר בתהליך של כריית נתונים מסובכת לאחר פתרון חידה אלגוריתמית. אין כל מטבע או גיבוי פיזי. זוכרים את העצים? אפילו הם כבר לא חלק מהמשחק. "המטבע" מועבר מאדם לאדם על ידי פעולה דיגיטלית המכניסה ומוציאה מארנקים דיגיטליים בעלי קידוד מאד מורכב המאפשר גישה אליהם.
עד כאן נשמע מצויין, נכון? אבל מי נותן לזה ערך? זוכרים מתכות יקרות ושטרי מדינה? כאן אין כלל שום גוף רשמי או מדינה שמגבה את ה"מטבע" הזה. בתחילה באמת ערכו כמעט נשק ל-0. אך ככל שהתופעה התרחבה וקהילת אזרחים מכל העולם, שהאמינו בעקרון של הוצאת הגורם הממוצע מהמשוואה התחברו לקהילת הביטקוין, והחלו להשקיע במכשיר שאין לו שום ערך מצד עצמו מלבד הביקוש שלו בקהילה. פתגם עממי אומר, שכרישים מריחים דם. כך סוחרי שוק ההון תפסו את ההזדמנות, עלו על הגל ונכנסו להשקיע במטבע. הם ייצרו מניפולציה לרווח מהיר וגדול, וגרמו לעלייה כפולה ומכופלת בערך המטבע.
חזרה לכלכלה
הכל טוב ויפה, אך מה קורה אם אין כלל פעילות עסקית במדינה, אם באחת, המדינה סוגרת את כל העסקים ומפסיקה לייצר? זו אמנם שאלה תיאורטית אך היא הפכה למעשית מאד עם בואה של הקורונה. על מנת למנוע את התפשטות הנגיף, מדינה אחר מדינה סגרה את שעריה וסגרה את עסקיה ולמעשה אתכל הפעילות העסקית. אבטלה הגיעה לגבהים אסטרונומים, למשל בתחילת המשבר, נרשמו בארה"ב מעל 6 מליון מובטלים חדשים בחודש אחד, מספרים דומים נרשמו בחודשים שעקבו. כךגם נרשמה במרבית המדינות בעולם, עליה חדה בשיעור האבטלה. ומה קורה שיש הרבה אבטלה? אין כסף לאזרחים. אם אין כסף-
אבטלה ופוגע עוד יותר בפעילות הפיננסית של המדינה, דבר שיכול לגרום לקריסה של הכלכלה. בנוסף, נרשמו ירידות חדות מאד בכל הבורסות בעולם.מעל 20 אחוז תוך 3 שבועות. בהרבה מקרים היו אלו כספי פנסיה, חסכונות והשקעות שצניחתם היוותה פגיעה קשה ביותר באזרח הפשוט.
מה הפתרון? קוטפים כסף מהעצים. ממשלות רבות, בהן ארה"ב וישראל, הזרימו כמויות אדירות של כסף לשוק האזרחי. ממש כאילו הוא גדל על העצים. הכסף חולק לאזרחים חינם בצורה של דמי אבטלה בתנאים מקילים, בהארכה של החזר הלוואות או דחיית מועד התשלום בכמה חודשים, בהורדת הריבית לרמה אפסית (מה שהפחית בהרבה תשלומי הלוואות ומשכנתאות וכו') בחלוקה ממשית של מענקים לכל אזרח ולעסקים קטנים ועוד. ארה"ב הגדילה לעשות וחילקה ב-3 פעימות 3200 דולר לכל אזרח הזכאי לכך ועוד כמה מאות דולרים לכל ילד, בנוסף על דמי אבטלה שבועיים שנתקבלו לתקופה של יותר מ-6 חודשים.
