האגודה למען הגאולה האמיתית והשלמה

בקרוב: מקדשים את החודש על פי הראיה!

לראות את מלכנו

מערכת האתר 43 צפיות 0

בקרוב: מקדשים את החודש על פי הראיה!

בקרוב: מקדשים את החודש על פי הראיה! וידאו מלא משיחת כ"ח שבט תשנ"ב עם כיתוביות בלה"ק ע"י המכון להפצת תורתו של משיח, כולל תמליל לה"ק בכתבה המלאה.

המכון להפצת תורתו של משיח

ערוץ הוידאו של המכון

תמליל לה"ק בוידאו

כ"ח שבט תשנ"ב

 

להתחיל עם ענין של שקלא וטריא שאפשר לומר בהלכה כיון שמגיעים משבת מברכים חודש אדר כפי שהכריזו - חודש אדר ראשון, הרי שבפשטות הרי זה מפני שהוא מגיע בסדר הזמנים לפני חודש אדר שני, אבל בזה אפשר גם להוסיף שזהו גם ראשון במעלה בכמה ענינים שיש לו  בין שני ה[חודשי] אדר.

שאע"פ שבנוגע למקרא מגילה וכיו"ב משלוח מנות וכו' זהו דוקא באדר שני, כפי הפסק דין בפשטות בנוגע לכמה ענינים יכול להישאר בכך ספק, וגם ספק מכיון שמדברים ללא הרף שמשיח הנה הנה בא תיכף ומיד ממש, שאז מתעוררת שאלה בנוגע לפועל כאשר משיח מגיע לפני שבת מברכים של חודש אדר שני, ואז יתחילו מיד את ה"מקדשין על פי הראיה"

ויש לומר גם שישנה עוד דעה ע"ד כפי שהיה לאחרי חורבן בית המקדש קידשו משך זמן ע"פ הראיה כל זמן שעוד היה ההמשך, (ויש אומרים שבכלל לא הוצרכו להמשך אם היה בית דין כדרוש) אזי יכלו לקדש ע"פ הראיה,

שאז מתעוררת השאלה אם אומרים ששבת מברכים של השבת שעברה היתה של חודש אדר ראשון והתכוננו לחודש אדר שני, אזי אין כל מקום לשנות ולבאר וכו', או שכן יש לזה מקום.

וכיון שאומרים שאדר אחד כבר חידשו וקידשו וגם עשו קידוש לבנה ו"קיימא סיהרא באשלמותא", וכמה ענינים, מתעוררת אז שאלה שכאשר "ואשיבה שופטייך כבראשונה", או כאמור - עוד קודם לזה - כשיהיה בית דין סמוך ובר סמכא, אזי תתעורר השאלה למה צריכים אז עדי ראיה שהם יראו את הלבנה אם רואים הם אז את הלבנה כיון שמקדשים ע"פ הראיה, וזה נוגע בנוגע לפועל האם הם רואים אז לבנה שהיא קשורה עם חודש ניסן, או לבנה שהיא קשורה עם חודש אדר שלפני זה.

ויש להאריך בכל זה, ובפרט גם כיון שאינו ברור הדבר כיצד היא ההכרעה, ויש לומר לכאן ולכאן. ויהי רצון שתיכף ומיד יהיה ה"ואשיבה שופטייך כבראשונה" ועוד יותר מכן, שיהיה תיכף ומיד הענין של גאולה האמיתית השלימה, ואז נשמע את הפסק דין מהסנהדרין גדולה מ"שופטייך כבראשונה", עאכו"כ שיהיה גם הענין של "חוזרין לטבריה" ואח"כ חוזרין לענין של בית המקדש ולשכת הגזית,

שאז נשמע מהם את הביאור, ואם ח"ו זה יתעכב, אז גם כן נחשוב שישנם ענינים כיון שאין זה ברור שבהם יכול גם להיות דוקא הידור בחודש אדר הראשון, ואחר כך חודש אדר השני, אחר כך יכול לצאת מכך כמה ענינים בהנוגע לפועל (ועוד והוא העיקר - שמכיון שמזכירים כמו תמיד)

