• ב"ה ימות המשיח!
  • י"ח אדר ב' התשפ"ד (28.03.2024) פרשת צו

ליל שושן פורים קטן תשנ"ב - עם כיתוביות בלה"ק

שיחת ליל שושן פורים קטן תשנ"ב - עם כיתוביות בלה"ק ע"י המכון להפצת תורתו של משיח, עם תמליל ההנחה בלשון הקודש בכתבה המלאה
כל הידיעות מאתר הגאולה אצלכם בואצאפ

שיחת ליל שושן פורים קטן תשנ"ב - עם כיתוביות בלה"ק

שיחת ליל שושן פורים קטן תשנ"ב - עם כיתוביות בלה"ק ע"י המכון להפצת תורתו של משיח

ערוץ הוידאו של המכון

קישור לצפיה / הורדה מדרייב

 

תמליל לשון הקודש, הנחה.

נכנסנו לשושן פורים קטן, שזה קשור עם שינוי לגבי פורים בכלל, שהרי יש בזה עליה מדרגא לדרגא, קודם "פרזות" ואחר כך כפי שזה היה ב"מוקפות חומה", ובמוקפות חומה יש בזה חידוש גדול:

לכאורה "מוקפות חומה" היה צריך להיות קשור עם ענין של ארץ ישראל, וכפי שהמשנה מחלקת זאת "עיירות המוקפות חומה" בארץ ישראל לגבי כמה וכמה דינים,

ואחר כך הגמרא גם מבארת, ובמפרשים בארוכה, שכפי שאז היו הענינים של ארץ ישראל באופן של חורבן, במילא קישרו זאת עם הענין של "שושן", ששושן בכלל היתה עיר הבירה של אחשורוש מלך פרס, ויתירה מזה - "מולך בכיפה", "מהודו ועד כוש", וכמדובר כמה פעמים, ומאז כך נשאר גם עם השם שיכלו אחר כך לשנות את השם ולהעמידו על עיקר הענינים, הרי זה נשאר.

וכך גם קשור עם עבודת הבירורים, שיש בבירורים עצמם. יש כאלו בירורים שמהפכים מענינים של חול ועושים מזה קודש, ואחר כך יש בירורים שמהפכים ענינים של היפך ועושים מהם, עם כמה הפסקים, או בלי הפסקים מיד - ענין של קודש,

שבכלל, עבודת התשובה זה למעלה מדרגות והליכה מדרגא לדרגא, אלא אדרבה - דוקא באופן של דילוג, שכך גם היה "כימי צאתך מארץ מצרים" - גם היה "מדלג על ההרים ומקפץ על הגבעות", עד שגם כפשוטו זה היה "מדלג" על הקץ שניתן בברית בין הבתרים, בזה גופא דילגו.

לכאורה זהו חידוש הכי גדול: זה נעשה עם ברית, ו"ברית בין הבתרים", שמזה נעשה הקשר של כל קיום בני ישראל כפי שהם בעשר אומות שזה היה ה"ברית בין הבתרים", שזה כולל גם קני קניזי וקדמוני,

ואעפ"כ לא רק שקישרו זאת עם "שושן" בפועל, אלא כך גם נשאר ה"שמו אשר יקראו לו בלשון הקודש" עד כפי שנדפס גם בסידור שזהו ספר השווה לכל נפש, כמדובר כמה פעמים, נדפס שם גם השם של היום שבו לא אומרים תחנון - אין זה היום של פורים, אלא זהו היום של פורים שני ואיזה פורים זה? -זהו הפורים שנקרא "שושן פורים" וכמדובר כמה פעמים.

כל ענין הוא מדוייק, ובפרט שאחר כך זה נעשה דבר הנהוג בכל קצוי תבל אפילו לאנשים הכי פשוטים, ושאין להם שום שייכות ללומדות, ואעפ"כ הם ג"כ יודעים ורואים זאת אצלם בסידור, אפילו אחד כזה שעדיין אין לו שייכות כלל לשום ענינים של לימוד, רק לסידור בלבד, גם הוא כבר יודע שיש פורים, ויש פורים שהוא "שושן פורים",

שזה הרי, בזה גופא יש גם חידוש בתוך חידוש: כל הענין של פורים הוא  חידוש: ש"אכתי עבדי אחשורוש אנן", ובהיותם "עבדי דאחשורוש" היו אז ניסים, וכאלה ניסים עד שלא ניתן להבחין "בין ארור המן לברוך מרדכי", וכמדובר כמה פעמים,

איזה מין ענין הוא זה בקדושה שאומרים שאי אפשר להבחין בין הענינים שהם הרי הפכיים מן הקצה אל הקצה?

מזה גופא יש הוראה שזהו הענין שישנו הענין של "ארור" שמתחיל עם א' וכתוב על זה גם הטעם שבריאת העולם שהיתה עם סדר ע"פ טבע היתה אז עם ב', אבל אחר כך ישנו גם הענין שמתחיל עם א' ואדרבה - הא' הוא ההתחלה של כל הא"ב, ודוקא ממנו נמשכים אחר כך כל האותיות כולם, עד שכולם נכללים במילה אחת ויחידה "את" ש"את" הוא גם כן מלשון אותיות וזה לא כולל בתוכו את הענין של ב', אלא דוקא ענין של א' שדוקא אז, בשלימות הבירורים, כאשר יש את הבירורים מן הקצה אל הקצה, ובאופן שדוקא מהירידה נעשה זה "צורך עליה".