מה קרה עם הכסף ולמה זה היה טוב לממשלות? כי הכסף חזר לשוק והחיה אותו, ועוד ועיקר, הכסף הוזרם לבורסה והרים אותה.אדם חכם כנראה היה עורך תכנית מסודרת של הוצאות
הבהירות שהביאה הקורונה. אך מה שבא בחינם גם הולך בחינם. התפתחות המדיה החברתית והאינטרנט בכלל, חשפה רבים לתנודות ותמורות הבורסה ותחזיות האנליטים. האזרח שכרגע קיבל כסף חינם לכיסו, מתוודע לכותרות מרעישות שמודיעות על הזדמנות של פעם בעשור (חלק כתבו פעם בדור) 'לעשות קופה' מהבורסה שעומדת לנסוק אחרי ירידה גדולה.כך הכסף שחולק לאזרח על מנת שיוכל להתקיים, הוזרם בקצב אדיר לבורסה ולעוד מכשירים פיננסיים. ולמעשה בורסת ה-500 SP (מבין 3 החשובות בארה"ב שמורכבת מ-500 החברות הגדולות בכלל ענפי המשק האמריקאי ולמעשה מייצגת את כלכלת ארה"ב) חוזרת לרמתה לפני פרוץ הנגיף בדיוק בתחילת שנת תשפ"א.
חזרה לביטקוין
אך זה לא נגמר כאן. הכסף החינמי והתשואות הגדולות שהניבה הבורסה תוך חצי שנה, דחפו את האזרח לחפש עוד הזדמנויות דומות, כפי שנאמר "עם האוכל בא התיאבון". זו הייתה שעתו הגדולה של הביטקוין. שוק הקריפטו הכולל את "מטבעות" הדיגיטל למיניהם, סבל מדכדוך ב-3 שנים שקדמו לנגיף ועתה קבל משב רוח חדש בדמות השקעה חוצת יבשות מאנשים שמאסו במערכת הפיננסית הקלאסית ופנו לשוק הקריפטו. תוך חודשיים הביטקוין מזנק לשווי של מעל 40,000 דולר. מהלכים נוספים כמו החיסונים שנכנסו לשוק והצפייה לסיום המגפה העולמית נתנו עוד דחיפה לשוק ההון והקריפטו, והם הגיעו לשיא בחודש אפריל דהשתא.
אך חוקי רגולציה במדינות שונות כמו סין וארה״ב גרמו לירידה בקריפטו, בהמשך, התפרצות זן הדלתא של הנגיף וחוסר הבהירות בעתיד הנראה לעין, גרמו להרבה אזרחים למשוך את כספם מהשקעות מסוכנות ולהשקיע באפיקים יותר בטוחים ובכך לירידה בערך מכשירי הדיגיטל, מרמה של 63,000 דולר בשיאה, לרמה של 30,000 דולר. כעת עומד הביטקוין על ערך של 45,000 דולר, נכון לכתיבת שורות אלו.
אחד מיעודיי הגאולה זה ש׳הטובה תהיה מושפעת הרבה׳. כלומר שהכלכלה העולמית והאישית תפרח והכל יהיה ניתן להשגה. ובכן, אם בעבר הכסף היה כרוך במתכות יקרות או בכסף ייצוגי שדרש עמל וזמן לעבוד על מנת לקבל, הרי בשנה האחרונה אנו עדים לתופעה שבה מדינות מעניקות כספים בחינם ללא עמל כלל, שכסף מודפס ומונפק כאילו גדל על העצים, ואפיקי השקעה ווירטואליים הסכמיים נוצרו מהאוויר ממש. הביטקוין הוא שיא השיאים בכל הקשור ל׳הטובה מושפעת שילוט ליד מסעדה: כאן מקבלים ביטקויין.
לא ברור לאן תוביל, אך בוודאי מסמנת את בואה של הגאולה הקרבה ובאה כאשר מעדנים מצויים כעפר - גם תופעה שצמחה מאוויר יכולה לזנק לערך של 63,000 דולר.