ובפרט שבאים - כמוזכר בהתוועדויות הקודמות, באים גם מ"כה תברכו" - כ"ה בחודש "כה תברכו את בני ישראל", ש"כה תברכו" קאי על ברכת כהנים הכולל את כל הברכות כולם, עאכו"כ גם עם המעלה של תפילה, עאכו"כ כולל הברכה של הגאולה האמיתית והשלימה

כפי שאז ג"כ יהיה השקלא וטריא האם ישנם כמה ענינים שצריך גם בהם להדר בענינים אלו, ובפרט שכמוזכר לעיל באנו מ"כה תברכו", מכ"ה בחודש, ולאחר מכן הגענו מיד למחרת, כ"ו בחודש, שזהו הגימטריא של שם הוי' שזה קשור - השם - על שם שהוא מהוה את כל המציאות כולה, יש לזה התהוות מיוחדת ביום כ"ו בחודש,

עאכו"כ שזה יוצא בערב שבת כבשנה זו יש לזה עוד שייכות מיוחדת שביום השישי הראשון כפי שהיה בשבעת ימי בראשית אז היתה בריאת אדם הראשון שהוא היה עיקר כל הבריאה כולה ובשבילו נבראו כל הענינים כולם של הימים הקודמים,

במילא יש מקום לומר שלאחרי זה, כאשר מגיע יום שישי בשבוע, עאכו"כ כשזה חל גם בכ"ו בחודש, אז מתהווים מחדש כל הענינים כולם, נוסף על הענין העיקרי שביום השישי הענינים שהינם בפעם הראשונה, הם נבראו קודם בזמן, ולאחרי זה, ובפרט לאחר מתן תורה, שאז היה ביטול הגזירה ו"עליונים ירדו לתחתונים ותחתונים יעלו לעליונים", אז נעשה גם בפשטות שכל התחתונים כפי שנבראו ביום הראשון של מעשה בראשית, וביום השני, וביום השלישי, וביום הרביעי, וביום החמישי בפעם הראשונה,

אחר כך כאשר הוא הגיע, ובפרט לאחר מתן תורה, הם נבראים אחר כך מאין ליש ממש באופן חדש לגבי שאר הברואים, באופן שזהו דוקא בעיקרו לאחרי שנברא האדם, "אתם קרויים אדם" - "אדמה לעליון", ורק אחר כך נבראו כל הנבראים כולם ביום השישי,

בפרט שכך גם משמע שיום השישי של מעשה בראשית קשור עם הענין של ראש השנה, וראש השנה, אע"פ שישנם יהודים שאומרים מעמדות החל מכ"ה באלול, אבל המנהג שנתפשט שכל בני ישראל אומרים - מזכירים את כל הענינים של מעשה בראשית, החל מדומם וצומח וחי ומדבר, שתחילת הענינים בפעם הראשונה נתהווה הדומם, ורק אחר כך צומח, ורק אחר כך חי, ורק אחר כך מדבר, כמבואר ומפורש בפשטות הכתובים ובפשטות מאמרי חז"ל

ועוד והוא העיקר, שהלימוד בנוגע לעבודת האדם הוא, שלכל לראש הוא צריך להתחיל את עבודתו עם "חלק אלוקה ממעל ממש", שזה קשור עם ה"מדבר" שבאדם, ואחר כך הוא הולך מלמעלה למטה, מ"מדבר" שבאדם עד ל"חי" שבאדם, ואחר כך גם "צומח" שבדבר, ורק אחר כך ל"דומם" שבאדם,

ואחר כך הולך הוא גם עם הסדר מלמטה למעלה, החל מדומם, ואחר כך צומח, ואחר כך חי, ואחר כך מדבר, ויש להאריך בכל זה.

ויהי רצון, ועוד והוא העיקר, שיהיה מילוי הציווי של "כה תברכו את בני ישראל" בבית המקדש השלישי ששם הרי נשיאת כפים היא בתכלית השלימות, עם כל הפרטים שלא שייכים בגולה, ואפילו לא בארץ ישראל בזמן הזה, ובמיוחד שזה בשם המפורש ושם העצם בכל הפרטים

ועוד והוא העיקר, שכך כל אחד בעצמו יפעל בעצמו שהוא עומד כבר במעמד ומצב של גאולה האמיתית והשלימה, ובפרט כפי שמבאר אדמו"ר הזקן שזהו בכל יום ויום בעת התפילה הרי זה כמה פעמים ביום, עאכו"כ בימי יו"ט וביום שבתות, שאז יש יותר מג' תפילות,