וכיון שהירידה היא שלא בערך, במילא העליה שלא בערך, אפילו לגבי ה"שלא בערך" של קדושה וכמדובר כמה פעמים.

 

ועוד והוא העיקר, שמכל ענינים אלו יש תיכף ומיד ממש, והוא העיקר, את הגאולה האמיתית והשלימה ע"י משיח צדקנו, שאז הוא גם כן הענין של משיח צדקנו "מאחר עלות הביאו לרעות ביעקב עמו ובישראל נחלתו", זהו ענין של משיח,

ויש הענין של "משיחה", שמשיחה זה לא ענין של "נעשה דם ובשר כבשרו" כתוב על זה אחד הטעמים - כיון שזהו ענין נעלה יותר מכפי שיכול להיעשות מזה "דם ובשר כבשרו", עד שזהו נעלה יותר שלא בערך כלל וכלל,

במילא זהו הענין של "בשמן קדשי משחתיו", ובפרט שזה גם מדגיש את ענין החינוך, כמדובר כמה פעמים, שלכן אומרת גם הגמרא במסכתא שבת, שתינוקות של בית רבן נקראים בשם "משיחי", ודוקא בזכותם קיים כל העולם כולו, ובכל המצבים, וכמדובר כמה פעמים.

שלכן גם כאן המקום להזכיר עוד הפעם את ענין החינוך, גודל הענין בזה, ו"חנוך לנער על פי דרכו גם כי יזקין לא יסור ממנה", שלכאורה מהו השבח שאומרים שהוא כבר זקן, ובמה משבחים אותו  ש"לא יסור ממנה", מהחינוך שהוא קיבל כאשר הוא עוד היה ילד קטן?

הרי מובן, שחינוך שמקבל ילד קטן ביותר, נעשה היסוד לכל הענינים כולם גם לענינים הכי נעלים, ונעשה באופן כזה שאפילו "זקן", "זה שקנה חכמה",  וזקן אפילו כפי שקשור עם י"ג תיקוני דיקנא, שזהו הענין של "זקן" למעלה, וכמדובר כמה פעמים, - יש עוד ענין נעלה יותר מזה, והענין הנעלה הוא קשור דוקא עם ענין של "מי יקום יעקב כי קטן הוא", וכפי שכתוב על זה הפירוש שמדוע "מי יקום יעקב" ש"מי" מבאר ומסביר בזה, שמדוע "יקום יעקב"?

זה לא כ"כ כמו מצד כל הענינים האחרים, אלא דוקא מצד עיקר הענין ש"יקום" זהו בגלל שהוא "קטן הוא", ושדוקא ה"נפשי כעפר לכל תהיה", במילא נעשה אחר כך גם הענין של "הכל היה מן העפר" עד שאומרים גם בענינים של כסא הכבוד וכו' שיש גם הענין של "הכל היה מן העפר",

ונעשה מה"עפר", נעשה אחר כך ענין "עפר המשכן", שזה מטהר סוטה לבעלה, שזהו בכללות הענין של מעמד ומצב הגלות, הרי דבר ודאי הוא שבנ"י הם בתכלית השלימות ומה צריכים את הבירור באופן זה?

- כדי שיהיה עוד ענין של ספק ולאחר מכן נעשה גם "ונקתה ונזרעה זרע" שלא בערך כלל וכלל, עד ש"היתה יולדת נקבות יולדת זכרים", שזה הענין של "שיר חדש" לעתיד לבוא, שהחידוש של לעתיד לבוא הוא, ש"היתה יולדת נקבות", שזהו בכללות הענין המעמד ומצב של גלות, כשבנ"י עדיין אינם בתכלית העילוי, שאז הרי "יולדת נקבה",

ואחר כך יש גם כן כפי שאומרים גם כפי שרש"י מביא זאת, שהענין של "יולדת נקבה" הוא דוקא בגלל  ש"זכר מזריע תחילה" אז נעשה ה"יולדת נקבה",

כך כן תהיה לנו בתוך כלל ישראל במשך כל הדורות, ו"הקיצו ורננו שוכני עפר", שתיכף ומיד תתקיים ההבטחה שכפי שעד עכשיו היה "יולדת נקבה", כך יהיה מכאן ולהבא אצל כל בנ"י "שיר חדש", עוד מבלי לחכות לסדר של פסח הוא פועל כבר את כל הענינים "כימי צאתך מארץ מצרים", ונעשה "שיר חדש", שאין אחריו גלות, ונעשית הגאולה האמיתית, שגאולה אמיתית היא, שהיא נעלית מגלות וגאולה לגמרי, ונעשית תכלית השלימות בכל הענינים

ליל פורים קטן תשנ"ב - עם כיתוביות בלה"ק

התוועדות פורים תש"כ באורך מלא

תגובות

הוספת תגובה חדשה

בתהליך...