"העולם הגיע לקיצו"
מייסד חסידות חב״ד, רבי שניאור זלמן מליאדי, כותב בחלקו השני של ספר התניא - המכונה ׳שער היחוד והאמונה׳ - שגדרי העולם הם - זמן ומקום. אנו עדים למעשה לביטול המוחלט של הגדרים של זמן ומקום במובנם הקלאסי כפי שהכרנו עד עתה.
מקום הזום אינו מן המידה
תחילתה של הקורונה וההשלכות שהגיעו בעקבותיה (סגרים,
ביטול כניסות למדינות אחרות וכדומה), הכריחה את האנושות למצוא פתרונות למצב הקיים. אחת הנפוצות היא תוכנת הזום וחברותיה שחדרו לחיינו ושינו את כללי המפגשים האנושיים. המרחב והמפגשים הדיגיטליים החלו כברירת מחדל, אך מהר מאד תפסו תאוצה, וגרמו לשינויים רחבים. חברות, משרדים, ומכללות שינו את אופי הפעילות שלהם, פחות שטחי משרד ענקיים ושכירות גבוהה, פחות נסיעות וטרחה, יותר עבודה מהבית, יותר פגישות מקוונות, ויותר בית ומשפחה.
הקורונה לא רק השפיעה על אופי התנהלות של חברות, אלא גם על פגישות ועסקים בינלאומיים. אם בעבר כל איש עסקים שמכבד את עצמו נסע מסביב לעולם ללא הרף, בהוצאות גדולות נלוות של טיסות, אירוח ומחיה, הרי שהיום,
יותר ויותר פגישות חובקות עולם מתרחשות באמצעות זום והכפר הגלובאלי רק נהיה קטן יותר. אדם נמצא בישראל ומקיים פגישה עסקית כאילו הוא בניו יורק, בנגקוק או אנטוורפן. תופעה שחדרה גם למכללות ואוניברסיטאות וגם לחיים הפרטיים משפחתיים. קורסים מועברים באופן מקוון ומפגשים משפחתיים מתרחשים גם בדיגטל. כך נוצרו מושגים חדשים של ׳שיעור התורה הגדול בעולם׳ או ׳ההתוועדות הגדולה בעולם׳ כאשר ניתן לכנס למפגש ווירטואלי אלפי אנשים מכל קצווי תבל בעת ובעונה אחת. וזאת כאשר בעבר איש לא חשב שניתן ליצור שיעור או התוועדות מרובי משתתפים מבלי לשכור אולם ענק או שטח אדיר.
אמנם אין זה ממש תחליף לפגישה פיזית כמובן, אך בחסידות מובא שהקב״ה איננו עושה ניסים לחינם. וכל עניין אלוקי צריך שיהיה לו התלבשות בגשמיות. אין ספק שתופעה זו שהתגברה ביתר שאת בשנה האחרונה, מעידה על איבוד הגדר של מקום כפי שהכרנו כתוצאה מגילוי אלוקות שעומד להתגלות בעולם בגאולה.
תופעת הקורונה הביאה עמה גם חידוש ברפואה המודרנית שלא הייתה מעולם. בדרך כלל, פיתוח של תרופה חדשה או חיסון חדש למחלה שאך רק התגלתה, אורך כמה שנים טובות עם ריבוי
ניסויים ותהליכי בקרה. עצם פיענוח המחלה ומציאת התרופה, עוד קודם הבדיקות, הינו תהליך שעלול לארוך כמה שנים.
אך בעידן של ימות המשיח, הרי שלמעלה מהזמן מתגלה בתוך הזמן, ותוך זמן שיא של 9 חודשים פותח חיסון בטכנולוגיה חדשנית שכבר נכנס לשימוש. לא היה כדבר הזה בהיסטוריה. אינני כמובן נכנס בתוך שלל הטענות בעד או נגד או תיאוריות וקונספירציות. אך ניתן לראות את הפלא בתופעות הלוואי המעטות ובהצלחת החיסון להפחית מקרי תחלואה קשים. לא ניתן להסתכל בקלות ראש על כך שהזמן איבד את הגדרתו הקלאסית ומה שלקח כמה שנים נעשה כעת במספר חודשים.
הרבי שליטא מה״מ חוזר שוב ושוב על כך שהגאולה כבר כאן, העולם זועק שהוא מוכן לגאולה ומאיתנו נדרש לפתוח את העיניים ולראות את המצב הגאולתי. כמובן שלא נסתפק בשינוי השקפתי ומחשבתי ואנו מצפים בכל העת להתגלותו המושלמת של הרבי שליט״א מלך המשיח בפועל ובגלוי, אך עד לאותו רגע חובה והכרח השעה להרגיל את עצמנו ובני ביתנו בהסתכלות השקפה וחשיבה גאולתית. ומסיימים בטוב, בברכת שנה טובה ומתוקה לכתיבה וחתימה טובה בגאולה האמיתית והשלימה.
השתתף בהכנת הכתבה: מנחם אמיתי

donate

תגובות

הוספת תגובה חדשה

בתהליך...