ועוד והוא העיקר - שזה יהיה תיכף ומיד ממש בפשטות הענינים, גאולה האמיתית והשלימה, ובפרט שעושים כל אחד מכם לשליח לתת בעניני צדקה,

וגם לפרסם שכל יהודי יידע שהוא מגיע מכ"ה בחודש, שזה קשור עם "כה תברכו את בני ישראל", וקשור עם זה שבכ"ה נברא העולם אם במחשבה אם בדיבור, שמזה תלוי אם באלול אם בניסן,

ולאחר מכן באים לכ"ו - שאצלו צריך להיות מיד ה"שויתי ה' לנגדי תמיד", שהוי' הוא בגימטריא כ"ו, וכפי שזהו באופן של הוי', כלשון הרמ"א ושל הגהות הרמ"א "ובני ישראל יוצאים ביד רמ"א", נמצא גם ה"שויתי הוי'" בגלוי, ואחר כך גם נמשך בכל הענינים כולם ובפרט ע"י מעשה הצדקה,

ולפרסם שיש את ה"כה תברכו את בני ישראל" ואת שם הוי' שיהיה "שויתי ה' לנגדי תמיד" אצל כל יהודי ואצל כל בנ"י, אפילו שנמצאים עדיין בגלות,

ובפרט גם שכפי שרואים בפועל כבר עבר הכ"ו בחודש ועדיין נמצאים בגלות, ואחר כך כ"ו גם של החדשים שלאחרי זה, ואחר כך גם הכ"ז - "זך" שזה קשור עם השבת שעברה שקשורה עם "זך",  ולשבת יש שייכות מיוחדת להדלקת נרות שבת קודש ויו"ט, "כתית למאור" שעל ידי זה נעשה ה"זך" בהדלקת נרות שבת של בנות ישראל על אחת כמה וכמה של קטנות-קטנות, עד לגדולות שבגדולות,

ובפרט נשים צדקניות שבזה הדור, שזה הרי הגלגול של הנשים צדקניות שבזכותן היה "ימי צאתך מארץ מצרים" ובזכותן יהיה תיכף ומיד ממש ה"ימי צאתך" מגלות זה האחרון,

ואחר כך יש גם את הענין של "זך", אחר כך יש את יום "כח" - כ"ח בחודש, ואחר כך יש גם כן את היום שהוא ערב של ראש חודש, שהראש חודש הוא ביום שהוכפל בו כי טוב, וזהו ההכנה לזה.

הרי מובן שבו צריך להיות גם כן ענין שהוכפל בו כי טוב, ועוד והוא העיקר ואחר כך יש מיד את הענין של "כח", והענין של ערב ראש חודש, והענין של ראש חודש אדר ראשון, ראש חודש אדר שני, ו"קיימא סיהרא באשלמותא", כמוזכר לעיל, שעוד קודם שיגיע ראש חודש אדר שני הנה, בין אם צריכים אז עדי ראיה כמוזכר לעיל, על חודש העיבור או שצריכים אז לעדי ראיה על חודש ניסן, שיהיה תיכף ומיד ממש כפי שהיה אז "בניסן נגאלו" שיהיה תיכף ומיד ממש "בניסן עתידין להיגאל" תיכף ומיד ממש

ועבודת האהבה ועבודת היראה ו"כספם וזהבם איתם" "כספם וזהבם איתם" בכל המובנים מתוך עשירות מופלגה, בפרט גם שבאים מחמישה עשר בשבט שזהו החודש האחד עשר שבא לפי חודשי אדר, שזה קשור עם עשירות בפשטות שלכן בנוסף על "חיטה ושעורה", יש גם את החמשה מינים שהם מראים על הנהגה של עשיר, משא"כ בהנהגה הפכית.

ועוד והוא העיקר, שיש אחר כך את היום שהוכפל בו כי טוב, הרי לכל לראש הקב"ה בעצמו מקיים ומביא מיד בטוב הנראה והנגלה לכל אחד ואחת מישראל, אנשים נשים וטף ועיקר הטוב - גאולה האמיתית והשלימה ע"י משיח צדקנו.

donate

תגובות

הוספת תגובה חדשה

בתהליך...